ועדת ששינסקי עומדת להמליץ בקרוב על רפורמה במערכת הפיסקלית הנוגעת לתגליות נפט וגז, וכוונתה להעלות את נטל המס על יזמי הגז - ובהם יצחק תשובה ונובל אנרג'י.
הממשלה, מצידה, משוכנעת כי היא יכולה לקבל יותר הכנסות ממשאבי הטבע שבתחומי המדינה וסביבותיה, אלא, שקיים ספק אם הרפורמה שתיושם תשפיע בצורה משמעותית על היזמים, שכן יהיה ביכולתם לעקוף את ההוראות החדשות באמצעות מה שמכונה בז'רגון העסקי "תכנוני מס" - נקיטת פעולות חוקיות המווסתות רווחים והכנסות של חברות, על מנת לצמצם את שיעור המס המשולם למדינה מהרווחים.
בתחילה התכוונו חברי הוועדה להמליץ על העלאת התמלוגים מההכנסות המיידיות מ- 12.5% כיום ל-24%. מודל תמלוגים כזה נפוץ מאוד בעולם, ויושם במאגרי הגז שבשטח במדינות רבות. הוא מבטיח זרם הכנסות מיד לאחר ההפקה, וגם ניתן בקלות לחשב באמצעותו את גובה התשלומים שמשלם יזם הגז למדינה ולפקח עליהם. כמו כן, במודל הזה היזמים לא יכולים לנקוט בתכנוני מס שמאפשרים להם מודלים אחרים, כפי שאפרט להלן.
יזמי הגז פתחו בקמפיין נגד העלאת התמלוגים וטענו באמצעות משפטנים ולוביסטים כי המהלך הוא חקיקה רטרואקטיבית שתהווה פגיעה בזכויות הקניין שלהם.
ועדת ששינסקי הבינה כי צפוי מאבק משפטי ממושך, וכי בג"ץ עלול לפסול את העלאת התמלוגים, ועל כן העלאת התמלוגים הפכה לפחות מעשית.
מה שעומד כעת על הפרק הוא שינוי שיטת המיסוי. אולם, כפי שאסביר להלן, השינוי עשוי דווקא לשרת את היזמים ולא את המדינה.
מודלים אחרים למיסוי תגליות גז
לפי אחד המודלים שבחנה הוועדה, יוטל מס מיוחד על רווחי תגליות הגז. אין ספק כי קביעת נטל מס מיוחד על יזמי הגז תועיל לממשלה מבחינה תדמיתית - היא תוכל להציג את עצמה כמי שאינה נרתעת למסות גופים גדולים בעלי השפעה, לטובת המשק.
אלא, שבניגוד לתמלוגים המוטלים על הכנסות, במודל המס המיוחד על התגליות המיסוי הוא על רווחים. בהבדל הזה שבין מיסוי הכנסות למיסוי רווחים טמון יתרון ליזמים.
אם יוטל מס מיוחד על הרווחים (ולא על הכנסות כמו במודל התמלוגים), יוכלו בעלי הקידוחים להפחית את שיעור הרווח, ובכך את המס, על-ידי תכנון מס כמו למשל, הקמת חברות זרות במדינות שהן "מקלטי מס", שילובן במערך עסקי הקידוח והעברת עיקר הרווחים אליהן.
מיסוי רווחים, בניגוד למיסוי הכנסות, פותח פתח רחב ביותר למשחק חשבונאי ברישום הוצאות החברה הממוסה. לגופים כאלה, הפרושים על רשת עסקים שלובים רבים זה בזה, יש אפשרות לנפח סעיפי הוצאות בדו"חות המוגשים לרשויות ולהזרים אליהם כסף רב - וכך להפחית מתשלום המס למדינה.
בנוסף, יזמי הגז עשויים לטעון כי בהתאם לדיני המיסוי הבינלאומי, חקיקת המס בישראל אינה חלה על טריטוריית המצויה במרחק של יותר מ-22 ק"מ (12 מייל) מחופי המדינה - שבהם נמצאים עיקר הקידוחים הנוכחיים.
ההחלטה הקשה של ששינסקי
כל החלטה שתקבל ועדת ששינסקי אשר פוגעת ברווחים מתגליות הגז, תיתקל בהתנגדות קשה מצד יזמי הגז ובראשם יצחק תשובה ונובל אנרג'י. הלוביסטים יעבדו מסביב לשעון, והעתירות לבית המשפט יוכנו מבעוד מועד.
כל אחד מהמודלים שנבחנו על-ידי ועדת ששינסקי ייתקף בבג"ץ בטענה לרטרטאקטיביות ופגיעה בזכויות קניין. לא ניתן לצפות מראש את פסיקת בג"ץ בעניין זה.
מה שנותר ליזמי הגז לעשות כעת הוא להבטיח כי כל מודל למיסוי שיתקבל בעניין זה לא יפריע להם לנקוט בתכנוני מס המאפשרים את הקטנת נטל המס עליהם.
-
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי. ד"ר נוב עורך את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, הכולל מאמרים וחדשות מיסוי בינלאומי (http://www.IsraelTaxLaw.com). -
avinov@bezeqint.net