בעגת חובבי הכדורסל, ערוץ 10 החל לזרוק שלשות מכל מצב, ועתה נותר לברר האם הוא גם פוגע. הערוץ משול למי שהבנק החרים לו את כרטיסי האשראי ואת פנקסי הצ'קים ואילץ אותו להתקיים על תזרים המזומנים שלו, לפחות עד למעבר לשיטת הרישיונות. לטעמי, כצופה, המצב הזה נמשך כבר יותר מדי זמן.
מצד שני, לבוא בטענות למנהלי הערוץ יהיה כמו לשאת הרצאה על איחורים באוזני התלמיד היחיד שהגיע בזמן לשיעור: הם הרי מושכים את הערוץ בציצית ראשו כדי שיישאר מעל למים, עד שיתעשתו בעליו.
בערוץ 10 זיהו את ימי השידור של זכיינית ערוץ 2 רשת כנקודת התורפה של הערוץ השני, ולכן הם מכוונים לשם את מרב המאמצים.
גם כך המלחמה הזאת היא "לא כוחות": רשת, גם בתקופה שהיא נמצאת בנחיתות משמעותית מול קשת, יכולה עדיין לשלוף "אסים" כמו רפי גינת או אברי גלעד ולקפוץ בקלילות מעל לרף ה-20% רייטינג, שלא לדבר על היכולת להעלות הפקות מקור יקרות כמו "אחד העם 101".
ובכל זאת, אנשי המקצוע של ערוץ 10 ראויים להערכה, או אם לשוב לדימויים מעולם הספורט: לאליפות זה כנראה לא יספיק, אבל המטרה שלהם כרגע היא לשרוד בליגה.
כוכבי הערב של ערוץ 10 הן בעצם כוכבות, שמערבות את האישי בתיעודי ואת התיעודי בבדיוני: גלית גוטמן ומיה דגן.
"בטבעת זו"
ב' 21:00, ערוץ 10
אח, לו היה ניתן לדבר באופן חופשי על הנושא, אזי נראה לי שהייתי יכול למלא את כל דפי "גלובס" - אין ספק שגלית גוטמן מנסה לשלוף מבין הגחלים הלוחשות את תפוח האדמה הכי לוהט.
ה"הכשרה" של גוטמן לעסוק בתחום באה לה בזכות הפרסום של המשבר המתוקשר בנישואיה, זה שהסתיים בהפי-אנד, אבל הותיר אותה עם שאלות שבמינון כזה או אחר, מלוות את רובנו.
אני מודה שאני אוהב את סגנון ההגשה של גוטמן, שלמרבה הצער לא זכה להערכה מספקת במיזמים טלוויזיוניים קודמים. היא משלבת אמפטיה לנושא ולמרואיינים במידה של הומור עצמי בריא, ואפילו הפגם החינני בדיבור, כך נדמה, מסייע לה לשבור את המחיצות מול האנשים שהיא פוגשת.
קצת חבל לי שהסדרה הזו חילקה את הסוגיה - שהיא עקרונית בעיניי - לסעיפי משנה פרקטיים, כמו כסף, בגידות, משבר גיל ה-40, משבר הילד הראשון ועוד. היא גם נמנעת, לפחות על-פי מה שאני ראיתי, מההקשרים המוסריים: אנשים שלא מסוגלים להתחייב ללימודים, לחברים, למילואים או למקום עבודה - לא יהיו מסוגלים להתחייב גם למשפחה.
או במילים אחרות: מי שנהג להישאר במיטה במקום ללכת לבית-הספר רק כי ויתרו לו בקלות, השתחרר מהצבא אחרי כמה חודשים בגלל "אי-התאמה", למד 3 שנים באוניברסיטה, אבל רק שנה אחת ב-3 חוגים שונים, וחי על חשבון ההורים - יהיה גם בעל משפחה גרוע, ואני לא מדבר כאן על נאמנות זוגית בהכרח, אלא בשמירה על המסגרת המשפחתית.
אם תרצו, מבלי משים אולי, נוגעת הסדרה הזאת בבעיית היסוד של התפוררות החברה המערבית: העמדת ה"אני" במרכז על חשבון כל ערך שנוגע לכלל.
אבל אל תתנו למילים הגבוהות לבלבל: מדובר בתוכנית בגובה העיניים, עם חשיפה אישית לא מבוטלת מצד המנחה והמרואיינים ונושאי משנה שאין מרתקים מהם.
"מתלהבת"
ב' 22:00, ערוץ 10
אני מודה שלפני "פעם הייתי", המרענן הרשמי של הקולנוע הישראלי בקיץ האחרון, סלדתי ממיה דגן מאותה סיבה בדיוק שבגללה היא סולדת מעצמה: התלהבות יתר.
אבל נדמה שדגן התבגרה: הנה, עכשיו היא מקדישה סדרה שלמה לתסביכים שרודפים אותה מנעוריה (שמוצגים באנימציה) ומעצבים את אישיותה כמבוגרת לא אחראית (בעזרת כל מני שחקנים אורחים כמו עדי אשכנזי, שירי מימון, גל אוחובסקי ועוד).
זה יפה - ולבטח מעניין יותר מליאור כלפון שמפזר בדיוק כספים בערוץ המתחרה.