סוללים את הדרך לגיוס קרן המשך: צמד המייסדים והמנכ"לים המשותפים של קרן ההשקעות מרקסטון, רון לובש ואמיר קס, מנהלים מגעים למכירת מניות שותפם בחברת הניהול של הקרן, אליוט ברוידי. כך נודע ל"גלובס".
לובש, קס ויו"ר מרקסטון הנכנס, דני גילרמן, נפגשו בחודשים האחרונים עם מספר גופים בינלאומיים שהתעניינו ברכישת מניות ברוידי (50% בחברת הניהול) תמורת מחיר המוערך כיום ב-20-30 מיליון דולר. נכון להיום המגעים טרם הבשילו או שהם מתנהלים "על אש קטנה".
קרן מרקסטון עוסקת בהשקעות בחברות ישראליות מוטות יצוא, ועיקר משקיעיה הן קרנות פנסיה אמריקניות ובראשן קרן הפנסיה של קליפורניה. הקרן גייסה כ-800 מיליון דולר בשנים 2003-2004, ועד היום ביצעה השקעות בהיקף של 570 מיליון דולר. לאחרונה הודיעה מרקסטון כי לא תבצע יותר השקעות חדשות, כלומר הקרן לא תשתמש בכ-30% מהכסף שגויס.
הניסיון למכור את מניות ברוידי, שכיהן בעבר כיו"ר מרקסטון, מתבצע לאחר שבדצמבר האחרון הוא הודה בבית המשפט במתן שוחד לבכירים בעיריית ניו-יורק בסך של מיליון דולר, כדי שקרן הפנסיה של ניו-יורק תשקיע במרקסטון כ-250 מיליון דולר.
בעקבות ההודאה במעורבותו בשערוריית השוחד, נגזר על ברוידי קנס של כ-18 מיליון דולר, והוא התפטר מתפקידו כיו"ר מרקסטון. מדובר בחלק מפרשה רחבה יותר בה נבדקו שחיתויות בקרן הפנסיה הממשלתית בניו-יורק. לאחרונה, הודה המעורב המרכזי בפרשה, החשב הכללי לשעבר של ניו-יורק אלן הבסי, כי נתן עדיפות להשקעה במרקסטון בתמורה לשוחד.
על פי ההערכות, מנהלי מרקסטון סבורים כי הכנסת משקיע בעל שם עולמי במקומו של ברוידי, תאפשר לקרן גיוס קרן המשך וביצוע השקעות נוספות בישראל. חברת הניהול של מרקסטון זוכה לדמי ניהול שנתיים של 2% מהיקף הקרן (לפני הוצאות) במשך עשר שנים שיסתיימו ב-2015 (עם אופציה להארכה בשנתיים).
בנוסף, תהיה חברת הניהול זכאית לקבל 20% מהרווח העודף של הקרן, לאחר החזר כספי המשקיעים. דמי הניהול לבדם מגיעים ל-16 מיליון דולר בשנה, כלומר 160 מיליון דולר לאורך חיי הקרן, כשחלקו של ברוידי הוא מחצית מהסכום.
עד כה: שני מימושים מוצלחים
מרקסטון ביצעה עד היום שני מימושים מוצלחים לאורך שנות פעילותה: דפי זהב וזרעים גדרה (ראה טבלה). הכישלון המרכזי של הקרן היה בהקמת בית ההשקעות פריזמה, שהתפרק, ונכסיו נמכרו למספר בתי השקעות. כיום מחזיקה מרקסטון במניות של בית ההשקעות פסגות ובחברת קרנות הנאמנות של אקסלנס, שאותן קיבלה בתמורה לנכסי פריזמה.
השקעות נוספות שביצעה הקרן ואשר עשויות להציף ערך הן רשת התכשיטים מגנוליה, יצרנית חוטי הניילון נילית ויצרנית טכנולוגיות ההשקיה נטפים שנחשבת להשקעת הדגל של מרקסטון כיום.
מוצלחות הרבה פחות היו ההשקעות ברשת הספרים סטימצקי, בחברת אלרן נדל"ן - שההשקעה בה נמחקה כמעט קליל - ויצרנית רכבי השטח תומקאר. בסיכום המחצית הראשונה של 2010 הציגה מרקסטון תשואה סמלית של כ-1%, לעומת התקופה המקבילה, ושווי החברות בפורטפוליו שלה עומד על 686 מיליון דולר.
מקרן מרקסטון נמסר בתגובה: "לאחרונה נעשו מספר פניות שניתן להגדיר אותן כגישוש ראשוני בלבד ואשר טרם בשלו".
