גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רקוויאם לעיתונאי

מקצוע מתכלה, עיתונאות, תוך כמה דורות אולי ניכחד. עיתונאי זה ישמיד עצמו בסוף הטקסט

העיתונות לא תמות, רק תשנה פניה. נדמה כי התובנה הזו היא הגלולה, שמרגיעה את כאבי הבטן העזים של קהילת התקשורת, על בעליה, עובדיה וצרכניה. זו גם האמונה שלי. עיתונות הפכה להכרח ממגוון סיבות, שהמשקל ביניהן משתנה בתוך המשוואה - אך לא נעלם: מוצר התוכן, הצורך הדמוקרטי והרצון להישאר מעודכן.

העיתונות לא תמות, כי בין אם באמצעות הטאבלטים ובין אם באמצעים מגוונים אחרים שסטיב ג'ובס או מתחריו טרם חשבו עליהם, מרבית הצרכנים לנצח ירצו מוצרי תוכן היררכיים, מגובשים, כאלה שאומרים להם מה חשוב ומה מעניין - וגם לא פעם משמשים להם כלי עזר לגיבוש חשיבה צרכנית, פוליטית ואישית.

העיתונות לא תמות. אבל אם בכל זאת יש לה תאריך תפוגה, צריך להכיר בעובדה שהעיתונאות, כמקצוע, תגיע לקצה הרבה לפניה.

במבט-על, לא כזה שבודק עשור או מחציתו בלבד, המקצוע "עיתונאי" כבר גוסס, הלכה למעשה. ולא, זו לא קינה על המקצוע. שכן אחד הדברים היחידים שיותר גרועים מרחמים עצמיים הוא זיוף נוסטלגי של העבר. ועיתונאים, לכאורה עם אינטליגנטי, אחראי ורציני, שדבק באמת האובייקטיבית, מצטיין בזיוף הזה. עיתונאים לנצח יתרפקו על סיר הבשר שמעולם לא אכלס את המערכת שהם לא זכו לעבוד בה אי-שם בעבר הקרוב. על תור הזהב של המקצוע, שבמובן מסוים מעולם לא היה קיים.

המקצוע עיתונאי הוא תולדה של טכנולוגיה. באופן מסוים הוא שואב מהתמחויות קודמות, של מספרי סיפורים בתקופות קדומות יותר, נניח. אך הוא לחלוטין תולדה של המצאת הדפוס, שגילגלה קדימה את העיתונות, שנזקקה לעיתונאי. כשהיה מעט נייר, היו יחסית מעט עיתונאים. כשנהיה המון נייר, מסכים ותדרים רדיופוניים, נהיו המון עיתונאים. כשהעולם עבר להיות מרושת, והטכנולוגיה הפכה למפץ הגדול שמסחרר את כולנו ממש ברגע זה, הפך המונח "עיתונאי" לפלואידי. בעתיד הוא כבר יהיה אמורפי.

פלואידי - כי על משקל 15 הדקות של אנדי וורהול - כל אחד זוכה בעידן הזה להיות עיתונאי באופן מסוים ל-15 דקות. הוא מעדכן בפייסבוק על מחדל צרכני או שלטוני, מייצר אג'נדה בטוויטר ומעביר תמונה או סרטון לגוף מדיה ממוסד, שצמא להם כמו שצלמי החדשות המקצועיים בעתיד יהיו צמאים לעבודה.

אמורפי - כי אנחנו רואים ככל שעובר הזמן כיצד נוצר לנגד עינינו ה"פסבדו עיתונאי". דמות סמי-מקצועית, שאין לה ערכים אמיתיים או יכולות נשגבות. רק שאיפות קטנות לבלוט מעט יותר במרקם המדיה, שנטמע כחלק מחיינו משנה לשנה.

פני הדור כפני העיתונאי

וזה טבעי, כי מי שמחזיק במקצוע שאין לו עבר ארוך, אמיתי ומפואר כמו שעושים ממנו, ושבעתיד הצורך בו יהיה פחות - כמו שאנו רואים משנה לשנה, אין לו על מה להלין. אלא להבין שזו דרכו של עולם, והכלכלה החופשית, על המקצועות המרכיבים אותה, משתנה על-פי אותם חוקים דרוויניסטים של אבולוציה טבעית והישרדות החזקים.

עיתונאי מעולם לא היה מקצוע "חזק", הוא רק היה נדמה ככזה. לפחות לא בבחינה ארוכת טווח של המקצוע. ההוכחה האמיתית מגיעה היום, במענה אינטואטיבי על השאלה "מיהו עיתונאי?". לפני 3 עשורים, היה עולה בדמותכם איש מבוגר, בשנות ה-40 לחייו, מעונב, ממושקף ורציני, הוא פוסע נינוח ובטוח בעצמו במסדרונות הכנסת ורושם הערות בפנקסו. לאחר מכן הוא פורש לעמדת עבודה צנועה, ובחסות עשן הסיגריות מקליד בקדחתנות אל תוך הלילה.

היום? סביר להניח שבן דמיונכם הוא אדם צעיר, יוצא גלי צה"ל, שטרם נפטר לחלוטין מבעיות האקנה שלו. הוא מאושר מההזדמנות שיש לו לקבל דקות מסך יקרות במהדורה טלוויזיונית/לערוך בדסק אינטרנטי/לקבל חינם מוצרי טיפוח במסגרת כתיבה על התחום במקומון. הוא מבין שהוא לא יהיה בתחום הזה לנצח, אבל טוב לו.

יש לו קצת השפעה, הוא נמצא בסביבה "צעירה ודינמית", כמו שאוהבים לומר אנשי השמה, והוא זוכה לקצת הטבות שהן לא בגדר שחיתות, אבל גם לא שיא האתיקה.

ואולי החשוב מכל, הוא לומד על העולם ויוצר קשרים, כדי להבין לאן הוא יילך משם. הוא כבר לא מזלזל באנשי יחסי ציבור, כי בניגוד למילואימניק בן ה-40 שהכיר בקד"צ - שפעם היה אושיה במקומון תל-אביבי; שלעג ליחצנים בפרצוף וטרק להם את הטלפון בעונג לא מוסתר - הוא יודע שהוא צריך לשמור את כל האופציות פתוחות. ודוברות, על פרצופיה השונים, זה אפיק מאוד טבעי בנחל הקריירה שלו, לכשהאפיזודה העיתונאית בה תעלה ריח של מי ביוב מרקיבים.

הטובים מביניהם, בעבר ובהווה, שילכו לכיוון יצירתי או בכיר יותר, עדיין יצמידו את התואר "עיתונאי" לערך הוויקיפדיה שלהם. ההצמדה הנצחית של "פלוני הוא סופר ועיתונאי/איש ציבור ועיתונאי וכיו"ב". ה"סטמפה" הזו עדיין נותנת נופך חיובי. של מי שהיתה לו סוג של שליחות ציבורית יוקרתית במקצועו, ושיש לו את הכלים ללקט מידע, לעבדו ולהעבירו הלאה. גם זה ייעלם בעתיד הלא רחוק.

איוושה חולפת ברזומה

גורו הפרסום קווין רוברטס ציטט באופן חופשי בראיון ל"פירמה" בשנה שעברה, ממחקר שנעשה בסאצ'י&סאצ'י בקרב בני 14-18: "הם אומרים, יהיו לי 15 מקומות עבודה לאורך החיים, לא 3". העידן שאליו נכנסה האנושות במילניום הנוכחי מוכיח את זה כבר היום. מקצועות התמחותיים, ששורדים לאורך זמן, מתמעטים (רואה חשבון/עורך דין/רופא מומחה/ יאולוג בקידוח "תמר").

ואילו בכל שנה נוספים מקצועות נוספים - חלקם יחזיקו מעמד לאורך זמן, חלקם יתפיידו לאוויר ההיסטוריה. יש יותר "מיני-קריירות" מאשר קו מקצועי ארוך שמוביל אותך. בעיקר בנגזרות המקצועיות של תחום הטכנולוגיה. גם הקריירה העיתונאית דהיום היא כבר איוושה קלה ברזומה של הרוב המכריע של אלה שעוסקים בה. כמות שהגיעו למקצוע הזה, ככה יעזבו אותו ללא הנד עפעף.

בעתיד הלא רחוק, אנשים יחוו את משבר אמצע החיים שלהם כבר בגיל 25. עיתונאים, כך נדמה, פשוט הקדימו את זמנם יחסית לשאר בעלי המקצוע במישור הזה.

מיטב העיתונאים שאני מכיר, ברוב מכריע, מתחבטים בינם לבין עצמם עד מתי הם "ימשכו במקצוע הזה", ומהי תחנתם המקצועית הבאה. מרביתם של העיתונאים הפחות מוכשרים, לעומת זאת, צפויה להמשיך ולאחוז בנדבך הרזומה שנפל לידיהם (לעתים בטעות מרה) עד כמה שניתן. הממורמרים יותר בז'אנר ינסחו מניפסט קטגורי שמאשים גם את הצרכנים, שלא נותנים כבר כבוד לעיתונאי או לעיתונות, וגם את בעלי הבית, שלא נותנים שום כבוד מצדם.

שניהם, כמובן, לא אשמים. "בעל בית", להלן הגורם העסקי, ישאף לקיים פעילות רווחית. הצרכן לנצח ישאף לקבל כמה שיותר תמורת כמה שפחות. שניהם פקטורים כלכליים. למקצוע העיתונאי, בדרך-כלל, לא ניתן לעשות מיקור חוץ כמו למתכנת בהודו או תופרת בסין. גם לא ניתן לייבא עובדים זרים שיעשו עיתונים באותה חריצות שבה הם קוטפים תמרים ביישובי הערבה. רוב העיתונאים צריכים להיות בני אדם בעלי יכולות, שחיים בקרב עמם ובוחנים אותו בכלים של מי שזוהי תרבותם ומדינתם.

אך בתוך מערכת כלכלית שוחקת והיסטרית בקצב התקדמותה, אפשר להצעיר את כוח העבודה, להעמיס עליו תקורות שונות לחלוטין מאלה שהיו בעבר ובהתאם - לצפות למוצר ירוד יותר ברמתו.

אין מה לקונן על כך. הפיצוי הוא בדמות עולם מידע חופשי, שבו האנשים הופכים לאט לאט להיות המדיה עצמה, לא רק צרכניה. הרבה יסבלו בדרך, אך רבים יותר ייהנו מהתמונה הסופית, שאתם ואני כנראה לא נזכה לראות במלואה.

מחול אחרון ופרידה

המסקנה הלא עצובה שאליה הגעתי ביני לבין עצמי בשנה הנוכחית, היא שעריכת "פירמה" היא תפקידי העיתונאי המובהק האחרון. אסייג ואומר שלכל הפחות, זה תפקידי האחרון כעיתונאי - בסבירות גבוהה מאוד.

הספקטרום העיתונאי בוודאי יחזור כחלק מתמהיל תפקיד זה או אחר בעתיד. אך "עיתונאי", כנראה, כבר לא אהיה. אני כותב את הטקסט הזה, ועושה הפסקות לראות את זרימת התוכן בפייסבוק. נכנעתי לקצב החדש של היישות הדיגיטלית שהיא חלק מאיתנו, בעצב המהול בהנאה.

זה לא מתיישב היטב עם הציפיות הקלאסיות מעיתונאי. הפרעת הקשב הנצחית שלי מתאימה לעידן החדש, ולא לדמות העיתונאי הישן. כשפרקי חיים שלמים מסתכמים בשורת סטטוס, מי אני שאמשוך משכורת נאה על עריכת 4,000 מילה?

זו אינה עננה מורבידית הרובצת על נשמתי כעיתונאי, ובוודאי לא קביעה מוחלטת. באזורים כמו זה של העיתונות הכלכלית, יהיה מקום ללא מעט עיתונאים מקצועיים, ששכרם בצדם. גם בעיתונות הכללית, לעוד הרבה שנים.

הפירמידות הופכות צרות, ומעטים יותר דבקים במקצוע בדרכם למעלה, אך בדור הזה, עוד תהיה לגופי התקשורת מצבת עיתונאים להתפאר בה. אני, כנראה, כבר לא אהיה אחד מהם.

וזה לא נורא בכלל.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות