לא קל לעקוב אחרי אלכס ויז'ניצר כשהוא נסחף בלהט השיחה. לויז'ניצר, הפורש מניהול מע"צ לטובת תפקיד יו"ר חברת מקורות, יש נטייה מבלבלת לקפוץ מנושא לנושא. נתונים על מצב התחזוקה של הכבישים מתערבבים בראש עם זיכרונות ילדות מרוסיה, ואמירה של חז"ל מתובלת בקללה רוסית. גם שיטות הניהול של ויז'ניצר שנויות במחלוקת, הוא כוחני מדי אומרים המבקרים, דורסני, בולדוזר. אבל השורה התחתונה חד-משמעית: ויז'ניצר קיבל לידיו חברה ממשלתית מושמצת ומסורבלת, שנואת נפשם של האוצר ומבקר המדינה. לבא אחריו הוא משאיר מפתחות של חברה רזה ומקצוענית, שמקבלת קרדיט ענק אצל מקבלי ההחלטות במדינה.
ואגב, מבחינת ויז'ניצר, גם מצב התחבורה בישראל לא נורא כמו שאולי נדמה לנו. "יחסית למוסקבה, מדינת ישראל זה תענוג. אני אופטימי. אם נמשיך בקצב הנוכחי, תוך 5 שנים המונסטרים הגדולים יגמרו - צומת המוביל, עוקף קריות ועוד - והמצב יהיה הרבה יותר טוב".
אחרי שבע שנים בכסא מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, מע"צ בלשון העם, האיש שליווה את סגירתה של מע"צ הישנה והקים את מע"צ החדשה החליט כאמור לעבור מאספלט למים וביקש ממחליפו בתפקיד, שי ברס, לשמר את מה שיצר. בראיון פרידה בלעדי ל"גלובס", פורש ויז'ניצר את הנוסחה שלו לביצוע מהפכים בחברות ממשלתיות. מי שירצה יוכל לראות בכך רמז לתוכניותיו לגבי מקורות.
שינוי התרבות הניהולית
ויז'ניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל מע"צ באחד בספטמבר 2003, ללא הכשרה ניהולית פורמלית. ארבעה ימים לאחר מכן החליטה הממשלה על סגירת מע"צ ופתיחת חברה חדשה במקומה. הממשלה אימצה את מודל "סגירה-פתיחה" שהוביל שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן. את המודל תכנן ליברמן להפעיל על מינהל מקרקעי ישראל כשהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של נתניהו, אבל הקונסטלציה הפוליטית אפשרה ליישם אותו רק מספר שנים מאוחר יותר, הפעם על מע"צ.
קבלת הפנים למנכ"ל החדש כללה צמיגים בוערים ולשכה מפורקת, באדיבות העובדים הזועמים. במשך קרוב לשנתיים נמשכו ההתדיינויות עם ההסתדרות על עתידם של עובדי מע"צ הישנה. רק באפריל 2005 נחתם ההסכם הקיבוצי החדש בין ויז'ניצר ויו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות דאז, עופר עיני. החברה החדשה יצאה לדרך עם 300 עובדים, לעומת 1,000 במע"צ הישנה. 180 עובדים ממע"צ הישנה עברו לחדשה אחרי שנבחרו על ידי ויז'ניצר, אחד אחד. הם חתומים על הסכם קיבוצי מיוחד, שיתרונו הגדול הוא "גמישות ניהולית" - צמד מלים שהפך מאז למנטרה במגעים לרפורמות בגופים ממשלתיים כמו רשות השידור וחברת החשמל. הגמישות הניהולית מאפשרת להנהלת מע"צ להתחיל בהליך פיטורים של עובדים בעילה של חוסר יעילות. ויז'ניצר טוען, כי בפועל פיטר "אולי 20-30 עובדים" במהלך כל הקדנציה שלו, אבל המסר הובן היטב: עובדי המדינה הבינו שהקביעות כבר אינה מובטחת, ושההנהלה קבעה כללי משחק חדשים.
מלבד הצרות מול העובדים, בתקופתו הראשונה כמנכ"ל החברה הלאומית לדרכים נאלץ ויז'ניצר להתמודד עם איומים לפגוע בו ובבני משפחתו. הוא משוכנע שמאחורי האיומים עמדו מספר קבלנים שנפגעו מהשינויים שהנהיג והחליטו "להוציא עליו חוזה" ולסלקו ממע"צ בכל דרך. "אמרו לי ששישה קבלנים עשו ג'וינט ונצ'ר ואספו מיליון שקל כדי להיפטר ממני" הוא אומר "אחרי כמה שנים קיבלתי פנייה מאחד מהם שאמר שהוא מוכן לעבוד אצלי. אמרתי לו בבקשה. אשמח אם תשתתף במכרזים".
טיפוח גאוות יחידה
ויז'ניצר ניצל את המו"מ עם ההסתדרות לתכנון פניה של מע"צ החדשה לפרטי פרטים. מע"צ החדשה תוכננה על פי ממצאי מחקר השוואתי של Best Practices שבו נלקחו כדוגמה 12 חברות דרכים לאומיות מקבילות במדינות מערביות בעולם.
לא בכדי, בניין המשרדים של מע"צ ממוקם ביהוד, בנקודת המפגש הוירטואלית של עורקי התחבורה המרכזיים במדינה. מהחלון השקוף אפשר לראות מטוס ממריא ממסלול ההמראה של נתב"ג. הבניין עצמו ערוך לקבל את פני כל אורח: רצוי ולא-רצוי. המעליות למשרדים מופעלות באמצעות זיהוי אישי - לקח מניסיונות פריצה אלימים של בעלי קרקעות שהופקעו. בכניסה למעליות מוצבים מתקני חיטוי לידיים כדי למנוע כניסתם של פולשים מיקרוסקופיים. במשרדים עצמם מונהג קוד לבוש קפדני לעובדים, קוד אתי, חזון ואפילו המנון ודגל מע"צ - כולם מיועדים לטפח אחידות, מקצועיות וגאוות יחידה. במע"צ מתגאים בהכשרות המקצועיות שהם עושים לעובדים ובמבחני ההסמכה הבינלאומיים (PMI) שאותם מחויב לעבור כל מי שמעוניין לעבוד כמנהל פרויקט חיצוני בחברה. "יש מנהלי פרויקטים עם ותק של 20 או 30 שנה שלא מבינים בשביל מה הם צריכים לעבור מבחנים", אומרים במע"צ, "אנחנו מסבירים שההסמכות האלה מוכרות בכל העולם".
מלחמה בשחיתות
מע"צ הישנה, יחידת סמך של משרד השיכון, הייתה כוכבת קבועה בדו"חות מבקר המדינה. בשנים 1993 עד 2002 הקדיש לה המבקר פרק קבוע בדו"ח השנתי: בזבוזי כספים, קומבינות בוועדות המכרזים, אומדנים לא ריאליים לביצוע עבודות, חריגות תקציביות שיטתיות בפרויקטים, העדפת קבלנים ומתכננים, טיפול לקוי בתחזוקת כבישים עד כדי סיכון בטיחותם של הנוסעים בכבישים. אפילו תופעה של סלילת כבישי גישה "פרטיים" עבור גני אירועים, מצא המבקר.
המאבק בשחיתות הארגונית התנהל ומתנהל תוך שימוש בכלים חשאיים. מדובר במערך בקרה מסווג, שטרם נחשף עד היום. מטרתה העיקרית של היחידה היא לאסוף מידע שמאפשר להנהלת מע"צ לדעת מה קורה בכל רגע נתון בפרויקטים שלה.
הגדלת מעורבות הסקטור הפרטי בפרויקטים של מע"צ הביאה לדעת ויז'ניצר בעקיפין גם לצמצום השחיתות. ויז'ניצר מציין כדוגמה בולטת את מכרז ה-PFI לתחזוקת כבישים. שיכון ובינוי שזכתה במכרז, התחייבה לתחזק 270 קילומטרים של כבישים למשך 25 שנה תמורת סכום של כ-1.7 מיליארד שקלים.
ומה בדבר הטענה שבמכרזים האלה יכולים לזכות רק הגדולים, שבעצם עושים את העבודה שמע"צ הייתה אמורה לעשות ואילו מע"צ רק גוזרת לעצמה קופון? לדברי ויז'ניצר, "המכרזים האלה הם הכלי הכי אפקטיבי נגד השחיתות. אני הייתי בעצמי קבלן חמש שנים, אז אני יודע בדיוק איך העסק עובד. כל הקבלנצ'יקים שעבדו בהיקפים של 30-40 מיליון שקל בשנה תמיד היו מסתדרים עם המפקח. כשהגעתי לחברה הייתי אומר לעובדים 'איך אתם יכולים למכור את הנשמה שלכם בשביל 500 שקל?'. אתה רואה את דניה סיבוס הולכת לשלם שוחד למפקח? חוץ מזה, המכרזים לטווח ארוך מבטיחים איכות ביצוע. אם יש למישהו אחריות ל-25 שנה על כביש - ולא לשנה שנתיים - הוא ידאג לצבע ולאספלט שיחזיקו מעמד כמה שיותר זמן. הוא מבקר את עצמו ואני משמש רק בקרה עליונה".
ויז'ניצר, חסיד של שיתוף המגזר הפרטי בפרויקטים, החליף את שיטת מכרזי התשומות וקידם מכרזי PPP (הקמה והפעלה על ידי זכיין פרטי לתקופת זיכיון) כמו בכביש 431 ומכרזי design Build (הזוכה אחראי לתכנון הכביש ולביצוע) בפרויקטים כמו כביש עוקף קריות ועוקף באר שבע. לדבריו,"הסקטור הפרטי הרבה יותר יצירתי. מעורבות שלו מזרזת הכנסת טכנולוגיות חדשות וחומרים חדשים לפרויקטים".
לא מזמן קיבלה החברה הלאומית לדרכים תחת אחריותה את ביצוע כביש 531, סלילת הכביש המהיר מרעננה להרצליה בהיקף 3 מיליארד שקל, אחרי ביטול הזיכיון של שפיר הנדסה. למרות שלכאורה יש לו אינטרס לקבל פרויקטים נוספים, סבור ויז'ניצר שההחלטה להלאים את הפרויקט לא הייתה נכונה.
ויז'ניצר: "תראה מה קרה: אחרי שקיבלנו את הפרויקט חילקנו אותו לשישה מכרזים וכבר הולכת מלחמה. היה הרבה יותר פשוט לתת לזכיין אחד. היינו מקבלים כביש תוך שלוש שנים. דניה סיבוס וסולל בונה היו יכולות להרים פרויקט בלי בעיות (המדינה סירבה לתת להם אותו, בגלל פער של עשרות מיליוני שקלים - ע.ב). למה לא? נכון שדניה עשתה לנו פעם צרות, אבל הם למדו והחליפו את כל הצמרת. היום יש שם אנשים שצמחו מלמטה, כמו הג'ינג'י (רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס - ע.ב) שהיה מהנדס ביצוע. היום יש לדניה סיבוס ולשיכון בינוי עם חברת הבת סולל בונה הרבה במה להתגאות. אותו דבר לגבי קבלנים שעובדים אצלנו "בלתי מוגבל" כמו חופרי השרון, מרדכי בנימין או, למשל, שפיר הנדסה, שהכנסנו אותם לעוקף קריות".
אתם לא חוששים מתביעות, כמו במקרה של ביטול הזיכיון של שפיר?
"אנחנו לא חוששים. אנחנו יודעים שיהיו תביעות, אבל מה החוכמה? יש משפט שאמר אלכסנדר נייבסקי (גיבור לאומי רוסי מהמאה ה-13 - ע.ב): "תהיה כל הזמן מוכן למלחמה - ואז יהיה בסדר". את המשפט הזה אמר גם שר בממשלה שלנו, שלא אוהבים שאני מזכיר אותו".
ליברמן?
"אתה אמרת".
שרים באים והולכים
אין זה סוד שאת התפקיד במע"צ קיבל ויז'ניצר בזכות קרבתו לשר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן. אבל בתוך שנה הפכה הקרבה מנכס לנטל, כשאת כסא השר תפס מאיר שטרית. בשבע שנותיו בתפקיד עבד ויז'ניצר מול ארבעה שרי תחבורה, פחות משנתיים בממוצע לקדנציה. ויז'ניצר המגודל נאלץ להפגין יכולות תמרון של בלרינה בבולשוי כדי להתמודד עם שלל "הבקשות" שזרמו אליו מלשכות השרים. "אין דבר כזה שר שלא רוצה למנות מקורבים" מסבירים בסביבת ויז'ניצר.
היחסים עם שטרית היו מתוחים במשך מרבית התקופה. אחד משיאי המתיחות בין השניים היה כשוועד העובדים של מע"צ התלונן בפני שטרית כי ויז'ניצר "ממלא את החברה ברוסים". שטרית דרש הסברים. וויז'ניצר האשים את הסטטיסטיקה, שמעידה על ייצוג יתר לעולים מבריה"מ לשעבר בציבור המהנדסים. "אקח בשתי ידיים כל מהנדס שתשלח אלי, אם יהיה בעל כישורים מתאימים", הבטיח לשטרית.
גם מחליפו של שטרית בתפקיד, שאול מופז, מאד לא אהב לשמוע מויז'ניצר בשיחת הפתיחה ביניהם הצהרות על נאמנותו הבלתי מסויגת לליברמן. אחרי מלחמת לבנון השנייה השית מופז על מע"צ את כל הקיצוץ הרוחבי שהוטל על משרד התחבורה, בסך 1.3 מיליארד שקל, ולקח עוד 1.6 מיליארד שקל לכבישים עירוניים. אבל במהלך הקדנציה למדו השנים לעבוד האחד עם השני.
את השר הנוכחי, ישראל כץ, מכיר ויז'ניצר עוד מהימים שעבד כסמנכ"ל בחברת לור"ם (החברה לפיתוח לוד ורמלה) וכץ היה עוזרו של אריאל שרון. "בשורה התחתונה כץ מספק את הסחורה", אומר ויז'ניצר, "הוא הצליח להביא תקציבים שאף אחד אחר לא הצליח. קודם כל נתיבי ישראל ואחר כך הגדלת תקציב הכבישים ללא אבא (כבישים בין עירוניים שאינם באחריות מע"צ) מ-200 ל-500 מיליון שקל ואת התקציב לטיפול במוקדי תאונות מ-200 ל-250 מיליון שקל.
להתחבב על האוצר
כשנכנס ויז'ניצר לתפקיד הוא גילה חור של 400 מיליון שקל - חובות לקבלנים. תחקיר שערך "גלובס" ב-2004, בדק כ-200 פרויקטים שנעשו במע"צ על פני העשור ומצא חריגות תקציב בהיקף של כ-900 מיליון שקל. התחקיר חשף את שיטת "בואו נעבוד ביחד על האוצר": מספר קבלני ביצוע "מקורבים לצלחת" חרגו בשיטתיות מתקציבי הפרויקטים תוך "העלמת עין" מצד הנהלת מע"צ.
ויז'ניצר: "הכרתי את השיטה של אחד עובד על השני כשהייתי ראש מנהל הביוב במשרד התשתיות. כשנכנסתי למע"צ הודעתי שאין יותר דבר כזה חריגה תקציבית. מכאן ואילך יש אחריות אישית לכל מנהל פרויקט והוא חייב לדווח לנו כל חודש בכמה ייגמר הפרויקט והאם יהיה פיגור בלוח הזמנים. אם יש חריגות, מנהל הפרויקט צריך להודיע לנו איך הוא יתקן אותן ומעליו יש גם חברת בקרה. יש אצלנו "משולש" של אחריות כוללת שמורכב משלוש צלעות: כסף, זמן ואיכות. מנהל הפרויקט צריך להיות במצב שהוא באמצע".
מע"צ החדשה עברה מעבודה לפי תקציב שנתי לעבודה לפי תוכניות חומש. תכנית החומש הראשונה לשנים 2006-2010 אושרה בדצמבר 2005 על ידי אריאל שרון ימים ספורים לפני התמוטטותו. התקציב המקורי שעמד על כ-20 מיליארד שקל קוצץ אחר כך ל-16.5 מיליארד, והצליח לצמוח שוב בעזרת תכנית ההאצה עד לביצוע של 21.5 מיליארד.
מעבר לפרויקטים הרגילים של סלילת כבישים שנכללו בתכניות העבודה הרב-שנתיות, העביר אגף התקציבים באוצר לחברה הלאומית לדרכים גם פרויקטים מיוחדים. במסגרת תכנית ההאצה למשל, בסוף 2008, הוחלט להעביר לחברה את כביש עוקף הקריות, פרויקט של 1.9 מיליארד שקל. הפרויקט הועבר למע"צ בלחץ אגף תקציבים למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד התחבורה, שרצה להוציאו למכרז BOT ולהפוך אותו לכביש אגרה. בפברואר השנה במסגרת תכנית "נתיבי ישראל" שאושרה בממשלה קיבלה החברה לאחריותה את התכנון והביצוע של מסילת עכו-כרמיאל ומסילת עפולה-בית שאן (רכבת העמק) - שני מגה-פרויקטים שהיקפם הכולל 6.8 מיליארד שקל. נוסף לרכבות, האוצר מעוניין להטיל על החברה הלאומית לדרכים גם את הקמת המכשול היבשתי בגבול ישראל מצרים, למרות שהאומדן התקציבי של החברה גבוה ב-50% מזה שהציג משרד הביטחון (2.2 מיליארד לעומת 1.5).
הפכתם ל"בן יקיר לי" של האוצר?
"האוצר זה כמו בנק. אם הם מאמינים לך ורואים שאתה באמת צריך את הכסף - הם יתנו. אבל זה לא שאנחנו מקבלים אצלם היום צ'ק פתוח. יש לנו עדיין הרבה ויכוחים. הם עדיין חושבים שיש עלינו השפעה כזו או אחרת של שרים. אבל עובדה שסיימנו את החומש הזה עם ניצול תקציבי של 100%".
אתה שותף לביקורת על 'נערי האוצר'?
"באגף תקציבים יש ילדים מוכשרים חבל על הזמן, אבל לפעמים הם לא חושבים פתוח".
המחמאות של ויז'ניצר לנערי האוצר אינן מקריות. לרבים מהם הוא הציע עבודה במע"צ. סמנכ"ל הכספים של החברה, שי יפתח, וראש אגף הכספים, אמיר אסרף, הם בוגרי אגף תקציבים. עמית לנג, עד לאחרונה סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תחום התשתיות באוצר, קיבל מויז'ניצר הצעה לעבוד אצלו, לפני שקיבל את הקידום באוצר.
דור חדש
בשנים הבאות צפויה מע"צ להרחיב פעילותה לתחומים חדשים. למשל ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות כמו רוח ושמש, תוך ניצול השטחים הנרחבים שיש למע"צ לאורך הצירים, במחלפים ועל גבי עמודי תאורה ותחנות אוטובוס. כיווני התפתחות אחרים כוללים הרחבת השימוש בפסולת בניין ומיזמי מו"פ שבינתיים לא מניבים את ההכנסות המקוות.
פעם אמרת שתישאר במע"צ עד הפנסיה אם החברה תופרט. אתה עדיין בעד הפרטה?
"אני חושב שהחברה הלאומית לדרכים צריכה להישאר גוף מקצועי שמייעץ לממשלה בתחום האסטרטגיה התחבורתית והסטנדרטיזציה בענף התשתיות ולטפל באבטחת איכות ובקרה. היום יש אספלט של מע"צ, דרישות של מע"צ, ניהול פרויקט בדרישות של מע"צ וקבלנים של מע"צ. אנחנו מקימים כאן דור חדש של מהנדסים ותשתיות שיכול להצעיד את המדינה קדימה".
יש לך בקשה מהמחליף שלך, שי ברס?
"שישמור על כוח האדם האיכותי בחברה, זה הנכס העיקרי שלה".
ואם היו נותנים לך לבחור תפקיד - מה היית רוצה לעשות?
"הייתי רוצה לקבל מנדט לעשות סדר בנגב. בנגב ניתן ליישם מדיניות שתוכל אח"כ לשמש תקדים לגליל".
המנכ"ל הבא: אתגרים ב-30 מיליארד שקל
שי ברס, מחליפו של ויז'ניצר בחברה הלאומית לדרכים, נכנס בימים אלה לתפקידו. ברס (61), כיהן בחמש השנים האחרונות כמנכ"ל נתיבי ישראל. על שולחנו ועל שולחן היו"ר, מיכה גולדמן (הח"כ לשעבר), נמצא צבר מרשים של פרויקטים הממתינים לביצוע.
תכנית החומש השנייה של מע"צ לשנים 2011-2015, בהיקף כ-30 מיליארד שקל, ממתינה לאישור הסופי באוצר ובמשרד התחבורה. במרכז התכנית יעמדו מספר מגה-פרויקטים: סלילת הכביש המהיר רעננה דרום הרצליה (כביש 531), פרויקט הכולל את הארכת נתיבי איילון צפונה והנחת קו רכבת וקו מים של מקורות (כ-4 מיליארד שקל); הרחבה, מנהור ומחלוף של כביש 1 משער הגיא ועד לכניסה לירושלים (2.5 מיליארד שקל); הכפלת מספר הנתיבים בכביש 38 משער הגיא לבית שמש (כ-2 מיליארד שקל) והרחבת כביש 2 החוף בקטע שבין מחלפי נתניה וחבצלת (200 מיליון שקל). בנוסף, נכללים בתכנית הפרויקטים שקיבלה החברה במסגרת נתיבי ישראל, מסילות הרכבת עכו-כרמיאל ורכבת העמק, הרחבות ושדרוגי כבישים בגליל המזרחי.
הפרויקט העתידי המרכזי שאותו מצפה מע"צ לקבל הוא מובל התשתיות - מערכת הולכה תת-קרקעית שתיחפר לאורך צירי רוחב ואורך מרכזיים או מתחתיהם, ותרכז את כל קווי התשתית במדינה: מים, ביוב, ניקוז, כבלים קווי בזק וסיבים אופטיים. על פי הרעיון שהציע ויז'ניצר, החברה תאגם את המשאבים הנחוצים לפרויקט, תבנה ותהיה אחראית לתפעול המערכת. המיזם נמצא עדיין בבדיקה של אייל גבאי ומשרד התשתיות. תחום נוסף בעל פוטנציאל הממתין לפיתוח הוא יחידת המחקר והפיתוח של מע"צ ופיתוח קשרי חוץ של החברה עם ארגונים בינלאומיים וחברות מסוגה.
"האוצר הורג את מקורות בשיטה שלו - לאט לאט"
מקורביו של ויז'ניצר אומרים כי לו הדברים היו תלויים בו, היה בוחר להישאר יו"ר דירקטוריון החברה (מדובר במשרת יו"ר לא פעיל) ובמקביל לעבוד בסקטור הפרטי. ויז'ניצר משתעשע כבר זמן רב במעבר לעסקים ואוהב לספר בין היתר על הצעות עבודה אקזוטיות שקיבל מאוליגרכים יהודים באזורי בריה"מ לשעבר. אלא שבינתיים, הכריע ויז'ניצר שוב בעד השירות הציבורי והפעם בתפקיד היו"ר (הפעיל) של מקורות. "מקורות זו אחת מארבע החברות שבנו את המדינה", הוא מסביר, "יחד עם מפ"י (המרכז למיפוי ישראל - ע.ב), חברת החשמל ו-PWD (מע"צ הבריטית - ע.ב).
"שרי אריסון תבוא עם סירה להציל אותנו"
תעשה ב"מקורות" מה שעשית במע"צ?
"מקורות במצב קשה מאד, כי האוצר מפעיל עליה את השיטה שלו של להרוג לאט לאט. אני יכול להביא אותם למצב שהאוצר יאהב אותם. צריך רק זמן ושיקיימו מה שסוכם.
"באוצר קוראים להם מונופול וזה לא נכון. לא רוצים לתת לנו להתעסק בהתפלה בקולחין - זה לא נכון. אם חס וחלילה ירעילו את המים שלנו, ממי נבקש עזרה? מתשובה? שרי אריסון עם הסירה שלה תבוא להציל אותנו? מקורות זה גוף לאומי של מים שצריך להיות הזרוע הביצועית של המדינה ולעסוק בכל התחומים: הפקה, הולכה, טיפול בשפכים, סינון וטיהור, הולכת קולחין. מקורות צריכה להוביל גם במו"פ, להיות חממה לטכנולוגיות מים. אנחנו נחשבים היום למעצמה טכנולוגית במים".