חריסטו סטויצ'קוב עובר על הנאום שלו לאירוע ההתרמה של מכבי "קביליו" יפו אמש (א'). עוזי גרטי, האיש שמלווה כל צעד שלו, מכתיב לו כמה מילים בעברית וסטויצ'קוב רושם אותן בבולגרית ואחר כך משנן את השפה המוזרה: מתרגל כמה פעמים "ברוכים הבאים". נראה שלא קל לו עם העברית, אבל הוא לא מתלונן.
לא קל לנהל שיחה עם סטויצ'קוב, ולא בגלל שהוא לא לבבי או מסביר פנים - להיפך: הסבלנות שלו לסובבים עומדת ביחס הפוך לפתיל הקצר שהיה לו על הדשא, אלא בגלל שכל משפט שלו מתחיל בספרדית, משלב שתי מילים באנגלית ונגמר בבולגרית. מאחר שאני דובר רק אחת מהשלוש, אני מנסה לעקוב. בצר לי אני פונה אל גרטי שיספר קצת. גרטי, שמתקשר עם סטויצ'קוב בבולגרית, הוא מהעמותה שמפעילה את מכבי יפו. אני שואל אם יש לו תפקיד מוגדר ונענה בשלילה: יש לו כל מני עסקים וטונות של קסם אישי, אבל במכבי יפו הוא פועל בלי תואר.
אנחנו נמצאים ב"שישקו", בר-בולגרי בגבו של בית הכנסת הגדול באלנבי, יושבים מסביב לשולחן עגול בחוץ, על המדרכה שבקצה החניון, מסביב כבר כמה בליינים שבאו לסגור את השבוע, אבל איש מהם אינו מזהה את השחקן האגדי: מסביב לשולחן שלנו מתנהל דיון סוער שמתחיל בשאלה: "כמה יצאו 'השקמה' היום?" ומסתיים באבחנה של עוזי לפיה "רק הפער מירושלים חשוב": אם נדמה למישהו שמכבי "קביליו" יפו היא קוריוז, החבר'ה מסביב חמים על עלייה ללאומית - וגם בליגה השנייה הם רואים לא יותר ממטרת ביניים. בדיוק בשביל זה הם צריכים פיגורה כמו סטויצ'קוב.
החלוץ הבולגרי יסיים הערב שלושה ימים אינטנסיביים בישראל. סיבת הבאתו לכאן היא ערב ההתרמה שתערוך הערב מכבי יפו במועדון ה-TLV, כדי לגייס כסף למחלקות הילדים והנוער של האגודה שקמה מעפרה.
אלא שגם סטויצ'קוב וגם מכבי יפו מכוונים הרבה יותר רחוק: הביקור הוא רק צעד ראשון בדרך להקמת אקדמיה לכדורגל שתיקרא על שמו ובה יתאמנו כישרונות צעירים, יהודים וערבים. הפרויקט הדו-לאומי הזה, כך מתברר, מלהיב לא רק את סטויצ'קוב: לפני כשבועיים היה כאן לביקור בזק ז'ואן לאפורטה, הנשיא בדימוס של ברצלונה.
הביקור של לאפורטה ממחיש עד כמה האנשים ביפו רציניים. הכוונה שלהם היא להקים אקדמיה כמו אחת מארבע שמפעיל המועדון הקטאלוני בארצו, ובקרוב צפויות פגישות עם גורמים נוספים שעשויים לסייע, כמו עמותת "מפעלות ספורט" ו"מרכז פרס לשלום" שכבר סייע בעבר ליוזמות שקידמו דו-קיום באמצעות הספורט.