עו"ד רינה מיוחס, מנהלת מחלקת מקרקעין בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), ביצעה עבירות אתיות ופליליות במסגרת עבודתה - כך טוענת חברת הנדל"ן מקור הנפקות וזכויות, שהגישה באחרונה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה כי יבטל את החלטת ועדת האתיקה של ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין להפסיק את הטיפול בתלונות שהגישה לוועדה נגד עו"ד מיוחס.
בעקבות העתירה, שהוגשה גם נגד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, ועדת האתיקה הארצית, ועד מחוז תל-אביב, פרקליטת המחוז גלי מיארה-בהרב ונגד עו"ד מיוחס, הורה השופט אורי שהם למשיבים להגיש בתוך חודש את תגובתם לטענות.
לטענת מקור הנפקות, עו"ד מיוחס ביצעה לכאורה את העבירות בעת שייצגה את המדינה בתביעת פיצויים בגין הפקעת מקרקעי החברה בשכונת הר חומה בשנת 1991. התיק נדון אז בבית המשפט המחוזי בירושלים.
"מיוחס הטעתה את העליון"
לדברי החברה, בעת ניהול התיק ביצעה מיוחס 18 עבירות אתיות ופליליות, וביניהן "שימוש במסמך מזויף, מתן הוראות לעד שהוזמן על-ידי התובעת לפני עדותו, הטעיית בית המשפט בקשר לתמיכת המדינה בפעולות הרשות לפיתוח ירושלים, אי-גילוי לבית המשפט כי בינה ובין השמאי שנתן חוות-דעת בתיק קיימים יחסי מרות" ועבירות רבות נוספות.
עוד נטען בעתירה כי מיוחס הטעתה גם את בית המשפט העליון, שדן בערעור בתיק.
"למספר כה רב של עבירות של עורך דין אחד בנושא אחד אין אח ורע", נכתב בעתירה. "עד עתה הוטעו על-ידי מיוחס שופט בבית המשפט המחוזי ו-4 שופטים בבית המשפט העליון. המדובר ב'תופעה פתולוגית', שאם לא תטופל 'תדביק' פרקליטים נוספים", נטען.
עוד טוענת החברה כי ביום 28.9.10 היא קיבלה מיו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב, עו"ד אפרים נוה, מכתב ולפיו "הוחלט להפסיק את הטיפול בתלונות עד לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים".
העותרת סבורה כי ההחלטה היא בלתי סבירה בעליל, וכי על ועדת האתיקה היה לדאוג בראש ובראשונה לכך שהשופטים לא יוטעו על-ידי אחד מחבריה.
"עתירה לא ברורה"
עו"ד נוה מסר בתגובה כי "העתירה לא ברורה, שכן התלונות לא נדחו לגופן, אלא רק הובהר לצדדים כי עם סיום ההליכים המשפטיים שמתנהלים ביניהם הם רשאים לחדש את הפנייה לוועדת האתיקה".
נוה הוסיף כי "המדיניות העקרונית של ועדת האתיקה היא שלא להתערב בהליכים משפטים תלויים ועומדים. מסיבה זו החליטה ועדת האתיקה שלא לטפל בתלונה עד סיום ההליכים".
לדבריו, "מדיניות זו היא המתחייבת, והיא נועדה למנוע אפשרות של הפעלת לחץ ושימוש לרעה במנגנון האתיקה, בשעה שמתנהל בין הצדדים הליך משפטי".
עוד ציין נוה כי "הדבר מתחייב כדי למנוע החלטות סותרות ופגיעה ביעילות הדיון".
בספטמבר 2009, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעתה של חברת מקור הנפקות לקבלת פיצויים בסך כ-4 מיליארד שקל בגין הפקעת מקרקעי החברה. בהמשך דחה בית המשפט העליון גם את ערעורה של חברת מקור על החלטתו של המחוזי.
"סכום הפיצוי שהוצע למערערת, לאור התנאים הפיזיים והסביבתיים של המקרקעין נכון למועד ההפקעה, נמצא סביר בהחלט על-ידי המחוזי, ואיני רואה מקום להתערב בקביעתו זו", כתב השופט יורם דנציגר בפסק הדין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "תביעתה של חברת מקור הנפקות כנגד מדינת ישראל לפיצויי הפקעה בסך של 4 מליארד שקל נדחתה בכל הערכאות, כולל בבית המשפט העליון. כחלק מטקטיקת ניהול ההליך של חברת מקור הנפקות, ולאחר דחיית תביעתה במחוזי, העלתה מקור הנפקות טענות כנגד הפרקליטה המייצגת. טענות אלה הועלו הן בערעורה של חברת מקור לעליון והן בתלונותיה של חברת מקור ללשכת עורכי הדין, והפרקליטה המייצגת נתנה התייחסות מלאה לטענות-סרק אלה.
"נושא העתירה כיום הינו אך ורק החלטת הלשכה להפסיק את הטיפול בתלונות עד להכרעתו של בית המשפט העליון בערעורה של חברת מקור. העתירה אינה אלא המשכה של אותה טקטיקה שנוקטת חברת מקור הנפקות מאז נדחתה תביעתה. אין בתלונות או בטענות בעתירה דנן כל בסיס, כעולה גם מפסק דין של העליון".