דוד עזריאלי מחפש. אחרי שביוני האחרון הוא השלים בהצלחה הנפקה בבורסה של תל-אביב, עזריאלי יושב על קופת מזומנים של לא פחות מ-2.2 מיליארד שקל. עזריאלי פנוי לעסקאות, ועם הסכום הזה - השמיים הם הגבול.
זוהי אחת הסיבות לכך שהימים שבהם עזריאלי רק בנה קניונים, ולא קנה, חלפו מן העולם. מהבחינה הזאת, רכישת קניון גבעתיים וקניון חיפה הם רק סמן. אבל זו לא הסיבה היחידה. שוק הקניונים בישראל עובר שינויים, ועזריאלי הוא האחרון שרוצה להישאר מאחור.
אפשר לומר שליאורה עופר, יו"ר מליסרון, טרפה לעזריאלי את הקלפים כשחתמה על העסקה לרכישת השליטה בבריטיש ישראל. העסקה הזאת, אם תאושר על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, מעניקה למליסרון את הבכורה בתחום הקניונים בארץ.
עזריאלי, האיש שהקים בישראל את הקניון הראשון וגם הגה את המילה קניון, יתקשה להשלים עם מציאות כזאת. יתרה מכך, העסקה הזאת גם מסמנת שההזדמנויות בתחום הולכות ומתמעטות.
למרות שעזריאלי מחזיק בפורטפוליו קניונים מרשים, אין לו פריסה ארצית. אחרי שרכש את קניון חיפה, עזריאלי מבקש לבסס את אחיזתו בצפון, הן באמצעות בניית קניון בעכו והן באמצעות ביצוע עסקת רכישה נוספת.
באזור נתניה, שבו אין לעזריאלי כל אחיזה, הוא מבקש ליצור דריסת רגל באמצעות רכישת חלקה (50%) של חברת אזורים ב"קניון עיר ימים" הנבנה בעיר. אם למישהו יש ספק, כדאי להבהיר כי אין לעזריאלי שום כוונה להסתפק בשני הנכסים הללו.
בהיבט אחד לפחות, עזריאלי נמצא בתקופה נוחה. ידיהם של שני המתחרים הפוטנציאליים הגדולים על הכנסים, מליסרון ובריטיש ישראל - כבולות.
השאלה הפתוחה כעת היא האם בקרב על בכורת הקניונים, תיקרה בפני עזריאלי ההזדמנות לבצע עסקה גדולה - או שהוא יצטרך להסתפק באיסוף נקודתי של נכסים.
דבר אחד בטוח: עזריאלי מעדיף מכת מחץ, אבל אין לו כוונה להפסיד בקרב אם לא יהיה ביכולתו להנחית אותה.