אתמול החליטה מפלגת העבודה להיות ראש החץ במאבק נגד תקציב האברכים. הארוע הזה התרחש בישיבת הסיעה. מאוחר יותר, באותו היום, הצביעו חברי העבודה בעד הצעת תקציב המדינה - הכולל את ההטבות לחרדים. אותן הטבות שהבג"ץ קבע כי אינן חוקיות. הפרש של כמה שעות בין ההחלטה, לבין הפרתה.
בנסיון להסביר את התופעה הייחודית בציניות שלה, אמר דובר הסיעה הבוקר (ג') כי "העבודה עומדת מאחורי החלטתה מאתמול". איך אפשר לומר זאת לאחר שהעבודה הפרה את החלטתה, כלומר לא עמדה מאחוריה, וגם לא לפניה, אלא נגדה.
הדרך ארוכה היא ורבה רבה...
"זו היתה רק קריאה ראשונה והדרך עוד ארוכה" - הרגיע הדובר בהמשך הודעתו לעתונות. אבל בכל מקרה, דרך ארוכה אינה בהכרח גם רבה-רבה כמו בשיר המפורסם. כלומר, גם דרך ארוכה אמורה יום אחד להגיע לקיצה.
ומה יהיה אז? איך תצביע העבודה בקריאה השלישית והסופית?
התשובה מענינת, בעיקר בדקויות שלה. הדעת נותנת שהיא תמשיך לפעול בקואליציה "על מנת לוודא שלא יינתנו הטבות מרחיקות לכת ולא שוויוניות לציבור האברכים". לגבי ה"לוודא" קצת קשה לסמוך על זה לאחר המופע אתמול.
אבל שימו לב להמשך: לוודא מה - שלא יינתנו הטבות לאברכים? לא! מה שהעבודה מבטיחה להילחם עליו זה שלא יינתנו הטבות "מרחיקות לכת". כלומר, כבר היום אנחנו יודעים שבסוף "הדרך הארוכה" העבודה תתמוך בהטבות, למרות הבג"ץ.
אם היא בכלל תתווכח זה יהיה רק על גובה ההטבות. אולי.
הצבעה פה אחד
הדבר מדהים עוד יותר מכיוון שבעצם העבודה לא סתם הצביעה נגד החלטתה שלה, ובעד ההטבות - אלא היא עשתה זאת פה אחד! שבעת הנציגים שהיו במליאה הצביעו כולם בעד ההטבות, כולל אהוד ברק, כמובן, ואנשיו - אבל גם "המורד הסדרתי" דניאל בן סימון. כל השאר נעדרו מההצבעה מסיבות, או תואנות, כאלה ואחרות.
בסיעת העבודה התאמצו מאד לשכנע שלהצבעה אתמול אין משמעות תקציבית של ממש. אם כך - אז למה להצביע דווקא בעד? יש מי שלא מבין את הסיבה? לי זה נראה כך: ביבי הרים טלפון לידידו ברק שדיבר עם חברי סיעתו ומכר להם את הסיפור שההצבעה בעד ההטבות לא ממש משנה, אז בשביל מה סתם ליצור משבר? והם קנו, כמו שבסוף הם קונים מברק כל סחורה שהוא מוכר להם - אפילו בלי לבדוק אותה.
אבל, רבותי מהעבודה, זה כן משנה. זה עוד נצחון לחוסר השויוניות, זה עוד מהלך נגד הבג"ץ, זה עוד הוכחה לרפיסותה ועליבותה של מפלגתכם.
לחקור גם את שוקן
היום(ג') הוכנס אורי בלאו לחדר החקירות כהמשך לפרשת מסמכי ענת קם. לא הוגן ולא שויוני שהוא הנחקר היחיד. בעלי הארץ עמוס שוקן היה והינו שותף מלא, ואולי יותר מכך, לכל מהלכיו של בלאו העובד אצלו.