על רקע הדיונים ברפורמה ברשות השידור, נמשכת חגיגת חריגות השכר בשידור הציבורי. על-פי דו"ח הממונה על השכר באוצר, ברשות השידור יש מאות עובדים ששכרם חורג מהשכר המקובל במשק לתפקידם.
ברשימת שיאני השכר בשירות הציבורי נמצאים גם שניים מעובדי רשות השידור - הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 1, עודד גרנות, המשתכר 47.8 אלף שקל בחודש, והפרשן הכלכלי עודד שחר, ששכרו אף עולה על כך ומגיע ל-49.8 אלף שקל בחודש.
המגזר החורג ביותר ברשות השידור הוא מגזר הטכנאים. לא פחות מ-248 משרות של טכנאים נחשבות חריגות, ושכר הברוטו הממוצע בקרב החורגים הוא 22,058 שקל. עם זאת, נרשמו שני מפקחי קול שמרוויחים 30.7 אלף שקל בחודש בקירוב, ומפקח קול אחר המרוויח 34.8 אלף שקל בחודש ברוטו. מפקח האחזקה ברשות השידור מרוויח 36.2 אלף שקל בחודש. מפקח אור, כלומר תאורן, מרוויח ברשות השידור 32.2 אלף שקל בחודש.
בראש שיאני השכר נמצאים שני בעלי דירוג "כתב עורך" - האחד מחזיק במשכורת של 44.5 אלף שקל ברוטו בחודש, והאחר במשכורת של 39.5 אלף שקל בחודש.
מבקרת הפנים של רשות השידור, איתנה גרגור, אף היא נחשבת בעלת שכר חריג, והוא עומד על 39.1 אלף שקל ברוטו. היועצת המשפטית של הרשות, חנה מצקביץ, מרוויחה 35.1 אלף שקל בחודש.
מנהל אגף החדשות בערוץ 1, יורם כהן, מרוויח 32.5 אלף שקל, ומשכורתו של מנהל ערוץ 1, מושון מצליח, עומדת על 33.1 אלף שקל.
ברשות השידור ובאוצר נמנעים מלטפל בחריגות השכר, עד אשר יושלם הליך החתימה על הרפורמה ברשות. חלק ניכר מחריגות אלה נובעות מהסכמים ארוכי שנים שהנהלת הרשות הנוכחית אינה יכולה לשנותם.
בימים אלה העיתונאים באים בדברים עם האוצר נוכח דרישתו להחזיר, אחרי חתימת הרפורמה, את חריגות השכר. עובדי הרשות מסרבים לכך.
