כמעט כ-40 אלף חאפרים עוסקים בענף השיפוצים בישראל נכון להיום, מתוכם כ-14 אלף מוצהרים ברשויות כמשפצים אך אינם רשומים בפנקס הקבלנים ו-25 אלף עוסקים בענף ללא כל רישום והכשרה מתאימה. כך טוענת התאחדות קבלני השיפוצים, שמציינת אף שבמחצית הראשונה של 2010 חלה עלייה של 100% במקרי המוות כתוצאה מתאונות עבודה בענף השיפוצים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
החאפרים שעוסקים בענף, לדברי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, הם "חאפרים בעל כורחם משום שהמדינה הופכת אותם לכאלה כשהיא לא מקיימת הכשרות, לימודים ומבחנים. כך מתקיים לו בישראל ענף שיפוצים שאיננו מוסדר ופרוץ לכל דיכפין. לכן דורשת ההתאחדות שהמדינה תחדש את בחינות ההסמכה ותתקן את הבחינות כך שיתאימו לקבלני השיפוצים ולידע שנדרש מהם".
התאחדות קבלני השיפוצים מצטטת מתוך ועדת זיילר שהוקמה בעקבות אסון אולמי ורסאי, בהדגישה את מצבו העגום של ענף הבנייה, שמתקיים ללא משרד ממשלתי שממונה עליו. "הפרק הזה בדו"ח נכתב לפני תשע שנים וחצי ואנחנו עדיין לא רואים שום שינוי", אמר היום סיב, "הכתובת על הקיר והיא פצצה מתקתקת. עובדים היום כ-14 אלף עובדי שיפוצים שהם חאפרים שיכולים לחתוך עמודים ואסון ורסאי הבא עומד בפתח, אבל איש לא עושה דבר".
מנתוני ההתאחדות עולה כי קיימים היום 14,600 קבלנים שמוצהרים ברשויות כעוסקים בענף השיפוצים, מהם רק 420 רשומים בפנקס הקבלנים. השאר, כאמור, מוצהרים ברשויות כמשפצים אך אינם רשומים בפנקס הקבלנים.
לדברי סיב, קבלני שיפוצים שמראים חשבוניות של עד 35 אלף שקל לפרויקט יכולים להירשם בפנקס קבלני השיפוצים, אך ברגע שהקבלן מראה חשבוניות של מעל לסכום זה לכל פרויקט, הוא פסול מרישום לצמיתות מהסיבה שקבלנים המבצעים פרויקטים מעל לסכום הנקוב נדרשים לעבור הכשרה, אלא שההכשרה פשוט לא קיימת בארץ, למרות שאושרה על פי חוק.
בישראל, לפי נתוני ההתאחדות, משופצים כ-150 אלף בתים מדי שנה, מתוכם 88% משופצים על ידי חאפרים ו-12% בלבד משופצים על ידי קבלנים רשומים. ענף הבנייה, לפי הנתונים, מוביל במספר מקרי המוות כתוצאה מתאונה, עם שיעור של 43%, מתוכם 53% הם מקרי מוות כתוצאה מנפילה מגובה.
"המדינה מעדיפה לשלם מדי שנה כ-1.7 מיליארד שקל קצבאות נכות לנפגעי תאונות עבודה - כ-750 מיליון שקל מתוכם מכוונים לנפגעי ענף השיפוצים, כלומר כמעט מחצית מהסכום, וזאת במקום להסדיר את הענף, לטפל בבעיה מהשורש ולהכשיר כ-14 אלף קבלני שיפוצים המהווים 97% ממספר קבלני השיפוצים הפעילים. העלייה בכ-100% במקרי המוות כתוצאה מתאונות עבודה משמעותה ליקויים בעבודה כולל מפגעי בטיחות חמורים, שאת חלקם נראה רק בעוד כמה שנים. באחרונה אף קרסה תקרה אקוסטית באחד הקניונים במרכז הארץ".
נשיא התאחדות הקבלנים בישראל, ניסים בובליל, שאף הוא מעורב בנושא הפעולה נגד היעדר ההסדרה, ציין כי "לא יכול להיות שכל אדם יכול לעסוק בענף השיפוצים ללא הגבלה. כל מי שהחליט שהוא קבלן שיפוצים ומראה קבלות של עד 35 אלף שקל יכול לקרוא לעצמו קבלן שיפוצים בישראל. אנחנו משקיעים סכומים אדירים כדי לשפר את הבטיחות בענף הבנייה, אך מי שאחראית על כך היא ממשלת ישראל. המלצות ועדת זיילר בפועל לא יושמו ויש להתייחס להתרעה שלנו בשיא הרצינות. אנחנו מצלצלים בפעמון כדי שלא יקרה שוב מצב שבו את הצלצול שלנו לא שומעים".
משרד הבינוי והשיכון: "הנתונים אינם נכונים"
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "הנתונים שנמסרו במסיבת העיתונאים של התאחדות קבלני השיפוצים אינם נכונים. כיום, קבלן שיפוצים המבצע עבודות שיפוץ עד סכום של כ-40 אלף ש"ח פטור מרישום, ומעל סכום זה הוא חייב להירשם בפנקס הקבלנים. משרד הבינוי והשיכון בוחן בימים אלה מהלך שירחיב את הפטור מרישום בפנקס הקיים מזה 30 שנה, לסכום של 120 אלף שקל".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי "הנתונים שנמסרו במסיבת העיתונאים של התאחדות קבלני השיפוצים אינם נכונים. כיום, קבלן שיפוצים המבצע עבודות שיפוץ עד סכום של כ-40 אלף שקל פטור מרישום, ומעל סכום זה הוא חייב להירשם בפנקס הקבלנים. משרד הבינוי והשיכון בוחן בימים אלה מהלך שירחיב את הפטור מרישום בפנקס הקיים מזה 30 שנה, לסכום של 120 אלף שקל".
"ההתאחדות בטענותיה מייצגת את הקבלנים הקטנים שמבצעים עבודות עד 120 אלף שקל. לפי נתוני ההתאחדות עצמה למעלה מ-90% מעבודות השיפוצים מתבצעות עד לסכום זה. כבר כיום קיימת עליהם רגולציה כבדה ומספקת, מאחר וחלים עליהם וכללי הבטיחות של אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת".
"התאחדות קבלני השיפוצים מתעקשת ומבקשת להכניס, משיקוליה שלה, את כל הקבלנים הקטנים למסגרת הרגולטיבית של רשם הקבלנים. אולם, אותם אלפי קבלנים אליהם מתייחסת ההתאחדות הם קבלני שיפוצים קטנים שעושים עבודות קטנות של עשרות אלפי שקלים כמו טיח, צבע, ריצוף, גבס, אינסטלציה, תקרות אקוסטיות וכדומה ושאר שיפוצים בתוך הבית, כאשר אסור להם לעסוק בעבודות שלד".
האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הוא הגורם שמבצע עבור רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון את הבחינות לקבלני השיפוצים כבר שנים רבות. משרד התמ"ת עורך שלושה מועדי בחינה לכל אותם קבלנים שמופנים מטעם משרד הבינוי והשיכון, ומבחנים אלה מתבצעים כעת כסדרם".
בעבר הציעה המדינה מסלול של קורסי הכשרה והרחבה לקבלני השיפוצים אולם בהתאחדות התנגדו לחיוב ברכישת הכשרה והשכלה, וביקשו להסתפק בבדיקה כי אין לקבלנים הרשעות פליליות. מסלול מבחני ההסמכה מיועד להעניק רישיון לביצוע פרויקטים בהיקפים נרחבים של עד 1,300,000 שקל לבעלי הכשרה מתאימה, ולא מדובר ברישיון לקבלן שיפוצים המבצע עבודות קטנות".