היה משהו מפחיד בציפייה ל"הרשת החברתית". על פניו מדובר בשילוב אטרקטיבי במיוחד של כל המרכיבים: במאי, תסריטאי, צוות שחקנים ואחד הסיפורים הגדולים של העשור האחרון, סיפורו של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. סיפור על השראה, שאיפות, כסף גדול, בגידה, ובדרך גם שינוי פני האינטרנט ופניו של דור שלם, לפחות.
ומשילוב המרכיבים המבטיח הזה בדיוק נבע החשש: מהרגע שנכתבה השורה הראשונה בתסריט, רבץ על "הרשת החברתית" עול כבד, עול של יצירה המגדירה את רוח התקופה. ומי בעצם אחראי לגילום רוח התקופה? להגדרת דור שלם? שני אנשים שכלל לא שייכים לדור הפייסבוק, שבילו את רוב חייהם בלי נוכחות אינטרנט. ארון סורקין, 49, התסריטאי ("הבית הלבן") והבמאי דיוויד פינצ'ר, 48, אמנם אוחזים בקבלות מכובדות על כשרונם, אבל הם כלל לא חלק מהסיפור שאותו עמדו לברוא מחדש על המסך.
ומה אם הפרשנות שלהם תהיה מרוחקת מדי, ביקורתית מדי, מתאמצת מדי? כמו כן, אסור לשכוח שסרטו האחרון של פינצ'ר, הסיפור המופלא של בנג'מין באטן, היווה שפל אמנותי ברצף היצירות שלו.
ובכן, לא צריך לחשוש. הרשת החברתית הגיע לישראל, ואפשר לנשום לרווחה. סרט מצוין.
בין השאר, הרשת החברתית הוא סרט מצוין מפני שהוא לא תלוי במותג פייסבוק בלבד. הוא היה נשאר סרט מעניין וראוי אפילו אם הוא לא היה עוסק באתר החברתי הספציפי הזה, אלא בחברים שמרימים יחד עסק פחות סקסי ומשפיע. כלומר, לא מדובר כאן בסרט שנשען על גימיק - הדמויות והיחסים ביניהן מעניינים לא פחות מהסופה החברתית והפיננסית שיצר פייסבוק.
החנון יודע מה זה להיות קול
יש עוד הרבה סיבות מדוע הרשת החברתית הוא סרט מצוין, ואפשר לנסות למנות כמה מהן, למרות שכנראה לא נכסה את כולן: למשל, הפסקול של טרנט רזנור, אלקטרוני ומנוכר, אבל סוחף. למשל, התזמון של פינצ'ר שדואג לפאנץ' ליינים מדויקים ושומר על איזון מושלם בין חשיפה להסתרה. למשל, התסריט של סורקין, חצי רשומון שבו לכל אחד יש גרסה משלו להשתלשלות העניינים, שהוא בוחר להציג לעולם. למשל, הקאסט - ג'סי אייזנברג שכמעט מיצב את עצמו כחיקוי פחות זכיר של מייקל סרה (בסרטים זומבילנד ואדוונצ'רלנד) ופתאום מוכיח, אולי בתפקיד חייו כמארק צוקרברג, שהוא שחקן אמיתי.
אנדרו גארפילד, שאני רוצה להזכיר שכשיצא בוי איי בכיכובו אמרתי שמגיע לו להיות כוכב ענק. ואכן, עושה רושם שזה מה שקורה. הליהוק המושלם שלו בהרשת החברתית בטח יועיל לפריצה שלו, רגע לפני שהוא נכנס לתפקיד ספיידרמן החדש. ג'סטין טימברלייק שהוא אולי לא בליגה של אייזנברג וגארפילד, אבל המשחק שלו מצליח להשכיח מאיתנו את העובדה שהוא ג'סטין טימברלייק. ארמי האמר בתפקיד טרגי כפול ומשכנע.
מארק צוקרברג בסרט הוא חנון, יהודי, בן למעמד הבינוני באוניברסיטה מלאה באצולת ממון, לא ספורטיבי, חסר מושג באופנה, לא גבוה ודי מבודד חברתית. אבל יש לו תפיסה אינטואיטיבית לגבי מה זה קול. הוא בונה את פייסבוק לפי התפיסה הזו, ומסתבר שהחנון אכן מבין הבנה עמוקה את מהות המושג קול. "הרשת החברתית" הוא קצת כמו הגיבור שלו. סרט סטרייטי בחיצוניות שלו, אבל מודע מאוד ומתוחכם. אין בו ניסיון לדבר בשפת האינטרנט או להיראות "חדשני", אפילו להפך - הסיפור מועבר בפורמט מאוד מסורתי של דרמת בית משפט. אבל לא צריך להתאמץ להיות צעיר ומגניב כשאתה קול בנשמה.
"הרשת החברתית". ארה"ב 2010. 121 דקות. במאי: דיוויד פינצ'ר. שחקנים: ג'סי אייזנברג, אנדרו גארפילד, ג'סטין טימברלייק, ארמי האמר, ראשידה ג'ונס, מקס מינגלה