לפני כעשור מנה משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון (אז משרד פישר-בכר) 11 עורכי דין בלבד. המשרד הוותיק, שייסד ב-1958 יששכר פישר, לא נמנה אז עם רשימת 10 משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, ואפילו לא התקרב לעשירייה השנייה. מאז הוא צמח פי 10. כיום הוא מדורג רביעי בגודלו בארץ (בדירוג לשנת 2010), ואם להאמין להצהרות ראשי המשרד - עדיין לא שמענו את המילה האחרונה בעניין.
לדברי ראש המשרד, עו"ד רובי בכר, "עד סוף השנה ימנה המשרד כ-140 עורכי דין", אך מיד הוא שולח מסר מרגיע לשלישיית המשרדים המובילים את דירוגי הגודל בארץ (הרצוג-פוקס-נאמן, גולדפרב ומיתר-ליקוורניק): "אף אחד לא צריך להיות מודאג. המשרד אינו מתנהל עם פזילה לדירוג. אנחנו שואפים לספק ייעוץ מקצועי מעולה במגוון רחב של תחומי מומחיות, להיות שירותיים ללקוחותינו ולשמור על אווירה חברתית ומשפחתית במשרד".
למרות חוסר העניין שבכר מגלה בדירוג גודל המשרדים, קשה להתעלם מהנתונים שהוא חושף, ובעיקר מכך שהמשרד הוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה בישראל מראשית שנות האלפיים.
כבר בסוף שנת 1999 מנה המשרד 22 עורכי דין (הכפיל את גודלו במהלך השנה, מ-11 ל-22 מועסקים). מספר שנים לאחר מכן, בשנת 2007, העסיק המשרד 67 עורכי דין ודורג במקום ה-12 בדירוגי הגודל. ב-2008 הוא טיפס 3 מקומות למעלה, למקום ה-9, עם 89 עורכי דין (צמיחה של 33% בשנה), ב-2009 זינק אל המקום ה-5 בדירוג עם 104 עורכי דין, ובדירוג 2010 הועסקו במשרד 119 עורכי דין, שהעלו אותו עוד מדרגה.
הנתונים הללו מדהימים עוד יותר על רקע המשבר העולמי. דווקא בשנתיים שבהן התחולל המשבר, שהשפיע גם על משרדי עורכי הדין בארץ - שחלקם פיטרו עובדים, קיצצו בשכר או לפחות הפסיקו את הגיוסים - המשיך משרד פישר-בכר לטפס עד למקומו הנוכחי, צמוד-צמוד לפירמה השלישית בגודלה: מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדוויין. במשרד מיתר הועסקו (נכון לדירוגי 2010) 122 עורכי דין, מתוכם 37 שותפים, וכן 32 מתמחים (ובסך-הכול 207 עובדים, כולל מזכירות ועובדים נוספים).
"אנחנו פירמה של צעירים"
גם השנה ממשיכים בפישר לצמוח. בחודשים האחרונים גייס משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון 14 עורכי דין נוספים - נתון חריג. עד סוף השנה עתידים להיקלט במשרד עוד 10 מתמחים שסיימו את התמחותם במשרד ובכוונתם להצטרף לפירמה לאחר בחינות לשכת עורכי הדין. אם אכן הם יגויסו, ירשום המשרד צמיחה דרמטית של כ-20% לעומת אשתקד.
- מהו סוד ההצלחה של המשרד?
בכר: "תמהיל נכון של כוח-אדם מעולה, הרגיש לצורכי לקוחותינו, תרבות ארגונית (DNA) של מצוינות ביחד עם אווירה לא מכופתרת וחוזקה מקצועית במספר רב יחסית של תחומים מגוונים. בנוסף, השירות המקצועי ללקוחות נעשה מתוך מבט רחב וראייה כוללת של ההיבטים המשפטיים והמטרות העסקיות של הלקוח".
עו"ד אמיר חן, שותף בכיר במשרד, מוסיף: "אנחנו לא מוסיפים כלום למי השתייה שלנו, פשוט יש פה אנשים יחסית צעירים, כולל שותפים בכירים, שהגיעו עם המון מוטיבציה, יוזמה ויזמות. רובי בכר, הוותיק בפירמה, בן 57; אני בן 52 היום, ואברמי וול וגיל אוריון עוד לא בני 50. יחסית לגודל, לשוק ולמקבילים שלנו, אנחנו פירמה של צעירים. באנו ממקומות שונים למקום חדש שהקמנו בצלמנו ובדמותנו, וזה נתן לנו המון אנרגיות.
"יתרון נוסף טמון בכך שיש לנו חוזקה יחסית זהה כמעט בכל התחומים שבהם אנחנו עוסקים. יש משרדים גדולים שמצטיינים בתחום או בשניים ובאחרים הם פחות חזקים, אבל אצלנו בכל התחומים העיקריים שבהם המשרד עוסק יש חוזקה יחסית זהה".
- האם מיציתם את פוטנציאל הצמיחה?
חן: "כפי שאמר רובי בכר, הצמיחה מבחינת מספר עורכי הדין במשרד היא לא נושא שאנחנו יושבים ודנים בו. אם יש ביקוש מבחינת עבודה ויש צורך לעורכי דין - אנחנו מגייסים. אין לנו מטרה להיות ראשונים, שניים או שלישיים. מבחינת תחומי ההתמחות, ממש לא מיצינו. יש עדיין תחומים שאנחנו יכולים להתפתח אליהם, כמו דיני עבודה וקניין רוחני - שיש לנו מחלקה שעוסקת בתחום, אבל אפשר עדיין לגדול שם".
- ובכל זאת, יש שאיפות להגיע למקום הראשון גם מבחינת גודל?
"אנחנו שואפים להיות הטובים ביותר. אם אנחנו הטובים ביותר או לא, את זה יפסקו הלקוחות".
- הגיוס המאסיבי במשרדכם גם אומר שאנחנו אחרי המשבר?
בכר: "יש תחומים שלא נפגעו מהמשבר כלל, ויש תחומים שמתחילים לחזור להיקפי הפעילות מלפניו. עסקת רכישת בזק, שאותה ליווינו, היא דוגמה לעסקה בהיקפים שלפני המשבר - ואף מעבר לכך.
"איני נוהג להתנבא, אך אני מאמין שכלכלת ישראל מושפעת ממה שקורה בעולם, והדרך שבה יצא העולם מהמשבר תשפיע עליה יותר מכול. עם זאת, ישראל מהווה היום יעד אטרקטיבי להשקעות ולעסקאות עבור משקיעים זרים".
- באילו תחומי משפט יש היום ביקושים יותר משמעותיים לשירותים של עורכי דין?
בכר: "מזווית הראייה שלנו, איננו יכולים להצביע על תחום שנפגע באופן משמעותי מהמשבר, והשינויים בתקופת המשבר באו לידי ביטוי בעיקר באופי הפעילות בתחומים מסוימים. תחום התשתיות והמימון, לדוגמה, הוא אחד התחומים שבו אנו מזהים היקף פעילות גדל והולך בשנים האחרונות".
צמיחה מבפנים
לקראת סוף העשור יכולה הפירמה להתהדר בהישגים ובצמיחה, שראוי ללמדם בכל בית-ספר ל"בניית משרד". כל זה כשהפירמה - שייסדו לפני 11 שנה עורכי הדין אבי פישר ורובי בכר, שהביאו משב-רוח רענן למשרד הוותיק שהקים ב-1958 אביו של פישר - לא נשענת על מיזוגים גדולים.
גאוות השותפים בה היא "הצמיחה מבפנים" - גיוס המתמחים לשורות עורכי הדין וקידום עורכי הדין למעגל השותפות. עם השנים ביסס המשרד גם שדרת ניהול מובילה, בראשות בכר, שבה נכללים עורכי הדין אמיר חן, ראש מחלקת נדל"ן (במשרד מ-1999); גיל אוריון, ראש מחלקת ליטיגציה, ועו"ד אברמי וול, ראש המחלקה העסקית (שניהם הצטרפו בשנת 2000). שמותיהם הוספו עם השנים לשם הפירמה, וכולם הפכו לשם דבר בתחומי התמחותם.
כיום מונה המשרד, שבדומה ליתר המשרדים הגדולים עוסק בעיקר במשפט מסחרי ועסקי, יותר מ-220 עובדים, מהם 24 שותפים, כ-125 עורכי דין שכירים ו-30 מתמחים.
בשנים האחרונות, במקביל לתנופת הגידול והפיתוח, המשרד הרחיב את תחומי התמחותו, הכוללים כיום ליטיגציה מסחרית, דיני חברות, מיזוגים ורכישות, שוק הון וניירות ערך, מימון, בנקאות ופיננסים, נדל"ן, היי-טק, הגבלים עסקיים, רגולציה, תקשורת, פרויקטים ותשתיות תחבורה ואנרגיה, מיסים, קניין רוחני ודיני עבודה.
בשנה האחרונה היה המשרד מעורב במרבית העסקאות הגדולות במשק. בין השאר הוא ייצג את שאול אלוביץ' בעסקה לרכישת השליטה בבזק, וגם בהתמודדות על פרטנר, שבה זכה אילן בן-דב. כן מייצג המשרד את המדינה בהליך הגישור המתנהל בינה לקבוצת כי"ל (כימיקלים לישראל), בנוגע לתמלוגים שהחברה נדרשת לשלם בפרשת זיכיונות ים המלח; ואת חברת בטר פלייס - מיזם המכונית החשמלית שבו שותפה גם החברה לישראל, בעלת השליטה בכי"ל (בעניין זה עלו לאחרונה טענות של ניגוד עניינים של המשרד, שהוא הכחישן).
עורכי הדין החדשים שהצטרפו למחלקותיו השונות של המשרד הם: רעות ארביב, שלום הרשקוביץ, דקלה לביא-פישר, זיו שקד, מיכל שנאפ, איתי קרמר, עודד מאירוביץ', עופר פריאל, אלדד מלר, אופירה אלון, נוהר ברסלר, ליטל ג'וסף, ורדית זיגלבאום ואושרת מור.