עם תחילת תפקידו בשנת 2008 פרס גושן את התוכניות שלו להעצמת הרשות. היינו סקפטיים. כבר ראינו רגולטורים עם רעיונות יפים שהתרסקו אל קרקע המציאות. טעינו. לגושן, כך התברר, יש שילוב נדיר של נחישות, פרגמטיות ויכולת שכנוע, זאת לצד יכולת לכרות בריתות ולגייס תמיכה, ואלה מאפשרים לו להשיג את המטרות שסימן לעצמו. עברו שנתיים וחצי, גושן יכול לסמן וי כמעט על כל היעדים שביקש להציג: חוק אכיפה מנהלית, הקמת בית משפט כלכלי, טיפול בתשתית הסדרי חוב, הכנסת מערכת BI מתוחכמת לפיקוח על גורמים כמו חברות דירוג, מעריכי שווי, דילרים, תעודות סל.
גושן הוא אדם שמוקד במטרה, יש לו יעדים, והוא מגיע אליהם גם אם במחיר של עימות עם גופים חזקים וחשובים. כך התעמת עם משרד האוצר בזמן המשבר ועל מסקנות ועדת חודק, וכך קרא לסדר את שוק ההון. הוא לא נרתע מבעלי ההון הגדול, הגדיר מחדש את המושג "בעלי עניין" למורת רוחה של משפחת עופר, וטיפל ביד חזקה בכל מי שחצה את הקו וחרג מהכללים. מצעד הנחקרים הלך והתארך: ניר ברונשטיין, איליק רוז'נסקי, בכירי מליסרון, בכירי פסגות. איש לא היה חסין. אורך הקדנציה של גושן הוא חמש שנים, ואלו מסתיימות בסוף 2012. האם יישאר בתפקידו שנתיים נוספות? לא בטוח. אף אחד לא יופתע אם גושן יבקש לקצר את הקדנציה ולפרוש בסוף השנה הבאה. את מה שהוא עשה בשלוש שנים הרבה לא עשו בקדנציה מלאה.
גושן נולד ב-1960 במושב אליכין. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה במשרד יגאל ארנון ואצל נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר. לאחר מכן השלים תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. הוא שימש מרצה באוניברסיטה העברית ובקריה האקדמית אונו, וממשיך ללמד באוניברסיטת קולומביה בארה"ב. במקביל כיהן כדירקטור בבנק דיסקונט ובדירקטוריונים אחרים. ב-2008 מונה ליו"ר רשות ניירות ערך על ידי שר האוצר דאז, רוני בר-און. גושן גרוש מאיילת, העוסקת בהומיאופטיה, ואב לשני בנים: הבכור, חן, השתחרר מהצבא ולומד ציור, והצעיר, נדב, חייל. בראיון ל"מעריב" סיפר גושן שבנו נדב אמר לו: "אבא, אל תתלונן. תגיד תודה שהמשבר הגיע במשמרת שלך". יש לגושן גם שני אחיינים שהוא קרוב אליהם במיוחד: עמית לוי, חוקר ביחידת המז"פ של המשטרה, ודוד שטרית - כלכלן בחיל המודיעין.
יריבים
לב לבייב
בזמן שאפריקה ישראל שבשליטת לבייב הייתה עסוקה בהסדר החוב שלה, הודיעה רשות ני"ע כי תיאלץ לתקן את דו"חותיה הכספיים בגלל טעות. בצעד חסר תקדים ואף שנטען כי אין קשר להסדר, החליט גושן לשלוח לרוסיה שמאים במטרה להעריך את שווי נכסיה של אפריקה.
רועי ורמוס
מנכ"ל פסגות הוא גיבור שיצא מטרגדיה יוונית. בגיל צעיר קיבל לניהולו בית השקעות והפך אותו למספר אחת בארץ. ואז באה המכה. ורמוס נחשד במעורבות בתרמית ני"ע, וגושן העמיד את הדחתו כתנאי לקיום עסקת המכירה של פסגות. כעת ורמוס בדרך החוצה מפסגות, אבל הוא עוד יחזור.
ניר ברונשטיין
לשעבר מנכ"ל פועלים שוקי הון, נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות חקירת רשות ני"ע שהעלתה חשד למסחר במידע פנים במניית בנק הפועלים. ברונשטיין עדיין ממתין להחלטת הפרקליטות בעניינו.
איליק רוז'ינסקי
לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן. ממתין כעת להחלטת הפרקליטות בעניינו בעקבות חקירת הרשות שהעלתה חשד לכך שהגיש דו"חות כספיים ותשקיף חברה מטעים. רוז'ינסקי נעצר על ידי הרשות ושוחרר בתנאים מגבילים, ובזמנו אמר בתגובה שממצאי חקירת הרשות אינם נכונים ואינם מקובלים עליו.
קולגות
מרי שפירו
יו"ר רשות ניירות ערך הפדרלית בארה"ב, ה-SEC.
הרווי גולדשמיט
פרופסור באוניברסיטת קולומביה, לשעבר היועץ המשפטי של ה-SEC.
אדי וירמיש
יו"ר איחוד רשויות ניירות ערך באירופה (CESR) וחבר קרוב של גושן.
חברים
משה טרי
לשעבר ראש רשות ניירות ערך, שמינה בשעתו את גושן לעמוד בראש הוועדה לקביעת קוד ממשל תאגידי, וב-2008 החליף אותו גושן בתפקיד יו"ר הרשות. השניים הם גם חברים אישיים קרובים.
אריה מינטקביץ'
לשעבר יו"ר בנק דיסקונט (שמינה את גושן לדירקטור) ויו"ר רשות ניירות ערך, וחבר אישי של גושן. בראיון סיפר גושן: "היה לנו הסכם שאני אגיד לו בדיוק מה שאני חושב ולא אהיה יס-מן, וההסכם החזיק שלוש שנים ברשות ועוד חמש שנים בבנק דיסקונט".
תומר עמיר
לוביסט במשרד גורן עמיר, הכיר את גושן במהלך העבודה על הטמעת רפורמת בכר.
אלי כהן
סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על, שיסיים בקרוב את תפקידו, וקודם לכן כיהן כממונה על השכר במשרד האוצר.
גלעד ארדן
השר להגנת הסביבה. גושן והוא הכירו כשארדן היה חבר בוועדת הכספים ונותרו בקשר חברי עד היום.
פרופ' יצחק סוארי
אחד מרואי החשבון המובילים בארץ בתחום הייעוץ הכלכלי והחשבונאי, המעורב כמעט בכל עסקה גדולה במשק.
דפנה בסטר
המייסדת והיו"ר של חברת קידום המכירות סופר פוש (שעמדה לאחרונה מאחורי פרויקט השיווק של גינדי השקעות בהיכל התרבות בתל אביב), שבבעלות פובליסיס.
מנטורים
מאיר שמגר
לשעבר נשיא בית המשפט העליון. גושן עשה אצלו את ההתמחות ולימים סיפר: "בכל שנות הלימודים לא העליתי בדעתי שאני יכול להגיש מועמדות להתמחות בבית המשפט העליון. גם לא הייתי התלמיד הכי מצטיין בכיתה. הזמינו אותי לראיון. נכנסתי מפוחד ונרגש... השנה הזו אצל שמגר היתה אחת השנים הכי יפות בחיי. הדמות שלו השפיעה על חיי. אני מעריץ אותו".
אוריאל פרוקצ'יה
מומחה לדיני חברות, מרצה במרכז הבינתחומי שאליו עבר מהאוניברסיטה העברית. הוא שעודד את גושן לנסוע ללמוד בייל ובעבר אמר על גושן: "הוא היה תלמיד שלי והיום הוא חבר. הוא היה תלמיד מופלא, אחד התלמידים האהובים שגידלתי במשך השנים, אני מאוד מעריך אותו ומאמין בו". גושן, מצדו, אמר על פרוקצ'יה: "אקדמאי ראשון במעלה ואיש מדהים. המנטור שלי. המורה שלי. הוא ישב איתי שעות ארוכות למילוי הטפסים, אז עוד לא ידעתי אנגלית טובה. בזכותו הגעתי לאוניברסיטת ייל".
הנבחרת הקרובה
זמיר דחב"ש
בשנים האחרונות תפס זמיר דחב"ש מעמד בצמרת יועצי התקשורת של המגזר העסקי. יש לו דלת פתוחה בכל כלי תקשורת בישראל, הוא מנהל משברים מיומן שיודע בדיוק איך לעבוד ועל אילו כפתורים ללחוץ. עם לקוחותיו נמנים סטנלי פישר, זהבית כהן, אילן בן דב, ליאור רייטבלט, יצחק תשובה וגם זוהר גושן. דחב"ש טוטאלי עם לקוחותיו והקשר ביניהם הדוק, גושן מתייעץ איתו כמעט בכל צעד ודחב"ש גם מלווה אותו ברבות מפגישותיו.
עו"ד יעל אלמוג
רשמית, יעל אלמוג היא יועצת ליו"ר רשות ניירות ערך, בפועל, אלמוג היא יד ימינו של גושן, ויש ביניהם כימיה ניכרת לעין. היא אישה חזקה, חריפה ושאפתנית, השפעתה על גושן גדולה והיא נמצאת לצדו בכל התהליכים שהוא מוביל. עו"ד שוני אלבק (היועץ המשפטי של רשות ני"ע), ניר בר און (מנהל מחלקת החקירות ברשות) ושיראל גוטמן-עמירה (ראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע - האישה הראשונה בתפקיד זה) - לצד אלמוג הם האנשים הקרובים אליו ברשות.