לאחרונה עולים טיעונים רבים בסוגיית שכר הבכירים בחברות הציבוריות. יש הטוענים כי יש להגביל את תקרת השכר, ואחרים טוענים שיש ליצור מדרג של מיסוי פרוגרסיבי לשכר, שבאמצעותו יוגדל נקודתית נטל המס על אותה קבוצה.
ברצוני להסב את תשומת-הלב לפערים האדירים של החלוקה בנטל המס ולעובדה ששני העשירונים העליונים משלמים כ-87% מסך המס המשולם על-ידי כלל היחידים, ולעומתם 5 העשירונים התחתונים אינם משלמים מס. שיעור ניכר מתוך אלה האחרונים נמנים עם המגזר החרדי והערבי, שעל-פי התחזיות הדמוגרפיות בעוד כשני עשורים יהוו יחדיו יותר מ-50% מהאוכלוסייה במדינה.
שיעור ההשתתפות של גברים חרדים ושל נשים ערביות בשוק העבודה נמוך משמעותית מהשיעור הממוצע בקרב שאר האוכלוסייה. אי-ההשתתפות במעגל העבודה גורמת לעוני, ולפיכך מרבית המשפחות במגזרים אלה הן עניות.
מצב זה נובע בעיקרו מהמדיניות הממשלתית שאינה מעודדת מעורבות והשתתפות מספקת מצד מגזרים אלה, ויוצרת מצב שבו מגזרים שלמים אינם תורמים לשוק העבודה ואינם שותפים בנטל המס, אך בה בעת נהנים מהעברות חד-צדדיות מהממשלה בהיקף ניכר, מה שמוסיף תמריץ שלילי למעורבותם בשוק העבודה.
נתונים אלו של הכנסות בלתי שוויוניות, המובנות במערך הכלכלי של המשק, מובילים לפגיעה בצמיחה וליצירת פער אדיר בחלוקת ההכנסות במשק. מגמה זו רק תלך ותחמיר אם המצב יישאר כך, ולפיכך נדרשת התערבות מיידית ליצירת פתרון מערכתי כולל.
למעצבי המדיניות הכלכלית והחברתית תפקיד חשוב ומשמעותי בתיקון העיוותים וביצירת המתווה הדרוש, בשילוב פתרונות תעסוקה למגזרים אלה. כמדינה קטנה עלינו לנצל את ההון האנושי ואת מאגר המוחות העומד לרשותנו. אין לנו את הפריבילגיה להתעלם מכל-כך הרבה יחידים ראויים ואיכותיים, העשויים לתרום רבות למשק.
לאחרונה הביע יואב גלנט, הרמטכ"ל הנכנס, את רצונו לשלב צעירים חרדים בתפקידים בצה"ל, מגמה שאותה החל מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' אליעזר שקדי. בצה"ל ומחוצה לו יש לשקוד על פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית המתאימות למגזר החרדי, תוך ניצול ההון האנושי המושתת על שנות השכלה רבות, שאינן מנוצלות לטובת שוק העבודה. יתרה מזאת, הן אינן מעניקות זכאות לתעודת בגרות או לתואר אקדמי, דבר המונע מהחרדים להשתלב גם במשרות במגזר הציבורי.
הכשרתן של נשים חרדיות בענפי ההיי-טק הניבה תוצאות טובות וגרמה להגדלת תמריץ השתתפותן בשוק העבודה, לירידה בתלותן בהעברות מהממשלה למשקי ביתן, ולעלייה במסים הנגבים מהן.
אשר למגזר הערבי, מצבו בשוק העבודה קשור קשר חד-ערכי ליחסן של הממשלות אליו. אין די בפיתוח מסגרות להכשרה מקצועית, אלא נדרש שינוי מבני עמוק, לרבות ביעור תופעות של אפליה ממשלתית מתמשכת נגד מגזר זה. יש להפנות תקציבי פיתוח לריכוזים הדמוגרפיים הערביים כדי לקדם יצירת מקומות עבודה ולעודד את השתתפות הנשים במעגל העבודה.
רק מדיניות מושכלת וראייה ארוכת טווח עשויות לחולל שינוי ברמת הפרט בכך שהאזרחים ירגישו חלק הומוגני מהמדינה, ויתרמו מעצמם למען החברה שבה הם חיים. כפועל יוצא מכך תהיה עלייה בשיעורי הצמיחה ושיפור באיכות החיים של האזרחים המשתייכים למגזרים אלו.
הכותב הוא שותף-מנהל בשיף הזנפרץ רואי חשבון. בעבר כיהן כנשיא לשכת רואי החשבון