גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדות האתיקה: תלונות רבות של שופטים נגד עו"ד מתגלות כמופרכות

לא רק עורכי דין רצים להתלונן על שופטים - גם האחרונים לא טומנים ידם בפטיש: מדי שנה מוגשות ע"י שופטים לא מעט תלונות נגד פרקליטים לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין

שופטת מבית משפט השלום בתל-אביב נקלעה לעימות מילולי עם עורך דין במהלך דיון שהתנהל בפניה. השופטת ציינה בפרוטוקול הדיון כי נאלצה להפסיק את הדיון ולהעיר לעורך הדין על התבטאויותיו והתנהגותו הבלתי ראויה. היא הורתה להעביר את הפרוטוקול לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, על מנת שזו תברר את תלונתה נגדו.

בוועדת האתיקה קיבלו את הפרוטוקול, קראו אותו פעם ופעמיים, אך לא גילו בו ולו התבטאות אחת מפי עורך הדין היכולה להיחשב בלתי ראויה או "חמורה" כפי שתיארה השופטת.

עורך הדין שנגדו הוגשה התלונה טען, במכתב ששיגר לוועדה, כי לא בכדי הפרוטוקול איננו כולל כל אמירה בלתי ראויה מצדו, שכן הוא לא התבטא בדיון באופן לא ראוי.

ועדת האתיקה פנתה לשופטת וביקשה ממנה לפרט מהן בדיוק אותן התבטאויות שהיא מייחסת לעורך הדין, ושלא נמצאו בפרוטוקול, ואולם לא זכתה לכל מענה. לאחר מספר פניות שכאלה נגנזה תלונתה של השופטת. "אין בסיס לתלונה", קבעה ועדת האתיקה.

התלונה הזו, כמו תלונות לא מעטות אחרות, מוגשות מדי שנה, במספרים הולכים וגדלים, על-ידי שופטים כנגד עורכי דין.

לכל צד במאבק היומיומי המתנהל באולמות המשפט יש ערכאת בירור על תלונות המוגשות נגדו: בעוד שעורכי דין מתלוננים נגד עורכי דין לנציב התלונות על שופטים (ומרבית התלונות נדחות, לאחר שנמצא כי "אינן מוצדקות") - השופטים מתלוננים נגד עורכי דין לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין.

המגמה, כאמור, היא של גידול במספר התלונות מצד שופטים: ב-2008 הוגשו 83 תלונות, ב-2009 הוגשו 115 תלונות, ובמחצית הראשונה של 2010 הגישו שופטים 115 תלונות נגד עורכי דין.

בוועדות האתיקה מדגישים כי לצד התלונות המוצדקות מצד שופטים, שהן רוב התלונות המוגשות על-ידם, לא מעט פעמים תלונות אלה מתגלות כבלתי מוצדקות, ולעתים אף מופרכות וכאלה שהוגשו מלכתחילה ממניעים זרים, למשל מתוך סכסוך אישי בין השופט לעורך הדין, או כצעד תגמול לתלונה שהוגשה על-ידי עורך הדין נגד השופט. בוועדות האתיקה נוהגים במקרים כאלה להמתין לתוצאות הבירור אצל נציב התלונות על שופטים, לפני קבלת הכרעה בתלונה המקבילה.

מה מקורן של התלונות המופרכות שמגישים שופטים נגד עורכי דין? ברוב המקרים התלונה היא תוצאה של עימות שאליו נקלעו עורך הדין והשופט באולם המשפט. חלק מהשופטים הם נעדרי מזג שיפוטי, טוענים עורכי הדין, והדבר מתבטא בקוצר-רוח, התנשאות, חוסר סובלנות וזלזול בדעה שאינה דעתם.

לעתים העימות הוא תוצאה של ניסיון בלתי ראוי מצד השופט לכפות על הצדדים פשרה שתביא לסגירת התיק, ולעתים פשוט מדובר בקשיים שמערימים כבודם בנושאי מינהלה, כמו דחיות דיונים והארכת מועדים, גם כשמדובר בסיבות מוצדקות כמו מחלה או שירות מילואים.

נקמה בעורך הדין

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן הגיש תלונה נגד עורך דין שהופיע בפניו, זאת לאחר שבמהלך דיון משפטי הטיח בו עורך הדין: "אדוני מטרטר אותנו כבר שנה". ואולם עיון בפרוטוקול מלמד כי השופט עצמו הכתיב לפרוטוקול בהמשך הדיון: "בא-כוח התובעת טוען כי התנצל מיד לאחר שאמר את הדברים. לא שמעתי זאת. מיד לאחר הקראת ההחלטה הוא התנצל, אולם עדיין אני סבור כי יש לקבל את תגובת לשכת עורכי הדין".

עורך הדין כתב לוועדת האתיקה כי לא זו בלבד שהתנצל מיד, אלא שאכן מדובר בתיק פירוק שיתוף המתנהל זה כ-4 שנים, וכי הוא מייצג לקוחה מבוגרת, בת 74, שהעיכוב גורם לה נזק רב.

עוד התברר כי לפני התלונה שהגיש השופט, הספיק עורך הדין להגיש תלונה משלו לנציב התלונות על שופטים, על כך שהשופט התעכב במתן החלטה 9 חודשים לאחר ששמע את סיכומי הצדדים. בוועדה התרשמו כי תלונת השופט באה כנקמה בעורך הדין, החליטו לקבל את התנצלותו וסגרו את התיק.

שופטת בית משפט השלום בקריות התלוננה נגד עורך דין שלטענתה התבטא באופן לא ראוי, בתקיפות יתר ובגסות בעת שביקש ממנה לפסול את עצמה מלדון בתיק. בסופו של דבר השופטת אכן פסלה את עצמה, ובמקביל התלוננה לוועדת האתיקה. אלא שבירור קצר העלה כי מדובר בתביעה אזרחית כספית שבה הציעה השופטת לצדדים פשרה, אלא שעורך הדין סירב להתפשר ודרש לברר את התיק לגופו.

השופטת, גילו בוועדת האתיקה, כעסה על סירובו של עורך הדין והחלה לנזוף ולגעור בו בנוכחות לקוחו, תוך שהיא רומזת כי דחיית הצעתה תוביל לחיוב הלקוח בתביעה - אף שהיה מדובר בדיון מקדמי ולפני שנשמעו הראיות מטעם הצדדים. עורך הדין, שראה כי דעת השופטת ננעלה, ביקש ממנה לפסול את עצמה. ועדת האתיקה דחתה את תלונתה של השופטת, וקבעה כי עורך הדין פעל כשורה תוך שעמד על זכויותיו של לקוחו.

חלק מהתלונות עוסקות, כאמור, באי-התייצבות עורך הדין לדיון. כך, התלונן שופט בית משפט השלום בירושלים נגד עורך דין שלא הופיע לדיון, למרות שבקשת דחייה שהגיש עורך הדין, מסיבות של עומס עבודה במשרדו, נדחתה. ואולם התברר כי בבוקר הדיון רעייתו של עורך הדין, שהיתה בחודש התשיעי להריונה, הובהלה לחדר מיון עקב צירים שפקדו אותה. בעלה, שהיה בדרך לבית המשפט, הוזעק טלפונית ושב על עקבותיו ישירות אל בית-החולים.

עורך הדין אף הודיע טלפונית למזכירות בית המשפט על כך שלא יופיע לדיון ואת הסיבה לכך, וביקש שההודעה תועבר ללשכת השופט. בהמשך הוא אף המציא אישור רפואי על הטיפול שעברה אשתו. למרות זאת החליט השופט להגיש נגדו תלונה, תוך שנמנע מלציין את כל הפרטים הללו. ועדת האתיקה לא מצאה כל דופי בהתנהגותו של עורך הדין, ואף העלתה תמיהה מדוע בחר השופט שלא להביא את התמונה המלאה בפניה.

שופט בית משפט השלום בתל-אביב סירב גם הוא, באחד התיקים המתנהלים בפניו, לבקשת עורך דין לדחות את הדיון, תוך שהודיע כי לא יהיו דחיות נוספות בתיק זה. למרות החלטתו, התברר כי במחשב בית המשפט הוקלד בטעות שהדיון אכן נדחה. משלא הופיע עורך הדין לדיון, מיהר השופט והגיש נגדו תלונה ללשכה.

עורך הדין טען כי בדק באתר בית המשפט וגילה כי הדיון נדחה. הוא אף צירף תדפיס מאתר בית המשפט התומך בגירסתו. השופט הגיב לדבריו במכתב משלו, שבו טען כי אין לקבל את הסברו של עורך הדין, מאחר שהשופט הודיע מפורשות שלא יינתנו דחיות נוספות בתיק.

אלא שוועדת האתיקה קבעה כי השופט מתעלם מהתקלה שאירעה במזכירות בית המשפט, שהזינה את האתר בנתון שגוי. לעורך הדין, קבעה הוועדה, לא היתה כל סיבה לפקפק באמינות הנתון שהופיע באתר בית המשפט.

תלונת השופט נדחתה, תוך שוועדת האתיקה קובעת כי ראוי היה שהשופט ייתן את דעתו לנסיבות המיוחדות של המקרה בטרם ימהר לשגר תלונה נגד עורך הדין.

במקרה אחר התלונן שופט בית משפט השלום בירושלים נגד עורך דין, לאחר שזה לא התייצב לדיון פלילי שבו ייצג עורך הדין את הנאשם. אלא שהתברר כי הלקוח פיטר את עורך הדין מתפקידו בשל חילוקי דעות ביניהם, ואף הגיע למשרדו של עורך הדין ולקח את התיק. בנוסף, העביר הלקוח הודעה לבית המשפט על כך ששיחרר את עורך הדין מייצוגו, וביקש שעד שישכור עורך דין חדש, על בית המשפט לשלוח את ההודעות בעניינו ישירות לכתובתו שלו.

במהלך בירור התלונה התגלה כי בית המשפט אכן נהג כבקשת הנאשם, והורה לשגר אליו את ההזמנה לדיון. אלא שבהמשך החליט השופט להגיש בכל זאת תלונה נגד עורך הדין, בטענה כי בית המשפט לא הסכים לשחררו מייצוג הנאשם. גם במקרה זה סברה ועדת האתיקה כי אין בסיס לתלונה, מאחר שמהתנהלות בית המשפט ניתן היה ללמוד כי עורך הדין אכן שוחרר מהייצוג.

יד קלה על ההדק

כ-10% מסך התלונות שמגיעות לוועדת האתיקה הארצית הופכות לקובלנות ומוגשות לבירור בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה; ואולם לא מדובר בסך התלונות המוגשות לכלל ועדות האתיקה של הלשכה, מאחר שמרבית התלונות מוגשות ישירות לוועדות המחוזיות.

בנוסף, מדובר בנתון כללי העוסק בכלל התלונות נגד עורכי דין. בוועדת האתיקה הארצית לא קיים נתון בדבר שיעור התלונות המוגשות על-ידי שופטים, ישירות או באמצעות הנהלת בתי המשפט, ההופכות לקובלנות, לעומת התלונות שנגנזות.

יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון, משתף פעולה עם הנוהג שנקבע בהנהלת בתי המשפט, ולפיו תלונות השופטים מועברות ישירות לוועדה שבראשותו, והיא זו שמנתבת אותן לוועדות המחוזיות השונות.

ארד-אילון גם תומך בטענה של הנהלת בתי המשפט, ולפיה לא כל תלונה מצד שופט שנגנזת על-ידי ועדות האתיקה, פירוש הדבר שמדובר בתלונה מופרכת. לשיטתו, אפשר שהתלונה אכן מוצדקת, אלא שהעניין עשוי להיפתר בדרך אחרת, בלא צורך בהגשת קובלנה - למשל באמצעות התנצלות מצד עורך הדין.

לעומתו, מגלה עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל-אביב, גישה לוחמנית יותר ביחס לתלונות-סרק של שופטים: "עם ריבוי התלונות המוגשות על-ידי הרשות השופטת", אומר נוה, "נמצאו תלונות לא מעטות כתלונות-סרק שעוררו תחושה לא נוחה ביחס למניעי השופט המתלונן. לא אחת התגלה כי מדובר בתלונה שלא היה מקום להגישה, ונוצר רושם שהיד קלה על ההדק בהגשת התלונות".

לדברי נוה, "השיח ושיג הרווח מתמקד בצד אחד של המשוואה, והוא התנהגויות לא הולמות של עורכי הדין כלפי המערכת המשפטית. ייתכן כי הגיעה העת לבחון גם את הצד השני של המטבע, והוא התנהלות הרשות השופטת כלפי ציבור עורכי הדין.

"ככלל זו התנהלות ראויה והוגנת, אך לא אחת אנחנו נתקלים בתלונות המובאות בפני ועדת האתיקה, שבהן יש התנהלות לא ראויה דווקא מצד שופטים כלפי עורכי דין. יש בסיס להנחה ולפיה אימוץ קוד התנהגות לשופטים יוביל להפחתת מספר התלונות המוגשות לוועדת האתיקה, בשל הפחתת החיכוך והמתח בין עורכי הדין לשופטים".

הנהלת בתי המשפט: "לא כל התלונות מופרכות"

לא כל תלונה של שופט נגד עורך דין, שאיננה מגיעה לבירור בבית הדין המשמעתי, היא תלונה מופרכת. כך אומר ל"גלובס" עו"ד ברק לייזר, עוזרו של מנהל בתי המשפט, משה גל.

לייזר גם מצדיק את הנוהל שקבע גל, ולפיו תלונות שופטים נגד עורכי דין יועברו באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופט לוועדות האתיקה המחוזיות של הלשכה.

בעבר היו השופטים כוללים במסגרת החלטות שיפוטיות שנתנו כי עותק מהחלטתם יועבר ללשכת עורכי הדין. באקט הפומבי הזה היתה גלומה פגיעה חמורה בעורך הדין. בהנהלת בתי המשפט מסננים את תלונותיהם של השופטים, ומעבירים ללשכה רק 60-70% מהתלונות המועברות על-ידי השופטים.

אילו תלונות בכל זאת מעבירה הנהלת בתי המשפט? למשל, על התבטאות לא נאותה בכתב ובעל-פה של עורך הדין, שיש בה ביזוי של השופט, התנהגות מבזה כלפי עורך הדין והצד שמנגד, בעיות אמינות, תצהירים ודיווחים לא נכונים, הופעות של עורכי דין מושעים. גם במקרים שבהם השופט המתלונן החליט להסתפק בהתנצלות, הנהלת בתי המשפט עשויה לעמוד על בירור התלונה.

בהנהלת בתי המשפט מביעים מורת-רוח מהאיטיות שבה מטופלות תלונות שופטים על עורכי דין. בעבר ביקשה הנהלת בתי המשפט להעביר בחקיקה תיקון לחוק שיאפשר לשופט להרחיק מהאולם עורך דין המפריע לניהול הדיון. בניסיון למנוע את החקיקה הבטיח ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, כי תלונות שופטים נגד עורכי דין יטופלו במסלול מהיר.

אלא שלדברי לייזר, למרות הבטחה זו התלונות אינן זוכות לקדימות. "התלונות שאנחנו מפנים מטופלות במסלול הרגיל", אומר לייזר, "וכתוצאה מכך יש לא מעט מקרים שבהם סנגור פלילי עובר שורה ארוכה של עבירות אתיות בניסיון להרשים את הלקוח, ובכלל זה מתנהג כלפי בית המשפט בצורה מבזה, נוהג בעדים באופן מביש ומתלהם, תוקף את באי-כוח המדינה, ושופט אמור להמשיך לנהל את ההליך הפלילי בנסיבות המתוארות".

בתגובה לדבריו של לייזר נמסר מלשכת עורכי הדין כי "ראש הלשכה פנה לפני מספר שבועות ליו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון, בבקשה לשקול לייצר הליך מהיר לבירור תלונות שופטים נגד עורכי דין. יודגש כי הסמכות להכריע בענייני אתיקה מסורה באופן בלעדי לוועדות האתיקה. ארד-איילון מסר כי העניין יעלה על סדר יומו של פורום האתיקה בתקופה הקרובה".

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: ההמלצה השלילית שקיבלה המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים