גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדות האתיקה: תלונות רבות של שופטים נגד עו"ד מתגלות כמופרכות

לא רק עורכי דין רצים להתלונן על שופטים - גם האחרונים לא טומנים ידם בפטיש: מדי שנה מוגשות ע"י שופטים לא מעט תלונות נגד פרקליטים לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין

שופטת מבית משפט השלום בתל-אביב נקלעה לעימות מילולי עם עורך דין במהלך דיון שהתנהל בפניה. השופטת ציינה בפרוטוקול הדיון כי נאלצה להפסיק את הדיון ולהעיר לעורך הדין על התבטאויותיו והתנהגותו הבלתי ראויה. היא הורתה להעביר את הפרוטוקול לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, על מנת שזו תברר את תלונתה נגדו.

בוועדת האתיקה קיבלו את הפרוטוקול, קראו אותו פעם ופעמיים, אך לא גילו בו ולו התבטאות אחת מפי עורך הדין היכולה להיחשב בלתי ראויה או "חמורה" כפי שתיארה השופטת.

עורך הדין שנגדו הוגשה התלונה טען, במכתב ששיגר לוועדה, כי לא בכדי הפרוטוקול איננו כולל כל אמירה בלתי ראויה מצדו, שכן הוא לא התבטא בדיון באופן לא ראוי.

ועדת האתיקה פנתה לשופטת וביקשה ממנה לפרט מהן בדיוק אותן התבטאויות שהיא מייחסת לעורך הדין, ושלא נמצאו בפרוטוקול, ואולם לא זכתה לכל מענה. לאחר מספר פניות שכאלה נגנזה תלונתה של השופטת. "אין בסיס לתלונה", קבעה ועדת האתיקה.

התלונה הזו, כמו תלונות לא מעטות אחרות, מוגשות מדי שנה, במספרים הולכים וגדלים, על-ידי שופטים כנגד עורכי דין.

לכל צד במאבק היומיומי המתנהל באולמות המשפט יש ערכאת בירור על תלונות המוגשות נגדו: בעוד שעורכי דין מתלוננים נגד עורכי דין לנציב התלונות על שופטים (ומרבית התלונות נדחות, לאחר שנמצא כי "אינן מוצדקות") - השופטים מתלוננים נגד עורכי דין לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין.

המגמה, כאמור, היא של גידול במספר התלונות מצד שופטים: ב-2008 הוגשו 83 תלונות, ב-2009 הוגשו 115 תלונות, ובמחצית הראשונה של 2010 הגישו שופטים 115 תלונות נגד עורכי דין.

בוועדות האתיקה מדגישים כי לצד התלונות המוצדקות מצד שופטים, שהן רוב התלונות המוגשות על-ידם, לא מעט פעמים תלונות אלה מתגלות כבלתי מוצדקות, ולעתים אף מופרכות וכאלה שהוגשו מלכתחילה ממניעים זרים, למשל מתוך סכסוך אישי בין השופט לעורך הדין, או כצעד תגמול לתלונה שהוגשה על-ידי עורך הדין נגד השופט. בוועדות האתיקה נוהגים במקרים כאלה להמתין לתוצאות הבירור אצל נציב התלונות על שופטים, לפני קבלת הכרעה בתלונה המקבילה.

מה מקורן של התלונות המופרכות שמגישים שופטים נגד עורכי דין? ברוב המקרים התלונה היא תוצאה של עימות שאליו נקלעו עורך הדין והשופט באולם המשפט. חלק מהשופטים הם נעדרי מזג שיפוטי, טוענים עורכי הדין, והדבר מתבטא בקוצר-רוח, התנשאות, חוסר סובלנות וזלזול בדעה שאינה דעתם.

לעתים העימות הוא תוצאה של ניסיון בלתי ראוי מצד השופט לכפות על הצדדים פשרה שתביא לסגירת התיק, ולעתים פשוט מדובר בקשיים שמערימים כבודם בנושאי מינהלה, כמו דחיות דיונים והארכת מועדים, גם כשמדובר בסיבות מוצדקות כמו מחלה או שירות מילואים.

נקמה בעורך הדין

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן הגיש תלונה נגד עורך דין שהופיע בפניו, זאת לאחר שבמהלך דיון משפטי הטיח בו עורך הדין: "אדוני מטרטר אותנו כבר שנה". ואולם עיון בפרוטוקול מלמד כי השופט עצמו הכתיב לפרוטוקול בהמשך הדיון: "בא-כוח התובעת טוען כי התנצל מיד לאחר שאמר את הדברים. לא שמעתי זאת. מיד לאחר הקראת ההחלטה הוא התנצל, אולם עדיין אני סבור כי יש לקבל את תגובת לשכת עורכי הדין".

עורך הדין כתב לוועדת האתיקה כי לא זו בלבד שהתנצל מיד, אלא שאכן מדובר בתיק פירוק שיתוף המתנהל זה כ-4 שנים, וכי הוא מייצג לקוחה מבוגרת, בת 74, שהעיכוב גורם לה נזק רב.

עוד התברר כי לפני התלונה שהגיש השופט, הספיק עורך הדין להגיש תלונה משלו לנציב התלונות על שופטים, על כך שהשופט התעכב במתן החלטה 9 חודשים לאחר ששמע את סיכומי הצדדים. בוועדה התרשמו כי תלונת השופט באה כנקמה בעורך הדין, החליטו לקבל את התנצלותו וסגרו את התיק.

שופטת בית משפט השלום בקריות התלוננה נגד עורך דין שלטענתה התבטא באופן לא ראוי, בתקיפות יתר ובגסות בעת שביקש ממנה לפסול את עצמה מלדון בתיק. בסופו של דבר השופטת אכן פסלה את עצמה, ובמקביל התלוננה לוועדת האתיקה. אלא שבירור קצר העלה כי מדובר בתביעה אזרחית כספית שבה הציעה השופטת לצדדים פשרה, אלא שעורך הדין סירב להתפשר ודרש לברר את התיק לגופו.

השופטת, גילו בוועדת האתיקה, כעסה על סירובו של עורך הדין והחלה לנזוף ולגעור בו בנוכחות לקוחו, תוך שהיא רומזת כי דחיית הצעתה תוביל לחיוב הלקוח בתביעה - אף שהיה מדובר בדיון מקדמי ולפני שנשמעו הראיות מטעם הצדדים. עורך הדין, שראה כי דעת השופטת ננעלה, ביקש ממנה לפסול את עצמה. ועדת האתיקה דחתה את תלונתה של השופטת, וקבעה כי עורך הדין פעל כשורה תוך שעמד על זכויותיו של לקוחו.

חלק מהתלונות עוסקות, כאמור, באי-התייצבות עורך הדין לדיון. כך, התלונן שופט בית משפט השלום בירושלים נגד עורך דין שלא הופיע לדיון, למרות שבקשת דחייה שהגיש עורך הדין, מסיבות של עומס עבודה במשרדו, נדחתה. ואולם התברר כי בבוקר הדיון רעייתו של עורך הדין, שהיתה בחודש התשיעי להריונה, הובהלה לחדר מיון עקב צירים שפקדו אותה. בעלה, שהיה בדרך לבית המשפט, הוזעק טלפונית ושב על עקבותיו ישירות אל בית-החולים.

עורך הדין אף הודיע טלפונית למזכירות בית המשפט על כך שלא יופיע לדיון ואת הסיבה לכך, וביקש שההודעה תועבר ללשכת השופט. בהמשך הוא אף המציא אישור רפואי על הטיפול שעברה אשתו. למרות זאת החליט השופט להגיש נגדו תלונה, תוך שנמנע מלציין את כל הפרטים הללו. ועדת האתיקה לא מצאה כל דופי בהתנהגותו של עורך הדין, ואף העלתה תמיהה מדוע בחר השופט שלא להביא את התמונה המלאה בפניה.

שופט בית משפט השלום בתל-אביב סירב גם הוא, באחד התיקים המתנהלים בפניו, לבקשת עורך דין לדחות את הדיון, תוך שהודיע כי לא יהיו דחיות נוספות בתיק זה. למרות החלטתו, התברר כי במחשב בית המשפט הוקלד בטעות שהדיון אכן נדחה. משלא הופיע עורך הדין לדיון, מיהר השופט והגיש נגדו תלונה ללשכה.

עורך הדין טען כי בדק באתר בית המשפט וגילה כי הדיון נדחה. הוא אף צירף תדפיס מאתר בית המשפט התומך בגירסתו. השופט הגיב לדבריו במכתב משלו, שבו טען כי אין לקבל את הסברו של עורך הדין, מאחר שהשופט הודיע מפורשות שלא יינתנו דחיות נוספות בתיק.

אלא שוועדת האתיקה קבעה כי השופט מתעלם מהתקלה שאירעה במזכירות בית המשפט, שהזינה את האתר בנתון שגוי. לעורך הדין, קבעה הוועדה, לא היתה כל סיבה לפקפק באמינות הנתון שהופיע באתר בית המשפט.

תלונת השופט נדחתה, תוך שוועדת האתיקה קובעת כי ראוי היה שהשופט ייתן את דעתו לנסיבות המיוחדות של המקרה בטרם ימהר לשגר תלונה נגד עורך הדין.

במקרה אחר התלונן שופט בית משפט השלום בירושלים נגד עורך דין, לאחר שזה לא התייצב לדיון פלילי שבו ייצג עורך הדין את הנאשם. אלא שהתברר כי הלקוח פיטר את עורך הדין מתפקידו בשל חילוקי דעות ביניהם, ואף הגיע למשרדו של עורך הדין ולקח את התיק. בנוסף, העביר הלקוח הודעה לבית המשפט על כך ששיחרר את עורך הדין מייצוגו, וביקש שעד שישכור עורך דין חדש, על בית המשפט לשלוח את ההודעות בעניינו ישירות לכתובתו שלו.

במהלך בירור התלונה התגלה כי בית המשפט אכן נהג כבקשת הנאשם, והורה לשגר אליו את ההזמנה לדיון. אלא שבהמשך החליט השופט להגיש בכל זאת תלונה נגד עורך הדין, בטענה כי בית המשפט לא הסכים לשחררו מייצוג הנאשם. גם במקרה זה סברה ועדת האתיקה כי אין בסיס לתלונה, מאחר שמהתנהלות בית המשפט ניתן היה ללמוד כי עורך הדין אכן שוחרר מהייצוג.

יד קלה על ההדק

כ-10% מסך התלונות שמגיעות לוועדת האתיקה הארצית הופכות לקובלנות ומוגשות לבירור בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה; ואולם לא מדובר בסך התלונות המוגשות לכלל ועדות האתיקה של הלשכה, מאחר שמרבית התלונות מוגשות ישירות לוועדות המחוזיות.

בנוסף, מדובר בנתון כללי העוסק בכלל התלונות נגד עורכי דין. בוועדת האתיקה הארצית לא קיים נתון בדבר שיעור התלונות המוגשות על-ידי שופטים, ישירות או באמצעות הנהלת בתי המשפט, ההופכות לקובלנות, לעומת התלונות שנגנזות.

יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון, משתף פעולה עם הנוהג שנקבע בהנהלת בתי המשפט, ולפיו תלונות השופטים מועברות ישירות לוועדה שבראשותו, והיא זו שמנתבת אותן לוועדות המחוזיות השונות.

ארד-אילון גם תומך בטענה של הנהלת בתי המשפט, ולפיה לא כל תלונה מצד שופט שנגנזת על-ידי ועדות האתיקה, פירוש הדבר שמדובר בתלונה מופרכת. לשיטתו, אפשר שהתלונה אכן מוצדקת, אלא שהעניין עשוי להיפתר בדרך אחרת, בלא צורך בהגשת קובלנה - למשל באמצעות התנצלות מצד עורך הדין.

לעומתו, מגלה עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל-אביב, גישה לוחמנית יותר ביחס לתלונות-סרק של שופטים: "עם ריבוי התלונות המוגשות על-ידי הרשות השופטת", אומר נוה, "נמצאו תלונות לא מעטות כתלונות-סרק שעוררו תחושה לא נוחה ביחס למניעי השופט המתלונן. לא אחת התגלה כי מדובר בתלונה שלא היה מקום להגישה, ונוצר רושם שהיד קלה על ההדק בהגשת התלונות".

לדברי נוה, "השיח ושיג הרווח מתמקד בצד אחד של המשוואה, והוא התנהגויות לא הולמות של עורכי הדין כלפי המערכת המשפטית. ייתכן כי הגיעה העת לבחון גם את הצד השני של המטבע, והוא התנהלות הרשות השופטת כלפי ציבור עורכי הדין.

"ככלל זו התנהלות ראויה והוגנת, אך לא אחת אנחנו נתקלים בתלונות המובאות בפני ועדת האתיקה, שבהן יש התנהלות לא ראויה דווקא מצד שופטים כלפי עורכי דין. יש בסיס להנחה ולפיה אימוץ קוד התנהגות לשופטים יוביל להפחתת מספר התלונות המוגשות לוועדת האתיקה, בשל הפחתת החיכוך והמתח בין עורכי הדין לשופטים".

הנהלת בתי המשפט: "לא כל התלונות מופרכות"

לא כל תלונה של שופט נגד עורך דין, שאיננה מגיעה לבירור בבית הדין המשמעתי, היא תלונה מופרכת. כך אומר ל"גלובס" עו"ד ברק לייזר, עוזרו של מנהל בתי המשפט, משה גל.

לייזר גם מצדיק את הנוהל שקבע גל, ולפיו תלונות שופטים נגד עורכי דין יועברו באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופט לוועדות האתיקה המחוזיות של הלשכה.

בעבר היו השופטים כוללים במסגרת החלטות שיפוטיות שנתנו כי עותק מהחלטתם יועבר ללשכת עורכי הדין. באקט הפומבי הזה היתה גלומה פגיעה חמורה בעורך הדין. בהנהלת בתי המשפט מסננים את תלונותיהם של השופטים, ומעבירים ללשכה רק 60-70% מהתלונות המועברות על-ידי השופטים.

אילו תלונות בכל זאת מעבירה הנהלת בתי המשפט? למשל, על התבטאות לא נאותה בכתב ובעל-פה של עורך הדין, שיש בה ביזוי של השופט, התנהגות מבזה כלפי עורך הדין והצד שמנגד, בעיות אמינות, תצהירים ודיווחים לא נכונים, הופעות של עורכי דין מושעים. גם במקרים שבהם השופט המתלונן החליט להסתפק בהתנצלות, הנהלת בתי המשפט עשויה לעמוד על בירור התלונה.

בהנהלת בתי המשפט מביעים מורת-רוח מהאיטיות שבה מטופלות תלונות שופטים על עורכי דין. בעבר ביקשה הנהלת בתי המשפט להעביר בחקיקה תיקון לחוק שיאפשר לשופט להרחיק מהאולם עורך דין המפריע לניהול הדיון. בניסיון למנוע את החקיקה הבטיח ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, כי תלונות שופטים נגד עורכי דין יטופלו במסלול מהיר.

אלא שלדברי לייזר, למרות הבטחה זו התלונות אינן זוכות לקדימות. "התלונות שאנחנו מפנים מטופלות במסלול הרגיל", אומר לייזר, "וכתוצאה מכך יש לא מעט מקרים שבהם סנגור פלילי עובר שורה ארוכה של עבירות אתיות בניסיון להרשים את הלקוח, ובכלל זה מתנהג כלפי בית המשפט בצורה מבזה, נוהג בעדים באופן מביש ומתלהם, תוקף את באי-כוח המדינה, ושופט אמור להמשיך לנהל את ההליך הפלילי בנסיבות המתוארות".

בתגובה לדבריו של לייזר נמסר מלשכת עורכי הדין כי "ראש הלשכה פנה לפני מספר שבועות ליו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון, בבקשה לשקול לייצר הליך מהיר לבירור תלונות שופטים נגד עורכי דין. יודגש כי הסמכות להכריע בענייני אתיקה מסורה באופן בלעדי לוועדות האתיקה. ארד-איילון מסר כי העניין יעלה על סדר יומו של פורום האתיקה בתקופה הקרובה".

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?