חשוב להבין שני דברים בסיסיים ביחס למכתבם של מחרימי היכל התרבות באריאל, ובכלל ביחס למחאות כאלה. האחד: זכותם למחות על כל דבר במסגרת החוק.
הדבר האחר: כל חברה חופשית ובריאה זקוקה לגרעין מצפוני שישמיע קול מחאה על תופעות כאלה ואחרות. חבל שקבוצה זו מדברת בקולו של מצפון מאוד סלקטיבי, ולכן מאוד לא מצפוני.
תשתית אידיאולוגית קשיחה
הטענה של שמאלני אריאל ולפיה התנחלויות מפריעות לתהליך השלום היא טענה נכונה כעיקרון. אבל יש לה גם צד אחר - וכאן הבעיה שלי עם אנשי התיאטרון, הספרות והאמנות. הם רואים רק צד אחד, והם רואים אותו כבר עשרות שנים, כאילו שום דבר לא קרה באזור במהלך התקופה הזאת.
הבעיה שלי עם אנשי התרבות (וחלקם בהחלט כאלה) היא לא המעשים שלהם, אלא התשתית האידיאולוגית הקשיחה ונעדרת הניואנסים שלהם.
למשל, אחת מהיוזמות והחותמות על מכתב האמנים, ורדית שלפי, אמרה: "העוולה שנעשית לפלסטינים היא הנוראית והלא צודקת מכולן. שום עוולה לא משתווה לה, ושום תעלול מילולי לא ישנה זאת".
זו אמירה היסטרית וחסרת בסיס לחלוטין, המלמדת שמדובר לכאורה באדם לא שקול, שאי-אפשר להתייחס ברצינות לשום דבר שיוצא מפיו. האם הפרזה והגזמה פראית היא הדרך לתקן עוולות? והאם הפלסטינים אינם שותפים ליצירת עוולות אלה?
"לא כולם אותו דבר"
ואומרת השחקנית ליאורה ריבלין, שהיא ותיקה בעסק הזה, כך: "יש בי גאווה על שנקטנו עמדה והראינו שלא כל הישראלים אותו דבר". גם זאת אמירה המוכיחה על חוסר רצינות, בתוספת לא מעטה של צדקנות. מישהו בעולם אינו יודע שלא כל הישראלים "אותו דבר"? כולם חיכו לאמנים שיגלו זאת?
לעומת זאת, העולם בהחלט מחכה לשמוע מאמנינו מה עם הפלסטינים. האם גם אצלם "לא כולם אותו דבר"? אפילו בתקופת הפיגועים המזעזעים ביותר, הקול היחיד ששמענו משם היה קול התפוצצות הקסאמים והמתאבדים. העובדות הללו לא קיימות?
תרבות ללא תבונה
למרבה הצער, מוכיחה השמאלנות הזאת (אם יש צורך בהוכחה) שלא כל בן תרבות הוא גם בעל תבונה. אנחנו רואים איך אנשים אלה תקועים בקיבעון מחשבתי אחד ויחיד כבר עשרות שנים, ממש כמו האנשים בשטחים שהם מבקרים. היו יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אהוד אולמרט - כולם הגישו לפלסטינים הצעות נדיבות שנענו בסירוב.
בשביל אמני חרם אריאל זה לא קיים. ההתייחסות שלהם אל הפלסטינים היא כאל ילדים קטנים שאין להטיל עליהם אחריות כלשהי לחלקם במצב הקיים, לתרומתם שלהם להקמת אריאל והתנחלויות אחרות. חבל, כי לא היה מזיק לנו שמאל רציני, כזה שרואה את העוולות שלנו, אבל גם את האחריות של הצד השני. שמאל עם מצפון קצת יותר מאוזן.