מכתב ההמלצה שנתן שר הביטחון אהוד ברק לסא"ל (במילואים) בועז הרפז, החשוד בזיוף נייר העמדה המכונה "מסמך גלנט", הצליח לעורר סערה זוטא בשבועות האחרונים שבהם כיכבה הפרשה בכותרות.
היו כאלה ששאלו כיצד יכול ברק לטעון כי לא הכיר את הרפז, כשלמעשה היה חתום על מכתב ההמלצה של הקצין. אנשי ברק טוענים כי הדבר בהחלט ייתכן.
לברק, בניגוד לכמה פוליטיקאים בכירים בישראל, אין עבר עשיר בתחום מכתבי המלצה לחברים במצוקה, אבל יש לפחות מקרה מעניין אחד בעברו, קוריוז היסטורי אם תרצו, מהתקופה שבה מונה לרמטכ"ל ב-1991, שמעניין להשוות בינו לבין הסיפור האחרון.
בין פקודיו של ברק בסיירת מטכ"ל היה לוחם בשם ציון נסים ממושב סגולה בדרום. לאחר שחרורו עלה נסים על מסלול של עסקנות והגיע לתפקידים בכירים בתנועת המושבים.
מספרים, למשל, כי במשך תקופה לא קצרה עמדו בחזית ביתו במושב שתי מכוניות פז'ו חדישות; אחת מטעם קואופרטיב "למושב", והשנייה מטעם תנועת המושבים.
השאיפות של נסים בכל הנוגע לקריירה שלו נתקלו בקושי לא מתוכנן לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בזיוף תוצאות הבחירות לתפקיד יו"ר ועד מושב מגוריו. ההרשעה מנעה ממנו מלשמש בכמה תפקידים שבהם חשק.
אז נסים פנה לנשיא דאז, חיים הרצוג, בבקשה לחנינה ולמחיקת ההרשעה המגבילה. ההמלצה היחידה שצורפה לבקשתו היתה של אהוד ברק.
החנינה ניתנה, וההרשעה נמחקה.
מי אמר שברק לא מוכן לעשות משהו חברי?