עמותת צופן, הפועלת לשילוב ערבים ישראלים בהיי-טק הישראלי, מתעתדת להקים באום אל-פחם פארק תעשייה המתפרס על 120 דונם שמתוכו יוקצה אזור ייעודי להיי-טק. כפי שהצהיר בכיר בצופן, "תעשיית ההיי-טק הישראלית לא צריכה לברוח להודו והיא יכולה לפרוח כאן גם בכפר קאסם, בנצרת ובאום אל-פחם כמו בהרצליה ובחיפה" (דה מרקר, 31.10.2010).
הרעיון להקים בוואדי ערה את "סיליקון ואדי" נשמע פנטסטי. הבעיה היא, שהוא מתנגש עם שני יריבים מרים.
הראשון הוא השייח ראאד סאלח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, לשעבר ראש עיריית אום אל-פחם. בהיותו פרובוקטור מסית ומדיח, משתתף בכיר במשט לעזה ומטיף בגלוי לחיסול ישראל, השייך סאלח, יש להניח, יביע, באחת מדרשותיו הקרובות, את התנגדותו הארסית לכל גילוי של שיתוף-פעולה עסקי ישראלי-פלסטיני, במיוחד בעירו אום אל-פחם.
לאנשי צופן גם לא צפויה תמיכה מהקוטב הפוליטי הנגדי. שר החוץ אביגדור ליברמן לא ישבע נחת מהיוזמה לשלב את ערביי המשולש בהיי-טק הישראלי. שיתוף-פעולה ישראלי-פלסטיני בהיי-טק עומד בניגוד חריף לעמדתו בנושא החלפת אוכלוסיות ושטחים. שכן, הקמת "סיליקון ואדי" ישראלי-ערבי בוואדי ערה מעודדת אינטגרציה של ערביי ישראל בחברה הישראלית, ובכך חותרת תחת האפשרות של כריתת אזור המשולש מתחום ישראל והעברתו לריבונות פלסטינית בתמורה לסיפוח גושי ההתנחלויות.
שיתוף-פעולה ישראלי-פלסטיני בתחום ההיי-טק הוא הוכחה ניצחת לפוטנציאל הגלום ביחסי יהודים וערבים בישראל. כדי שהיוזמה תכריע קיצונים וספקנים, הצדק, כפי שנהוג לשנן, צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות. הקמת פארק התעשייה ואכלוסו בחברות היי-טק יתחיל, מן הסתם, בחברות היי-טק ישראליות שיעסיקו מהנדסים מהמגזר הערבי. אך התחלה כזו טומנת בחובה את הסכנה של ניהול ישראלי ו"עבודה ערבית".
"סיליקון ואדי" יצליח בגדול אם שיתוף-הפעולה הישראלי-ערבי יהיה גם אופקי ולא רק אנכי. אם ערביי ישראל ישתלבו בהיי-טק הישראלי לא רק כעובדים אלא גם כמנהלים וכמשקיעים, במעמד שווה לעמיתיהם מתל-אביב, חיפה והרצליה, "סיליקון ואדי" ילבלב ויפרח למודל משגשג של ד-קיום יהודי-ערבי.
מרכיב חשוב נוסף בהצלחת הפרויקט הוא תמיכת הסקטור העסקי במגזר הערבי. באופן מסורתי, הדוברים הבולטים במגזר הערבי הם דמויות פוליטיות: מנהיגי תנועות ומפלגות, ח"כים וראשי עיריות. זועק בחסרונו קולו של הסקטור העסקי. על הסקטור העסקי במגזר הערבי להתגייס לתמיכה ביוזמת הפארק התעשייתי. עליו לגייס משקיעים ערבים, לממן מודעות תמיכה בפרויקט בעיתונות הערבית, ולשאת בגלוי את דגל שיתוף-הפעולה העסקי הישראלי-ערבי, במתן דגש מיוחד על ענף ההיי-טק.
"סיליקון ואדי" הוא פרויקט מעורר השראה. נוכח אוזלת היד הממלכתית בקירוב ערביי ישראל, אפליית המגזר הערבי בתעסוקה, במגורים ובחינוך, ומול הקיצוניות והלאומנות של הח"כים הערבים, "סיליקון ואדי" מאיר את נתיב ההתפייסות בין העמים ומהווה תשובה ניצחת של מחנה השלום. בהיותו 'מפרש בודד מלבין באופק', הפרויקט ראוי לכל תמיכה וסיוע כדי להפוך למשט היי-טקי של ארמדת השלום.
* הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל.