השבוע, ביום שני, יתפרסם מדד המחירים לחודש אוקטובר וייתן את האות לפתיחת פסטיבל הריבית. גופים אינטרסנטיים ואחרים ינסו לאיים על הציבור (ועל בנק ישראל) כי העלאה נוספת של הריבית תמוטט את שער החליפין, תפגע ביצוא ותוביל לקריסת הצמיחה ולגידול האבטלה.
לצד נתוני הריבית יפורסמו גרפים המראים את העלייה ביתרות המט"ח של בנק ישראל וחלק מהאצבעות יופנו שוב לבנק ולסכנה בהתערבות בשוק זה.
בשנה האחרונה זוכה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לקיתונות ביקורת על מדיניותו בנושאי הריבית (העלאתה) והמט"ח (רכישת הדולרים שאותה הוא מבצע כמעט מדי יום). הדיון במדיניות בנק ישראל ובכלים שבהם נוקט הנגיד חשוב, אך רובו ככולו מתעסק בהשפעה קצרת הטווח והאיומים (הקיימים תמיד) בנקיטתה. גישה מאוזנת והסתכלות ארוכת טווח מציגה את המדיניות באור שונה לגמרי.
על חשיבות מהלכי הבנק המרכזי בטווח הקצר נכתב הרבה. העלאת הריבית, מסבירים הפרשנים, באה כדי לצנן את האינפלציה ובפרט את העליות החדות בשוק הדיור. קניית המט"ח נועדה כדי למנוע התמוטטות של הדולר ביחס לשקל, התמוטטות העלולה לגרום לקריסת היצוא הישראלי תוך אובדן שוקי יצוא חשובים.
בכדי להבין את מהלכי הבנק המרכזי בטווח ארוך יותר, יש להתבונן בתמונת המקרו בשנת 2008. המשקים העולמי והישראלי נקלעו למיתון חד והתרופות להצלת הכלכלה העולמית והמקומית היו ניסיוניות כולן - הורדות ריבית חדות ביותר, התערבות בשווקים, רכישת חוב ועוד ועוד.
ריבית בנק ישראל ירדה חדות מ-4.25% ל-0.5%, הדולר התחזק מ-3.23 שקלים ל-4 שקלים. האיום על הכלכלה המקומית היה אדיר, המשך הידרדרות עולמית היה משאיר את כלכלת ישראל (וגם העולמית) ללא עתודות, והיכולת להיחלץ מהמיתון הייתה הופכת לאפסית. התרחיש הסביר לכלכלת ישראל במקרה כזה היה דפלציה ומיתון ארוך שנים.
למזלנו, וכפי שקורה לעיתים במדע הכלכלה, מה שהתרחש בפועל היה רחוק מאוד ממרבית התחזיות - התרופות הניסיוניות עבדו (לפחות בינתיים). ברמה העולמית נעצרה ההידרדרות והמשק הישראלי התאושש ומציג שיעורי צמיחה מכובדים ומפתיעים לתקופה של סטגנציה עולמית.
התאוששות הכלכלה המקומית וצמיחתה מאפשרות לבנק ישראל לטפל בתחלואים קצרי הטווח (היחלשות המט"ח והאינפלציה) תוך מתן תרופה המחזקת את המערכת החיסונית בכללותה. העלאת הריבית יוצרת לישראל יכולת תגובה במידה שיתחדש המיתון העולמי. יתרות המט"ח (אולי לא כולן צריך שיהיו דולריות) יאפשרו לצלוח מיתון מחודש ביתר קלות.
היום כבר ברור - במשבר ירדה הריבית במשק הישראלי מעבר לנדרש והיא מעודדת היום גל של עליות מחירים, שביטויו הבולט הוא בתחום הנדל"ן.
הותרת הריבית בשיעור כה נמוך בטווח הארוך עלולה להתברר כקטסטרופלית אם יתחדש המשבר העולמי. מדיניות בנק ישראל נכונה והמשכה יאפשר טיפול בתחלואים קצרי הטווח של המשק תוך ביסוס כרית ביטחון לתקופות קשות, אם יתחדשו.
הכותב שימש בעבר כמנכ"ל ישיר בית השקעות