הכנסות לא צפויות מקידוחי הגזלמדינת ישראל יכולות להיות הכנסות נוספות מקידוחי הגז, וזאת אם רשות המסים תגבה מס על הכנסות הריבית של הגופים המממנים את הקידוחים.
המימון לשותפויות הישראליות בקידוחי הגז מגיע בעיקר מהלוואות מבנקים זרים. מקידוח תמר לבדו הבנקים עשויים להרוויח מהריבית כ-100 מליון דולר בשנה במשך 3 שנים, ובסך-הכול 300 מליון דולר. השאלה היא האם מדינת ישראל יכולה למסות את הרווחים האלה.
הכנסות ריבית כפופות בישראל לשיעור מס בגובה 25%. לפיכך, אם מדינת ישראל היתה גובה מס על הכנסות הריבית הנובעות ממימון קידוח תמר לבדו - קופת האוצר היתה תופחת בעוד 75 מיליון דולר, שהם כ-270 מיליון שקל. מאות מליונים נוספים יוכלו להגיע גם מקידוחים אחרים.
בעיקרון, גופים זרים המלווים לחברות ישראלית אמורים לשלם מס ישראלי על הכנסות הריבית, אלא שהחברות הישראליות מוצאות דרכים להפחית את תשלומי המסים על הכנסות הריבית המתקבלות מחו"ל.
מקור ההכנסה
השאלה המרכזית ביחס לפעילות גופים זרים המלווים לתושבי ישראל היא: האם ההכנסה מפעילות זאת צומחת בישראל או בחו"ל. לעניין זה יש לבחון את "כללי המקור" בפקודת מס הכנסה הקובעים את מקום צמיחת ההכנסה.
בהתאם לכללי המקור, מקום צמיחת ההכנסה מריבית הוא מקום מושבו של המשלם. גם אם הגופים המלווים הם זרים, כל עוד הם מלווים לתושבי ישראל - מקום צמיחת הריבית הוא ישראל.
מלבד נובל אנרג'י, שותפויות הגז האחרות השותפות בקידוח תמר הן תושבות ישראל, ולכן במקרים אלה מקום צמיחת הריבית הוא בישראל. לפיכך, מבחינה עקרונית ניתן למסות את אותן הכנסות ריבית.
בנוסף לאמור, פקודת מס הכנסה מחייבת את תושבי ישראל לנכות מס במקור בשיעור 25% מהתשלומים המועברים לתושבי חוץ. בהתאם לכך, השותפויות יחויבו לכאורה לנכות מס במקור מתשלומי הריבית המעוברים לבנקים הזרים.
המעמד של הבנקים הזרים
הבנקים הזרים המעורבים במימון קידוח תמר הם HSBC וברקליס, האמורים להעביר מימון לחברות דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, שבבעלות תשובה, וכן דויטשה בנק, שהתחייב להעביר מימון לישראמקו.
לדעתי, הסיווג הנכון של הכנסות הבנקים הזרים המלווים לתושבי ישראל הוא "הכנסות מעסק", ולפיכך מקור הכנסה הוא המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה - שזה לכאורה מחוץ לישראל.
לפיכך, ניתן לטעון כי אם הבנקים הזרים אינם חייבים לשלם מס על הכנסות הריבית שלהם - הרי ששותפויות הגז לא יחויבו לנכות מס במקור בעת העברת תשלומי הריבית לבנקים הזרים.
בנוסף לטענה בדבר מקור ההכנסה (שאינה בישראל), ניתן למנוע את תחולת המס הישראלי על ההלוואות הניתנות לתושבי ישראל על-ידי גופים מחו"ל, בהתבסס על אסטרטגיות לתכנון מס.
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי.
ד"ר נוב עורך את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, הכולל מאמרים וחדשות מיסוי בינלאומי (IsraelTaxLaw.com). ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
