אולמות בתי המשפט ברחבי הארץ היו היום (ג') חצי ריקים. לראשונה בתולדות המדינה, החלה שביתה כללית בפרקליטות המדינה, ועורכי הדין, נציגי המדינה, לא הופיעו לדיונים פליליים ואזרחיים הקבועים בבתי המשפט. זאת, לאור פיצוץ המגעים בין ארגון פרקליטי המדינה לבין משרד האוצר במסגרת סכסוך העבודה שהוכרז בפרקליטות.
במסגרת השביתה, שלפי שעה היא אינה מוגבלת בזמן, הפרקליטים אינם מתייצבים לדיונים אזרחיים ופליליים בבתי המשפט, ובדיונים הרבים שהמדינה היא צד להם, לא מוגשים כתבי טענות ובקשות. רק במקרים חריגים, שעוברים אישור של ועדה מיוחדת שהוקמה בתיאום בין ארגון הפרקליטים להסתדרות, מאושר לפרקליטים להתייצב לעבודה.
למרות שיכולים היו להישאר היום בבית או ללכת לים, הגיעו בכל זאת 3 פרקליטים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כדי לספר ל"גלובס" על המניעים לשביתה. השלושה, עו"ד יפעת דור, שעובדת בפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה כבר 10 שנים; עו"ד רועי פרי (38), בעל ותק של 11 שנה בפרקליטות מחוז מרכז; ועו"ד גדי שילה (36), העובד מזה 6 שנים בפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי; הם נסערים וכאובים על כך שהם נאלצים לשבות מעבודתם.
"כלו כל הקיצים"
"הנושא המרכזי שבגינו אנחנו שובתים הנו שחיקת השכר", מסביר עו"ד שילה. "בעבר, עד לפני כ-10 שנים, הפרקליטים היו סקטור שתוגמל בצורה טובה, ואז התחיל השכר להישחק לעומת השכר במשק. במספרים זה אומר שפרקליט מתחיל מרוויח בין 5,000-6,000 שקל ברוטו, ואחרי 10 שנות עבודה פרקליט יכול לקבל משכורת של 13 אלף שקל. אם היינו לוקחים את החבר שלו, שלמד איתו בפקולטה והלך למשרד פרטי, הוא ירוויח היום בין פי 2 לבין פי 3 - ואני מדבר על שכר שמשולם במשרדים קטנים.
"במהלך השנים עלה עומס התיקים בכל מערכת המשפט וכמובן בפרקליטות, התיקים גם הפכו להיות מסובכים וגדולים, ולאור העומס הנהלת משרד המשפטים יצרה מערך ארגוני חדש בתוך המערכת, כמו הקמת ראשי צוותים. הבעיה שהמערך הזה אינו מתוגמל כספית.
"למעשה אנחנו עובדים יותר ומתוגמלים פחות בגלל שחיקת השכר. התוצאה היא שקיימת עזיבה ובריחת ידע מהפרקליטות. האיכותיים ובעלי הוותק נוטשים את הספינה, והיום אנחנו נמצאים במצב שלא ניתן לקיים פרקליטות איכותית. אנחנו נמצאים בנקודת שבר. עם זאת, אפשר עדיין לטפל בבעיות, אם האוצר יתעשת".
"אם הגענו למצב של שביתה, כנראה שכבר 'הגיעו מים עד נפש'", אומרת עו"ד דור. "ציבור הפרקליטים הוא מאוד מסור ועושה עבודת קודש, ואם הוא מוכן לשבות - כנראה שכלו כל הקיצים. הפרקליטות היא הפרצוף של המדינה, הציבור אדיש למאבקנו, אבל רוצה לחיות במדינה מסודרת, בטוחה ומתוקנת - זה לא הולך ביחד. כבר שנים אנחנו מנהלים משר-ומתן עם האוצר, ורק בגלל שאנחנו ציבור אחראי ורציני, עד היום לא שבתנו.
"למדינה חייב להיות אינטרס שהפרקליטות תהיה טובה. זו בושה למדינה. אחת הבעיות היא שאפשרויות הקידום הן מאוד מצומצמות. בעיה נוספת היא היקף העבודה - לפעמים עו"ד אחד מטפל בחומר חקירה שכולל עשרות ארגזים ומאות בקשות, ומתמודד מול עורכי דין דורסניים. יש הרגשה שהמדינה לא רוצה פרקליטות חזקה, וזה תמוה על רקע פרשיות השחיתות הציבורית שאירעו בשנים האחרונות".
פגיעה בביטחון
לדברי עו"ד פרי, אם תנאי ההעסקה לא ישתפרו - העזיבה של פרקליטים את הפרקליטות תימשך, ושלום הציבור ייפגע באופן משמעותי. "בשורה התחתונה, בתיקים הכבדים של ארגוני הפשיעה, תיקי ההריגה ותיקי הפשע יופיעו רק פרקליטים צעירים - שיעמדו מול סוללות עורכי דין מקצועיים מהשוק הפרטי, שמייצגים את העבריינים - זה יגרום לכך שידה של המדינה תהיה על התחתונה.
"עזיבה של פרקליטים מנוסים פוגעת בביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. בתחום האזרחי, אם המצב יימשך - המדינה תתקשה להגיש תביעות על כספים שמגיעים לה, וסכומי כסף אדירים לא יגיעו לידי המדינה והציבור".
עו"ד פרי, חבר בוועדת החריגים של ארגון הפרקליטים, מזהיר כי כבר עתה אם השביתה תימשך - המשמעות עלולה להיות שעבריינים מסוכנים ישוחררו לחופשי. "אנחנו לא חברת החשמל או רשות שדות-התעופה, ה'שלטר' היחיד שלנו זה הכוח האנושי, ואנחנו לראשונה שובתים בצורה רצינית בכך שפרקליטים לא מגיעים לבתי המשפט, וזה כולל תיקי רצח ואונס.
"המשמעות היא, על-פי סדר הדין הפלילי, ששופטים יוכלו לשחרר נאשמים. על משרד האוצר ועל הממשלה מונחת האחריות הציבורית לכך. אמנם, מתוך אחריות ציבורית החלטנו במסגרת ועדת החריגים כי בשלב זה נופיע במעצרים דחופים של פשע חמור. ואולם, ככל שיהיה צורך - נחריף את המאבק ובסוף לא נופיע גם בתיקים כאלה. המשמעות עלולה להיות שרוצחים ואנסים ישתחררו לרחובות. אני מקווה שלא ניאלץ להגיע למצב זה".
רוח גבית
לעו"ד שילה יש הרגשה כי יש איזשהו 'עליהום' על הפרקליטות בשנים האחרונות. לדבריו, "יכול להיות שהשימוש של נאשמים בכירים בתקשורת השתכלל וגרם לזה, יכול להיות שזה נובע מכך שהפרקליטות נתפסת כאליטה, והעוינות של חלקים בציבור מופנית לעתים כלפינו. אני לא יודע בדיוק ממה זה נובע".
עו"ד פרי מציין כי עורכי דין רבים, שאינם עובדים בפרקליטות, תומכים במאבקם. "דיברו אתמול בלילה מספר סנגורים, שטרחו לציין כי הם תומכים במאבק, וכי הם רואים אותנו יום אחר יום בבתי המשפט, מגיעים עם מזוודות עמוסות, לעומת התיק הבודד שהם מגיעים איתו, והם יודעים כי לטובת המדינה חשוב שתהיה פרקליטות חזקה".
עו"ד ברוריה לקנר, ליטיגטורית פרטית ותיקה ממשרד בן שחר, לקנר ושות', שיושבת בשולחן לצידנו, מסכימה עם פרי: "לציבור הרחב ולמערכת המשפט צריך להיות אינטרס לתמוך בפרקליטים. לכולנו יש אינטרס ראשון במעלה שבפרקליטות יעבדו פרקליטים משכילים ומוכשרים, שיגנו על אינטרס המדינה שהוא האינטרס של כולנו.
"ממילא ברור שבלי תגמול ראוי תנאי שכר ותעסוקה הולמים שיתחרו במגזר הפרטי, לא נוכל לשמר את ההון האנושי החשוב הזה בפרקליטות. לכן אני קוראת לחבריי מהמגזר הפרטי לתת רוח גבית לחברינו בפרקליטות, למען טובת המערכת כולה".
כששואלים את הפרקליטים מה מונע מהם בעצם לקום וללכת, אם התנאים כל-כך קשים, מדברים כולם על תחושה של שליחות. "אני מודה שאני נמצא בדילמה יומיומית אם להישאר בפרקליטות. מה שמחזיק אותי זה שעדיין אני מוצא אתגר לייצג את המדינה, וזה יותר מעניין וחשוב בעיניי מלעבוד בשוק הפרטי. התמורה בייצוג המדינה היא גדולה, והיא חורגת מהאינטרסים הצרים של הלקוח. זו תחושת שליחות", מסביר עו"ד שילה. "אני רואה בעבודה דברים שהם מעבר לניצחון עבור הלקוח. אבל לאור תנאי העבודה, כל זה מלווה גם בתחושה של תסכול עמוק. אנחנו יודעים מה האפשרויות בחוץ. עמיתיי היו יכולים להשתכר הרבה יותר ולהתקדם, ולכן אנשים מתוסכלים".
עוה"ד פרי ודור מסכימים: "הגענו לפרקליטות מתוך תחושת שליחות, ואנחנו עדיין ניזונים מהדלק האידיאולוגי הזה, אבל הוא לא יספיק לנו לנצח. בעתיד, אם הדברים לא ישתנו - רוב הפרקליטים הוותיקים יעזבו. עם אידיאולוגיה, כידוע, אי-אפשר ללכת לקנות במכולת".
תוספות שכר, רכב וטלפון
"בישיבה היום עם נציגי האוצר נדהמנו לשמוע מהם כי לא רק שאין להם כל כוונה לקיים משא-ומתן לכיוון של 'מתווה מוסכם' עם הפרקליטים, אלא שאותן 'הזמירות' ששמענו ב-7 החודשים האחרונים חזרו על עצמן, ובלשון ברורה - לאו לכל דרישות העובדים", כך כתב היום יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, בעז גולדברג, למנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, והודיע לו על החלטת הפרקליטים לצאת לשביתה ללא הגבלת זמן.
גולדברג הוסיף כי לאחר הישיבה האחרונה שערכו נציגי הפרקליטים עם שר המשפטים, יעקב נאמן, ועם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היתה מצדם ציפייה לנכונות של משרד המשפטים לקיים משא-ומתן. ואולם, ציין, "לאכזבתנו הרבה, לא רק שלא קיבלנו הצעה כלשהי - אלא הובהר לנו כי לאחר שבועיים נעמוד באותו מקום בדיוק, וכי אין כל נכונות אמיתית לדון עמנו".
במשרד האוצר דוחים את טענות הפרקליטים, וביולי השנה חשפו את נתוני השכר הקיימים בפרקליטות, לפיהם השכר הממוצע בין אנשי הפרקליטות עומד על 19,265 שקל, שהוא שכר הגבוה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק.
אנשי האוצר טוענים כי דרישות הפרקליטים לרכב צמוד, פלאפון צמוד ועוד יהוו, אם יתקבלו, עלייה של עשרות אחוזים ולמעשה כמעט הכפלה של שכר הפרקליטים, שאינו נמוך.
לדברי אנשי האוצר, למעשה מדובר במשפטנים המרוויחים את השכר הגבוה ביותר מבין משפטני המגזר הציבורי - יותר מחבריהם במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, או ממשפטני אגף הממונה על השכר באוצר.
דרישות הפרקליטים
* עדכון דרגות שכר וביטול "מכרזי השכר", שמזכים תוספת לשכר, מבלי לקבל תפקיד חדש
* מתן פיצוי על איסור עבודה פרטית
* מתן תנאים של טלפון ורכבים פרטיים
* ביטול התקנים של חוזים מיוחדים וזמניים
* מתן קביעות לכלל הפרקליטים