שגרירת ישראל באו"ם, הפרופסור למשפטים גבריאלה שלו, חייבת בתשלום מס הכנסה על 1.5 מיליון שקל שקיבלה בבוררות שניהלה בחו"ל בין השנים 1997-2002 - כך קבע הבוקר (ה') בית המשפט העליון, שקיבל את ערעורה של רשות המסים נגד שלו, שלטענתה הכנסה זו איננה חייבת במס מאחר שנערכה בחו"ל.
השופטים אדמונד לוי, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, שפסקו נגד שלו, חייבו אותה בנוסף לתשלום המס גם בהוצאות משפט לטובת המדינה בסך 10,000 שקל.
"שלו היא פרופסור למשפטים, מומחית לדיני חוזים המוכרת לכל פרח משפטים בישראל", כתב השופט יצחק עמית בפתח פסק הדין.
בדו"ח השנתי לשנת 2002 דיווחה שלו על הכנסה של 1.51 מיליון שקל מ"שכר בוררות שלא נתקבל בישראל". מדובר בבוררות שנוהלה בעיקר בשווייץ, בין חברה ישראלית לחברה זרה, וישיבות אחדות שלה התקיימו בלונדון ובז'נבה. ישיבה אחת נוהלה בישראל, אך לדברי שלו היה זה "מפגש חברתי בביתה" ותו לא.
שלו לא שילמה מס בחו"ל בגין הכנסתה זו. אלא שפקיד השומה טען כי ההכנסה הופקה ממשלח-יד ששלו עוסקת בו בדרך-כלל בישראל, ועל כן היא חייבת במס. שלו טענה כי "משלח-ידה" איננו עיסוק משפטי, אלא הוראת משפטים.
"אינני שותף לקביעת בית המשפט המחוזי כי משלח-ידה של שלו הוא הוראת משפטים", קבע עמית, "היא עסקה דרך קבע בעיסוקים רבים נוספים, ויש לראות את משלח-ידה כפרופסור למשפטים".
לדבריו, פרשנות מצמצמת של המונח "משלח-יד" עלולה להביא למתן פטור ממס לנישומים רבים, בניגוד לרצון המחוקק. בית המשפט קובע כי אפשר שהן פרופסור למשפטים והן עורך דין יעסקו בבוררות, ובשני המקרים אין מדובר בפעילות שמחוץ למשלח-היד הרגיל.
"דעתי היא כי עיסוקה של שלו כבוררת בחו"ל מהווה חלק בלתי נפרד ממשלח-היד בו היא עוסקת בדרך-כלל בישראל", פסק בית המשפט העליון, "וכל ניסיון לבודדו ולראותו כעיסוק עצמאי, לוקה במלאכותיות ואינו משקף נאמנה את המציאות".
ואולם, העליון מסייג כי משמעות פסק הדין איננה שכל איש אקדמיה ששימש בורר בחו"ל עשה זאת בהכרח במסגרת משלח-ידו בישראל. (ע"א 2308/08).