עוד רגע החגיגה נגמרת. הפועל ת"א רחוקה שני משחקים מסיום קמפיין ליגת האלופות הראשון בתולדותיה. קמפיין שמתנדף בעצלתיים וגוסס באיטיות, כמעט מבלי שנרגיש. הבאזז הזה, שתמיד קיים סביב קבוצה ישראלית בצ'מפיונס, נע בקמפיין של הפועל בין הסקאלה של נמוך מאוד, עד ללא קיים בכלל.
יכול להיות שפשוט התרגלנו לכל הטוב הזה. ייתכן שארבע העפלות של קבוצות ישראליות ב-9 העונות האחרונות לליגה של הגדולים מכולם היא זו שגורמת בקלות לשחיקה במדד הבאזז. יכול להיות שחוסר האכפתיות הכללי נובע מהעובדה שקבוצות ממש גדולות לא נחתו כאן.
אפשר גם לקבל בהכנעה את העובדה שלא היה מספיק באזז סביב הקמפיין הזה מלכתחילה. מה כבר אפשר להגיד על קמפיין שבו הקהל של הפועל לא מצליח למלא את בלומפילד הקטנטן. קבוצה שלא מצליחה למלא את האצטדיון הביתי הקטן שלה בליגת האלופות לא יכולה לייצר באזז.
באזז הוא משהו שנוצר גם כתוצאה מנוכחות של גופי שידור מיינסטרימים באירוע. בשנה שעברה ערוצי הברודקאסט (2 ו-10) שידרו את כל ששת משחקיה של חיפה בליגת האלופות. השנה הם ויתרו על הפועל. וכשמדורת השבט לא מעורבת בעסק, כנראה שזהו המדד הטוב ביותר לכך שהציבור לא בעניין.
את ההזדמנויות המעטות שלה לייצר בכל זאת עניין, הפועל שמטה על המגרש כשלא הצליחה לעשות שום דבר משמעותי. הפועל צריכה כבר לנצח איזה משחק. אם לא תנצח הערב את בנפיקה כאן בבלומפילד (בהנחה שלא תנצח במחזור האחרון בליון), הנציגות הישראליות יסגרו קמפיין שני ברציפות ללא ניצחון בשלב הבתים.
***
איך עדיין יכולה הפועל להפוך את הקמפיין הזה להצלחה? בהנחה שאף אחד לא האמין לאמירות של מוני הראל על העפלה לרבע הגמר, הפועל יכולה פשוט להשוות את עצמה לישראליות הקודמות שהגיעו לאלופות. לבחון את עצמה מול קבוצות בסדר הגודל שלה, עם תקציבים דומים לשלה. הפועל צריכה לזכור שמכבי ת"א אפורה כבר השיגה באלופות 4 נקודות ב-2004/05. מכבי חיפה מבריקה ב-2002/03 לקחה 7 נקודות. הפועל מסתפקת עד עכשיו בנקודה מסכנה.
הפועל צריכה כבר לנצח איזה משחק כדי לסגור את הפער הכספי שנפער ברגע שהחליטה שלא לארח בר"ג. כמה דיברו בהפועל על "אפקט בלומפילד" ועל כך שהמגרש הזה שווה נקודות, ועל כך שהבונוסים שיגיעו מצבירת נקודות בבלומפילד יתקזזו עם אובדן ההכנסה מר"ג. בינתיים קופת הנקודות ריקה כמעט כמו הקופה הכספית. אם הפועל תסיים קמפיין גרוע בבלומפילד, אפשר להניח איזו החלטה תתקבל בפעם הבאה כשהבעלים יצטרכו להחליט בין כסף להצלחה ספורטיבית.
הפועל צריכה כבר לנצח איזה משחק, כי אם היא תמשיך באימפוטנציה שאפיינה את ארבעת המשחקים הקודמים שלה בליגת האלופות, שתצטרף לתצוגת חוסר-תכלית מרהיבה של מכבי חיפה בעונה הקודמת במפעל הזה, הרי שאפשר יהיה לשאול ברצינות האם כל הדבר הזה שנקרא ליגת אלופות לא גדול מדי עבור הסטנדרטים של הכדורגל הישראלי.
***
ברמה המקצועית, מול הפועל תעמוד היום (ד') יריבה שאפשר להכניע. בנפיקה היא קבוצה הרבה יותר טובה מהפועל כמובן, אבל עדיין קבוצה עם חולשות. היא קבוצה שגילי ורמוט הצליח לפרפר את ההגנה שלה במשחק הפתיחה של שלב הבתים. היא קבוצה שהליגה בפורטוגל כבר ברחה לה, עם פער של 10 נקודות בינה לבין המוליכה פורטו.
להבדיל מהמשחק מול שאלקה, בנפיקה חייבת את הנקודות היום. היא נאבקת על מקום בשמינית גמר ולא תוכל להסתפק בתיקו, כמו שהגרמנים טעו לעשות בבלומפילד. אם הדברים לא יסתדרו, ככל שיעברו הדקות בנפיקה תיאלץ לצאת קדימה בניסיון להכריע את המשחק. לגילי ורמוט יתפנו שטחים, כמו שהוא אוהב.
נותר רק לראות אם סטאז' של ארבעה משחקים הספיק לוורמוט ולהפועל כולה להבין איפה הם נמצאים.