פוליטיקה ותקשורת הן בני-זוג נפלאים, אבל האם הם מספרים אחד לשני את האמת?
כותרת של ה"ניו-יורק טיימס" שוב מצטטת את אבו-מאזן, שאם להאמין לדבריו - הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא הדבר היחיד שעומד ביננו לבין שלום כלל-עולמי. ה"הקפאה" הזאת, כך נדמה, היא מטפורה נפלאה למוחות שמקבלים מנטרות כמובנות מאליהן, ולא שואלים יותר מדי שאלות, גם כאלה שמאוד מתבקשות.
הרי בחלק מהסכם השלום עם מצרים ניסתה ישראל להחזיר את עזה למצרים, והם סירבו. אותו דבר קרה כשרצתה ישראל להחזיר את הגדה המערבית לירדן במסגרת הסכם השלום איתה. למה? אולי בגלל שירדן ומצרים לא ממש רוצות להסתבך עם אוכלוסייה רוויית טרוריסטים. בכל מקרה, המציאות היא שישראל, גם אם אינה רוצה, תקועה עם המצב הזה.
לומר שישראל תקועה זה אולי לא כל-כך יפה, אבל נכון. הרי לפני 5 שנים ניסתה ישראל להתנתק חד-צדדית מעזה, ונכשלה. כל ראש ממשלה ישראלי ב-15 שנים האחרונות ניסה להציע לפלסטינים שטחים תמורת שלום, ונכשל.
האם מנהיגי הפלסטינים באמת רוצים מדינה ועצמאות? כי על פניו, נראה שאם אלה היו משאלותיהם האמיתיות, הן כבר היו מתגשמות מזמן.
לפני שנה הקפיא נתניהו את הבנייה בהתנחלויות למשך 10 חודשים. שבועיים לפני פקיעת ההקפאה, נזכר אבו-מאזן שהוא מסכים לשבת לדון בהסכם, אבל דורש בתמורה להסכמתו הקפאה נוספת.
מדוע? מה בדיוק השתנה? ולמה הוא סירב לדון בהסכם במשך 10 חודשי הקפאה עד עכשיו? איש לא יודע, איש לא שואל. נדמה כי ההקפאה היא יופי של תירוץ ודרך נהדרת למשוך זמן.
לינק לפוסט המלא:
http://www.theothersideblog.com/?p=133