ביום ראשון, 11 בינואר 2009, בשעה 22:27, התקבלה במחשבי הבורסה ההודעה הבאה: "הרינו להודיעכם כי חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן, מפעילת קידוח תמר 1, הודיעה לשותפים בקידוח כי הקידוח הגיע לעומק של 4,900 מטר. מניתוח ראשוני של המידע שנאסף במהלך ביצוע הקידוח עולה כי שכבות המטרה כוללות חולות המכילים גז טבעי. יצוין כי בשלב זה מדובר באינדיקציות ראשוניות בלבד וטרם ניתן לקבוע קיומו של מאגר גז טבעי".
ההודעה על סימני הגז בתמר והדיווחים האופטימיים שזרמו בעקבותיה שינו את פני משק האנרגיה של ישראל, חוללו אופוריה בשוק ההון, עוררו מתיחויות פנימיות בלבנון, שלחו את הצמרת העסקית בישראל להצטייד ברישיונות חיפושי נפט וגז והעלו את ישראל על הדרך לעצמאות אנרגטית.
הקידוח בלווייתן מאז 18 באוקטובר אמור להגיע בימים הקרובים לשכבת המטרה, המצויה בעומק 5,095 מטר, ולאמת את ההערכות בדבר הימצאותו של מאגר גז טבעי ענק בקרבה. ייתכן שכבר בסוף השבוע יפרסמו השותפות בקידוח לוויתן 1 ממצאים ראשוניים. האם צירוף המילים "חולות המכילים גז טבעי" יחזור? התשובה נאמדת בהרבה מיליארדי דולרים וההשלכות שלה חורגות מעבר לכך.
הבורסה: העליות החדות לא יחזרו
התגובה המיידית לדיווח תגיע, כצפוי, מכיוון הבורסה באחד העם. העליות המטאוריות שבאו בעקבות תגלית תמר לא יחזרו על עצמן. מניות השותפים בלוויתן הנסחרות בבורסה - דלק קידוחים , אבנר ורציו - מגלמות כבר, להערכת רוב האנליסטים, תסריט של הימצאות גז בכמות שעליה הצביעה נובל אנרג'י ביוני השנה.
עם זאת, התגלית תסיר מעל המניות את איום ההתרסקות המרחף מעליהן. "מניות הנפט והגז ימשיכו להיות מסוכנות", אומר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים, "אך תגלית בלוויתן תהפוך את מניות השותפות ללגיטימיות להשקעה עבור רוב המוסדיים, בכפוף, כמובן, לשאלת מחירן".
אם לא יימצאו סימני גז - המניות צפויות להתרסק ולגרור איתן את כל סקטור מניות הנפט והגז, ששוויו המצרפי בבורסה הגיע לאחרונה לשיא של כ-40 מיליארד שקל.
מבחינת היזמים, האנליסטים והמשקיעים, מסירה הימצאות גז רק סימן שאלה אחד, חשוב ככל שיהיה. יש עוד שני סימני שאלה, משמעותיים לא פחות לקביעת שווייה הכלכלי של התגלית: האחד הוא השפעת המלצות ועדת ששינסקי על לוויתן והאחר הוא המודל העסקי שבו יימכר הגז שיופק מהמאגר - כלומר, איזה חלק מהגז יופנה לייצוא, לאילו שווקים ובאילו מחירים, כיצד יוליכו את הגז, האם היזמים יעדיפו להניח צנרת על קרקעית הים לאירופה או ישקיעו בהקמת מתקני הנזלה (LNG) שיאפשרו להם להוביל את הגז באוניות לשווקי המזרח הרחוק. כל השאלות האלה יישארו פתוחות גם אם יתגלו בחולות לוויתן סימני גז. אם הממצאים יהיו שליליים, הדיון יהיה לא רלוונטי.
האוצר: חשש מהמחלה ההולנדית
במשרד האוצר, להבדיל מבבורסה, תתקבל הידיעה על תגלית ברגשות מעורבים. שם רואים במאגרי הגז ברכה שקללה בצדה. האיום שעומד לנגד עיניהם הוא "המחלה ההולנדית", כלומר הם חוששים מההשפעה שתהיה להכנסות הצפויות מייצוא הגז (או ממכירתו בשוק המקומי במקום אנרגיה מיובאת כיום לישראל) על שער החליפין של השקל. בעוד המשקל היחסי של ההכנסות מתמר על מאזן התשלומים השוטף נאמד בכ-10%, באוצר מעריכים כי משקלו של לווייתן עשוי להגיע ל-25% מהמאזן וליצור אפקט שעשוי לחזק את השקל עד 2-2.5 שקלים לדולר.
בתסריט כזה, מזהירים באוצר מפני מכת מוות לתעשיות הייצוא והידע המתקדמות של ישראל ועלייה ניכרת בשיעורי האבטלה דווקא בקרב העובדים המיומנים והמשכילים ביותר. מבחינת שר האוצר, המיסוי הכבד שעליו ממליצה ועדת ששינסקי הוא המנה הראשונה בחיסון למשק מפני המחלה ההולנדית. המנה השנייה קשורה לשאלה מה ייעשה בכסף.
בעולם קיימות כמה דרכים מרכזיות לשימוש מושכל ברווחי הנפט והגז: האחת היא השקעות ישירות בתשתיות תחבורה וחינוך לצורך הגברת התחרותיות; השנייה היא עידוד התעשייה היצרנית באמצעות הפחתות מסים והקלות אחרות; השלישית היא שימוש בכסף לשיפור מאזן החוב הלאומי והפחתת תשלומי הריבית; והרביעית - הקמת קרן לאומית (Sovereign Fund) שתשקיע את הכספים באפיקי השקעה מקובלים מחוץ לישראל. הנטייה של האוצר ושל השר יובל שטייניץ נכון להיום היא לפזר את הכסף בין כל האפיקים.
ששינסקי: תגלית תחזק את היזמים
המאבק של היזמים במסקנות ועדת ששינסקי מתמקד כיום בתגלית תמר. אם יתקבלו המסקנות, יוטל ככל הנראה על לוויתן מלוא נטל המס המיוחד שעליו ממליצה הוועדה. עם זאת, עשויה תגלית בלוויתן לסייע ליזמים במאבק המשפטי שהם מנהלים מול הוועדה. חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אבי ליכט, דחתה כידוע את טענות היזמים נגד הטלת מס על תמר וים תטיס.
בין היתר דחתה חוות הדעת את טענת היזמים על כך שהפגיעה בהם אינה מידתית, בנימוק שאין מאגרים אחרים בנמצא. לדעת משפטנים, מציאת מאגר בלוויתן עשויה להחליש באופן משמעותי את הטיעון המשפטי של המדינה, ובכך לסייע בעקיפין למערכה העיקרית המתנהלת על תמר.
לתגלית בלוויתן לא צפויות להיות השלכות דרמטיות, לפחות לא בטווח הקצר, על משק האנרגיה, וזאת משום שתמר תוכל לספק לבדה את צורכי המשק ב-20 השנים הקרובות. לפחות חלק מהגז בתמר מיועד לייצוא.
גילוי נפט: האזור יהפוך לאטרקטיבי
עפ"י אומדני נובל אנרג'י, קיים סיכוי לא גבוה להימצאות נפט בכמויות גדולות מאוד מתחת לשכבת הגז בלוויתן. הדבר יתברר רק בתחילת 2011, כשהקידוח יגיע למטרת הנפט העליונה, ואולם אם אכן יתגלה נפט, צפויות להיות לכך השלכות דרמטיות שאינן נופלות מאלו של תגלית תמר.
כשם שהקידוח בתמר חשף שכבת קרקע עשירה בגז טבעי, כך גילוי נפט בשכבות קרקע שטרם נחקרו יהפוך את כל האגן הלבנטיני לאזור בעל פוטנציאל תגליות נפט. המרוויחה הישירה מתגלית נפט בלוויתן תהיה תמר עצמה - שגם בה ימהרו היזמים לחפש נפט, אך גם לשאר המחפשים תהיה צפויה עדנה. האטרקטיביות של האזור כולו תעלה מדרגה, וההתעניינות הבינ"ל בו רק תגבר.
* התמונה באדיבות צילומי וידיאו תוכנית "לילה כלכלי" שתשדר הערב צילומי וידיאו ראשונים של אסדת הקידוח במבנה "לוויתן", באמצעות מסוק מיוחד שנשכר ע"י התוכנית.
שאלות ותשובות: השלבים הבאים בלוויתן
מה צפוי לקרות בסוף השבוע?
קידוח לוויתן 1 יגיע אל המטרה הראשונה ונדע, כמעט מיד, אם יש בשכבה סימני גז.
מהי המטרה הראשונה?
מבנה גיאולוגי הנמצא בשכבת קרקע בעומק של כ-5,000 מטר מתחת לקרקעית הים ונוצר עוד בתקופת הטרצייר הקדום שבעידן הקנוזואיקון (עידן הופעת היונקים). השכבה בת 66 עד 38 מיליון שנה, והמבנה הסגור עשוי לכלוא בתוכו הידרוקרבונים (גז טבעי או נפט). בשפה המקצועית השכבה נקראת NG10, אך מחפשי הנפט מכנים אותה "חולות תמר" משום שהתגלה בה הגז בקידוח תמר 1, לפני שנתיים בדיוק.
כיצד יודעים אם יש סימני גז?
בוץ מוזרק לתוך המקדח ונשאב חזרה, מעורב בחומרי קרקע מהשכבה שבה קודחים. חיישנים הבודקים את ההרכב הכימי של התערובת מתריעים על נוכחותם של הידרוקרבונים.
כמה גז עשוי להימצא בשכבת המטרה?
האומדן הוא 453 BCM - יותר מכפליים מכמות הגז בתמר. להמחשה, צריכת הגז של מדינת ישראל עומדת כיום על 5 BCM והיא צפויה להכפיל את עצמה עד סוף העשור. צריכת הגז של מדינה אירופית בינונית, כפולין, היא 15 BCM לשנה.
מהי משמעות סימני הגז?
מדובר באינדיקציה משמעותית, אך לא סופית, לכך שהאומדנים נכונים. כדי לקבל אומדן מדויק יש לערוך בדיקות שבמסגרתן מופצצת שכבת המטרה במטעני נפץ חלולים (אז גם נדלק הלפיד המפורסם). המבחנים האלה צפויים לארוך כמה שבועות. כמו כן נהוג לערוך קידוח אימות אחד או שניים בשולי המאגר, כדי לקבל מושג על גודלו.
מהן המטרות האחרות?
הקידוח צפוי להגיע למטרה השנייה, המכילה אולי נפט, בחודש ינואר. מטרה זו נמצאת בשכבת קרקע שעדיין אינה מוכרת לקודחים ועדיין לא ברור אם הלחצים בעומק יחייבו להחליף את אסדת הקידוח הנוכחית. כמו כן לא ידוע עדיין אם הקידוח יימשך ויגיע עד המטרה השלישית. ההחלטה הסופית על כך תתקבל כנראה רק לאחר שיקדחו במטרה השנייה.
הכניסה של גזפרום עשויה להתגלות כחיבוק דוב
תגלית או לא תגלית - הלוויתן האמיתי כבר הגיע לכאן, כמעט בלי ששמנו לב.
השם גזפרום עדיין אינו אומר הרבה לציבור הישראלי, אבל במקומות כמו משרד החוץ ולשכת ראש הממשלה כבר שוברים את הראש מה לעשות בחברה הזאת. אחרי שעקבה מרחוק במשך תקופה אחר הנעשה בזירה הישראלית, החליטה חברת העל הרוסית גזפרום להיכנס לעניינים. בימים האחרונים פרסמו כלי תקשורת ברוסיה כי בכירים בחברה מאשרים שהם שוקלים להיכנס לשוק הישראלי. לפי אחד הפרסומים, גזפרום, בראשות אלכסיי מילר, מעוניינת לרכוש החזקות של עד 50% באחת מחברות הגז הפרטיות. בעקבות הפרסומים, יצאו יזמים ישראלים לפגישות עם נציגי גזפרום במוסקבה ובלונדון.
לאיש אין ספק ביחס לסיבת ההתעניינות של גזפרום - קידוח לוויתן. השאלה הגדולה היא מהן מטרותיה של חברת העל. החשש העיקרי בקרב יזמי הגז הישראלים שגזפרום מעוניינת לחסום את שאיפות הייצוא שלהם לאירופה. גם עם לוויתן, ישראל היא שחקן זניח בשוק הגז האירופי ביחס לענק הרוסי, אבל המחירים ואופי ההסכמים שייחתמו עם חברות ישראליות עלולים לייצר תקדימים מסוכנים מבחינת גזפרום.
גזפרום היא החברה מספר אחת בעולם בתחום הגז הטבעי. חברותיה לליגת העל, כמו אקסון או רויאל דאץ', עדיין נרתעות מכניסה לשוק הישראלי, בגלל החשש לתגובת העולם הערבי, אבל גזפרום לא נרתעת משום חרם. היא מונופול בתחום ההולכה של גז טבעי ברוסיה, המחזיקה בעתודות הגז הטבעי הגדולות בעולם. כמות הגז שהחברה מוכרת בשנה אחת, 550 BCM, משתווה לכמות הגז הנמצאת, לפי ההערכות, בלוויתן.
אם אכן יתגלה גז בלוויתן ויוחלט לייצא אותו, אין חברה המתאימה יותר למשימה מגזפרום. כספקית הגז העיקרית של האיחוד האירופי, גזפרום לא תתקשה לשווק את הגז ולהקים את התשתית הדרושה להולכתו, שעלותה נאמדת בכ-6 מיליארד דולר.
עם זאת, לכניסתה של גזפרום לשוק הישראלי יש גם משמעויות מדיניות ואסטרטגיות מרחיקות לכת. גזפרום אינה רק חברת אנרגיה ענקית, היא גוף שראשיו הם גם ראשי השלטון ברוסיה. נשיא רוסיה דמיטרי מדבדייב עמד בראש החברה לפני כניסתו לתפקיד.
חיטוט בעברה של גזפרום מעלה ממצאים מדאיגים. ב-2006 היא הפסיקה את אספקת הגז לאוקראינה בעיצומו של החורף לאחר שממשלת אוקראינה סירבה לדרישתה להעלות את מחיר הגז. כעבור שנה היא הציבה אולטימטום לבלארוס ואיימה לנתק את הגז אם זו לא תשלש את המחיר. שתי הממשלות היו מסוכסכות באותה תקופה עם ממשלת רוסיה - עובדה המעידה, לדעת פרשנים, על כך שפעילות החברה מוכתבת, מלבד שיקולים כלכליים, על ידי האינטרסים של מדיניות החוץ הרוסית.