האתר TheFunded אינו המקום שבו קהילת ההון סיכון מחפשת מחמאות. משקיעים רבים, חלקם מצליחים למדי במונחי השורה התחתונה, מוצמדים שם אל הצלב על-ידי יזמים, מנהלים או סתם טוקבקיסטים אנונימיים שנתקלו בהם בסיטואציה מקצועית כלשהי.
חלק גדול מהתלונות כנגד הקרנות המושמעות באתר, המגדיר את עצמו "בית ליזמים", נוגע לזמן הארוך שלוקח לקרנות לקבל החלטת השקעה. חצי שנה, למשל, היא זמן סביר עבורן בעוד שהחברות רוצות את הכסף מהר יותר.
כך שלנגראג' קשיאפ, סגן נשיא בקוואלקום ומנהל קרן ההון סיכון התאגידית של החברה בשלוש השנים האחרונות, אין במה להתבייש. המחמאות הגלויות שהוא נהנה מהן באתר, מציבות את הקרן שבראשותו כאחת מהמובילות במערכות יחסים עם יזמים - דבר הקשה להשגה גם לקרנות מצליחות למדי. "בין הפגישה ועד לקבלת הסכם ההשקעה על-ידי קרן ההון סיכון של קוואלקום, לקח לנו חודש וחצי", מעיד יזם באתר.
"אנחנו פועלים כקבוצה קטנה וממוקדת ולכן מתוכננים לפעול מהר מאוד", מגיב קשיאפ לדברים בראיון בלעדי ל"גלובס". "אנחנו גם פועלים בעיקר בשלבי ההשקעות המוקדמות, ושם אפשר לזוז יותר מהר". הקרן סוגרת השנה עשור לקיומה, ובפורטפוליו שלה יש 40 חברות קיימות שמתמקדות בתחום התקשורת הסלולרית.
ייתכן, שהמהירות והמיקוד היו גם לרועץ בהשקעה שלפחות כרגע נראית פחות מוצלחת. ההשקעה הראשונה של הקרן בישראל נראית במבט ראשון כמובנת מאליה - חברת מודו של דב מורן, שמפתחת טלפון זעיר ומודולרי. הטלפון אמור לעבוד עם תקן הרשת הסלולרית CDMA, שהיא טכנולוגיה של קוואלקום, שנהנית מתגמולים על כל רכיב תקשורת שנמכר. מודו גם פנתה באופן נרחב לשווקים מתפתחים, כגון דרום אמריקה, שבהם קוואלקום פחות חזקה.
בשבוע שעבר התברר שמודו כנראה לא תענה על כל הציפיות. החברה נכשלה לגייס סכום נוסף בבורסה בת"א, והיא נערכת לפטר 100 מתוך 130 עובדיה תוך שהיא ממשיכה לפעול במתוכנת מצומצמת. קוואלקום, לרוע מזלה, השקיעה בחברה 7.5 מיליון דולר בתחילת 2009. סך גיוסיה של מודו היה 124 מיליון דולר.
ההשקעה במודו והתוצאה שלה אינן מרתיעות את קשיאפ. "עדיין מוקדם לשפוט את הפעילות שלנו בישראל", הוא אומר, "באזורים גיאוגרפיים אחרים אנחנו פועלים כבר כמה שנים ויש לנו מהלכים אסטרטגיים ואקזיטים. אנחנו נמצאים בישראל רק שנתיים, ומשום כך נוכל לקבל אומדן לגבי ההצלחה שלנו רק בעוד כמה שנים, אחרי שנבצע עוד כמה השקעות".
לדברי קשיאפ, השקעות כאלה אף עומדות על הפרק בקרוב. מלבד הכסף שהועבר למודו, ביצעה קוואלקום השקעה גם בחברת פנורמיק פאואר, שזכתה בשנה שעברה בתחרות הפרסים של החברה לחברות בשלב העוברי (seed) - ה-QPrize (ראו מסגרת).
הפעילות בישראל מתבצעת על-ידי מנהל ההשקעות בארץ, אביב אסולין. "הפעילות שלנו ב-2011 תגבר", מצהיר קשיאפ, "יש לנו פורטפוליו שמתאים למה שאנחנו מחפשים, ואנחנו עובדים על השקעות אחרות שעדיין לא ניתן לפרט לגביהן".
השקעה בתחום רחב
קוואלקום היא אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם. החברה, שיצאה לדרך באמצע שנות ה-80, התמקדה בשוק הסלולר והפכה לחברת ה-Fabless - חברה שמתכננת שבבים אך מייצרת אותם באמצעות צד שלישי - הגדולה בעולם. היום היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 76 מיליארד דולר וסיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של 3 מיליארד דולר.
תפקיד הקרן התאגידית הוא לחשוף את החברה להזדמנויות צמיחה חדשות. בתחילת העשור הייתה לה הקצאה של כחצי מיליארד דולר, אך לדברי קשיאפ אין לה כרגע הקצאה מסוימת, והיא פועלת "בהתאם להזדמנויות שאנחנו מוצאים".
"2010 היא השנה הפעילה ביותר מבחינת השקעות שהייתה לקרן, ונסיים אותה עם תוספת של 13 או 14 השקעות חדשות בעולם", הוא מעריך.
מיקוד הקרן אינו ספציפי, אלא מיועד לתרום אסטרטגית לחברה למצוא שווקים חדשים שרלבנטיים לשוק הסלולר והתקשורת האלחוטית, ללא התמקדות בתחום מסוים כגון שבבי תקשורת - ליבת העסקים של החברה.
"אנחנו מרוכזים בהשקעה בחברות שהן בתחום העסקים הרחב של קוואלקום, במערכת האקולוגית של כל עולם התקשורת הניידת".
ההגדרה הזו כוללת שבבים, חומרה ומוצרי אלקטרוניקה (כדוגמת מודו) אבל גם תוכנה, תשתיות ואפליקציות. הפורטפוליו של הקרן מכיל גיוון נדיר יחסית לקרנות תאגידיות של חברות שבבים. בין השאר אפשר למצוא בו את חברת PayPal שנרכשה על-ידי eBay תמורת 1.5 מיליארד דולר ב-2002, או את חברת Handspring שנרכשה ב-2003 על-ידי המתחרה Palm.
הדגש, אומר קשיאפ, הוא על השלבים המוקדמים. "הנקודה הכי מוצלחת שלנו היא בסבב הגיוס השני", הוא טוען, "אנחנו יכולים לספק יותר ערך בשלבים מוקדמים, ולכן מעדיפים שלא להיכנס לשלבים מאוחרים שבהם צריך השקעות עתירות הון".
מחפשים את הסטארט-אפ הטוב ביותר
בשנים האחרונות, אומר קשיאפ, עברה הקרן של קוואלקום להתמקד בשלבים מוקדמים, כלומר סבב גיוס ראשון ושלב עוברי. על כן השיקה החברה בשנה שעברה את תחרות ה-QPrize, שמטרתה למצוא את הסטארט-אפ המוצלח ביותר במערכת האקולוגית של המרחב האלחוטי. החברות המשתתפות מפתחות טכנולוגיות די מגוונות, החל בשבבים לתחומי התקשורת וכלה בפלטפורמות משחקים. הפרס יגיע ל-750 אלף דולר שיוענק לחברות המנצחות כהשקעה של קוואלקום. לדברי קשיאפ, "התחרות אינה משהו חד-פעמי. אנח מתייחסים אליה כדבר משמעותי לחברות ולקוואלקום".
התחרות הבסיסית נערכת בשישה אזורים: ארה"ב, אירופה, סין, קוריאה הדרומית, הודו וישראל. כל מנצחת בתחרות האזורית תקבל 100 אלף דולר, ותעלה לתחרות על הפרס הגדול - 150 אלף דולר נוספים - שתיערך בכנס ה-DEMO באביב 2011 בסן פרנסיסקו.
"רצינו שהתחרות תהיה בינלאומית בגלל שהרעיונות הטובים ביותר באזור גיאוגרפי אחד שונים מאוד מאלה שבאזור אחר", אומר קשיאפ, "תחום הגיימינג והאפליקציות לרשתות חברתיות חמים בשוק הנייד בארה"ב, אך בעולם אפשר למצוא יותר גיוון של פעילויות בתחומי האפליקציות, טלפונים חכמים, תשתיות, וממשקי משתמש".