גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד ששי גז: "החוק למניעת הטרדה מינית בישראל קצת נסחף מדי"

פרשת ניצב אורי בר-לב מעוררת מחדש את הדיון בחוק למניעת הטרדה מינית בישראל: האם מדובר בחוק קיצוני או חוק ראוי שמייצר סביבה בריאה לעובד?

החוק למניעת הטרדה מינית הוא חשוב וטוב, כך סבורים משפטנים שנתקלים בו באופן יומיומי במסגרת עבודתם. המחלוקת ביניהם נמצאת בסעיפים המאפשרים לעובדים לעשות שימוש שאינו נכון, שמעקר את כוונת המחוקק.

"מטרת החוק היא להגן על כבוד האדם באשר הוא אדם - לצערי, בעולם שלנו הכוונה היא בעיקר לנשים", אומרת עו"ד תמר גולן, מומחית לדיני עבודה ממשרד תמר גולן ושות'. לדבריה, "במשך עידנים ראו הגברים באישה אובייקט מיני שאפשר לחבק, לנשק ולגפף אותו ולא כקולגות בעבודה בעלות יכולות שוות או עולות על שלהם. החוק בא לעשות סדר בחברה", אומרת גולן.

לדעתה של גולן מצטרפת עו"ד מרים קליינברגר-אתר, שותפה העומדת בראש מחלקת דיני עבודה במשרד ארדינסט, בן-נתן ושות': "החוק חשוב בצורה בלתי רגילה, יש עליו המון ביקורת, יש כאלה שיגידו שהוא קיצוני מדי יחסית למצב בעולם, אבל הוא עשה תפנית ביחסי העבודה, בכך שטיפל בנושא של הטרדות מיניות, ולא רק בתקיפות מיניות, שהיו תמיד אסורות על-פי החוק.

"מטרתו של החוק היא לטפל בעניין הקשה של פגיעה והשפלה הנובעים מהטרדות מיניות שיוצרות סביבת עבודה קשה מאוד", סבורה קליינברגר-אתר, שלדעתה, מקום העבודה נחשב כמעט לתא משפחתי.

"סביבת העבודה נותנת חשיבות כלכלית גבוהה, ונוצרים בה המון קשרים אישיים, ולכן החוק מסביר כי לא ניתן להפוך מקום כזה לכלא או לסימטה ללא מוצא. הוא מאפשר למעביד לשפוך אור על הפינה הזאת, להנהיג כללים מאוד ברורים ולייצר סביבה בריאה לעובד", מסבירה.

שאלה של גיאוגרפיה

מי שחולק על דעתם של שתי המשפטניות, אם כי בניואנסים קטנים, הוא עו"ד ששי גז, מומחה במשפט פלילי, שמטפל בלא מעט תיקים המוגשים במסגרת החוק נגד עובדים. "חיקוק החוק היה מעשה נכון, כיוון שלפניו לא טיפלו בהטרדה מינית. כולנו רוצים שנשותינו יסתובבו בחופשיות ללא הטרדה", אומר גז.

עם זאת, הוא סבור כי "החוק הזה קצת נסחף מדי, ההגדרות שלו מאוד מוגזמות, ואין לו אח ורע בעולם מבחינת ההחמרה שבו. הוא מכניס הרבה מקרים שלא צריכים להיכלל בו", אומר גז.

הביקורת הקשה ביותר של גז על החוק מתייחסת לשימוש הרחב בהגדרה מהי הטרדה. "מספיק שמישהו יעיר הערה לעובד אחר, גם אם מדובר בבדיחה לא מוצלחת וללא כל כוונה, כדי שזו תיכנס להגדרה של עבירה מינית. כל אמירה חסרת טאקט של גבר לאישה, כמו אמירה חד-פעמית שיש לה רגליים סקסיות, הופכת אותו לעבריין מין. אפשר להעליב עובד ולכנות אותו מטומטם, אבל להגיד למישהי שיש לה חזה יפה - זו עבירה פלילית".

לדברי גז, גם לעניין הגיאוגרפי יש משקל בפירוש החוק: "בהרצאה באוניברסיטת תל-אביב שאלתי מי חושב שלומר למישהי שיש לה רגליים סקסיות זו עבירה פלילית - 80% מהקהל הצביע. לעומת זאת, כאשר שאלתי את השאלה באחת מערי הספר, רוב הנוכחים חשבו אחרת. זה תלוי גם למי אומרים את ההערה - יכול להיות שאישה בת 70 תקבל זאת כמחמאה, לעומת זאת בחורה בת 20 תרגיש מוטרדת", אומר גז.

לדבריו, הדבר תלוי גם מי נותן את המחמאה: "אם זה יהיה ליאונרדו דה-קפריו, זאת תיחשב מחמחאה, אבל טרחן זקן ייחשב כמטריד".

גז מציין כי נשים צריכות להבין כי יש להן מספיק כוח להדוף את הגבר ולהשתיק אותו, ואין צורך להפוך אותו לעבריין מין.

יד קלה על ההדק

קליינברגר-אתר מזכירה בעניין הזה את החולשה של החוק, שמאפשרת להגיש תלונות-סרק, אבל היא מדגישה כי מדובר במקרים ספורים בלבד. "נתקלתי במספר קטן מאוד של תלונות שקריות. יש הרבה מקרים שגבר או אישה מרגישים מוטרדים, ובבירור שנערך התברר כי לא מדובר בהטרדה", היא אומרת.

"חשוב לציין שכאשר קורה מקרה שבו מוגשת תלונה שקרית ומדובר בעלילה, זו פגיעה מאוד קשה בשם הטוב של האדם, אבל המקרים של שימוש ציני בחוק הם מעטים מאוד", מסבירה קליינברגר-אתר.

גז, מצידו, מראה את הצד השני וטוען כי ידה של הפרקליטות על ההדק קלה בכל הנוגע להגשת כתבי אישום על הטרדות בעבודה. "שלא יגידו לי שלא ממהרים להעמיד לדין על העבירות האלה, החוק הזה נותן המון כוח לנשים והן מנצלות אותו במקרה של פיטורים", אומר גז.

לדבריו, "באחד מהתיקים שעבדתי עליהם, עובד הורה לעובדת כפופה לו לא להגיע עם מיני לעבודה, והוא הואשם בהטרדה מינית - וזוכה. במקרה נוסף הוגש כתב אישום נגד מנהל בנק שהעיר הערות פשוטות. אפשר לפתור מקרים אלה באמצעים אחרים, אבל לא להפוך אותם לעבירות פליליות".

מחיר ראוי

גם גולן וגם קליינברגר-אתר סבורות כי למרות שהחוק מגן על שני המינים, הוא מופנה בעיקר לגברים מעצם ההוויה החברתית. "החוק אינו מפלה גברים. הבעיה שלנו - והיא לא מאפיינת רק את ישראל - היא החברה המצ'ואיסטית-שובינסיטית הכלל-עולמית. אפשר לשנות את הנורמות על-ידי חינוך", אומרת גולן.

"זה נכון שגברים לא יודעים איך להתנהג, בוודאי כאשר מדובר בבוס שיש לו כפופים, ויש טשטוש מסוים בהתנהגות הרצויה במקום העבודה", מסבירה קליינברגר-אתר.

לדבריה, "לפעמים רומן לגיטימי במסגרת יחסי מרות במקום עבודה עלול להפוך לתלונה על הטרדה מינית, אבל במאזן הכולל של החשיבות הציבורית לגבי שחרור האישה, אני סבורה כי את המחיר עבור המקומות המטושטשים האלה שווה לשלם. אני אומרת לגברים להיזהר, להחמיר עם עצמם, אל תיכנסו לפרשייה שעלולה לפגוע בכם בסופו של דבר, לא תמיד אפשר לקרוא את הסימנים".

החוק בארץ: חדשני ומרחיק לכת

החוק למניעת הטרדה מינית, שנחקק בישראל ב-1998, הוא חוק חדשני גם בקנה-מידה בינלאומי. על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, יש להזכיר כי החוק הישראלי מעמיד סטנדרטים מרחיקי לכת באשר להסדרת גזרת ההתנהגויות האנושיות, ביחסים בין גברים לנשים, בתחומים של חיזור, הצעות מיניות וכן יחסי עבודה ויחסים הולמים בין בני אדם זרים.

לחוק למניעת הטרדה מינית יש היבט פלילי והיבט אזרחי, כלומר ניתן הן להעמיד לדין פלילי אדם הנחשד בהפרתו, ובמקביל רשאי מוטרד מינית לתבוע בתביעה אזרחית את המטריד.

מטבע הדברים, עיקר הסיטואציות שבהן מתרחשות הטרדות מיניות הוא במקומות עבודה ובמסגרת יחסי עבודה. מסיבה זו, רבות מהתביעות העוסקות בהטרדה מינית לבדה, בלא לצרפה לעבירות מין אחרות, נידונות בבתי הדין לעבודה.

ואולם מאז חקיקתו, ספג החוק למניעת הטרדה מינית ביקורת חריפה מצד משפטנים שונים, הן בפרקטיקה והן באקדמיה, על היותו מרחיק לכת מדי - כלומר, מגביל ומפליל גם התנהגויות אנושיות רגילות במסגרת היחסים בין המינים. החוק משקף נקודת מבט של פמיניזם רדיקלי, שקנתה אחיזה בשיח המשפטי, הציבורי והחקיקתי בישראל.

הטרדה מילולית או פיזית

החוק למניעת הטרדה מינית עשוי להטיל כתם פלילי באדם, גם אם הוא לא קיים מגע פיזי כלשהו עם המוטרד - אלא עבר עבירה של ביטוי מילולי בלבד. ההטרדה עשויה להיות מילולית בלבד, אף שגם תקיפות מיניות פיזיות, שאיסורן נקבע בחוק העונשין, עשויות להיחשב על-פי החוק כהטרדה מינית.

הטרדה מינית מוגדרת בחוק כאחת מהאפשרויות הבאות: סחיטה באיומים, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני; מעשים מגונים; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד כי הוא איננו מעוניין בהצעות אלה - כלומר הצעה מינית שנייה, לאחר שהראשונה נתקלה בסירוב; התייחסות חוזרת לאדם המתמקדת במיניותו, כשהאדם הראה כי הוא איננו מעוניין בהתייחסויות הללו; התייחסות מבזה או משפילה המופנית ביחס למיניותו או לנטייתו המינית של אדם.

לפי החוק, ניתן לקבוע כי אדם שהציע הצעה מינית לאישה הטריד אותה מינית רק אם השמיע את ההצעה בשנית, לאחר שהבהירה לו כי היא איננה מעוניינת בכך.

החוק כולל גם חריגים לעניין זה, ולפיהם אדם המשמיע הצעות מיניות ייחשב למטריד מיני גם אם מדובר בהצעה ראשונה - למשל כאשר ההצעה מופנית לקטין תוך ניצול מרות, או למטופל במסגרת טיפול נפשי, או לעובד במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות, או לתלמיד תיכון או סטודנט תוך ניצול מרות במסגרת המוסד הלימודי.

ניצול יחסי מרות

התפיסה הרווחת אצל חלק מהציבור, שלפיה רוב התקיפות המיניות מתבצעות בסיטואציה שבה לתוקף אין היכרות מוקדמת עם הקורבן - שגויה. את רוב עבירות המין לא מבצע תוקף זר ואלים בפינת רחוב חשוכה, אלא אדם המוכר לקורבן. ההיכרות המוקדמת והמתמשכת בין התוקף למותקפת אופיינית לא רק לעבירת ההטרדה המינית, אלא גם לעבירת בעילה אסורה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה.

באשר לשאלת הבעילה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, קבעה בעבר נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כי "התנהגות העולה כדי 'ניצול מרות' עשויה ללבוש צורות רבות ושונות. התנהגות כזו יכולה להיות מפורשת או מרומזת, והיא יכולה להיעשות במישרין או בעקיפין. אחת הצורות הקיצוניות של התנהגות זו תהא השמעת איום גלוי וישיר".

תלות כלכלית ומקצועית

ביניש לא קבעה בבירור האם בכל מקרה שבו התקיימה מערכת יחסים מינית בין מנהל לכפופה לו התקיים בהכרח ניצול יחסי המרות. בסופו של דבר השיב השופט אדמונד לוי בשלילה לשאלה זו, וקבע כי לא בכל מקרה של מערכת יחסים מינית כזו התקיים בהכרח יסוד הניצול. "אינני סבור כי החוק נתכוון לגלות מידה כה גדולה של פטרנליזם", כתב לוי, "ולשלול ללא הצדקה את ההכרה באוטונומיית הרצון של הקורבן".

במארס 2008 ניסה בית הדין הארצי לעבודה לפזר חלק מהערפל בשאלת ניצול המרות ביחסי עבודה. השופטת ורדה וירט-ליבנה הגדירה את כללי המותר והאסור בנוגע לקיום מערכת יחסים מינית במקום העבודה, ומתי הדבר נכנס לגדרה של הטרדה מינית, ולניצול מרותו של העובד הבכיר על הכפוף לו.

פסק הדין עסק באישה, שתוך כדי עבודתה פיתחה מערכת יחסים עם המנהל הממונה עליה. מערכת היחסים ארכה חצי שנה וכללה יחסי מין בחדר הביטחון במקום העבודה ופגישות בחוף הים ובמכונית, בדרך לעבודה וממנה. שנתיים אחרי סיום מערכת היחסים התלוננה העובדת לאחראית על הטרדות מיניות בחברה על הטרדה מינית מצד המנהל, ובהמשך פנתה לבית הדין לעבודה.

השופטת וירט-ליבנה קבעה כי מערכת יחסים המתבססת כולה על יחסי מין מזדמנים בין ממונה לעובדת במסגרת העבודה מהווה הטרדה מינית. על בעל המרות מוטלת אחריות מוגברת שנועדה ליצור מקום עבודה מוגן למי שכפופים למרותו, ומחייבת מידה מחמירה של זהירות.

לדברי השופטת, "מערכות יחסים שבהן קיימים יחסי מרות יכולות להיות קרקע פורייה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, לאור התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות. מערכת יחסים של בעל מרות עם מי שכפופה לו, המבוססת על יחסי מין מזדמנים במקום העבודה, מדיפה ריח חריף של ניצול יחסי מרות, המאששים את הטענה שמדובר בהטרדה מינית".

בית הדין הארצי לעבודה קרא למנהלים במקומות עבודה לשקול את צעדיהם ולהתנהל בזהירות בתחום היחסים האישיים והאינטימיים עם עובדיהם ועובדותיהם.

"ישקול הממונה את צעדיו", נכתב בפסק הדין, "וככל שזיהה יוזמה או פיתוי מצד עובדת, הקשורים קשר ישיר להיותו בעל יכולת לשמר את להיטיב את מעמדה של אותה עובדת - הרי שהאחריות להימנע ממגע מיני עמה מוטלת עליו. הבחירה להיענות לפיתוי בנסיבות אלה היא היא ניצול יחסי המרות שיש לו כלפיה".

בין הטרדה מינית לעבירות מין

בציבור, כך נדמה, קיים בלבול בין המונח "הטרדה מינית" לבין הקטגוריה המשפטית הקרויה תקיפות מיניות או עבירות מין. גם בסיקור החשדות נגד ניצב אורי בר-לב, פעמים רבות הוזכר המונח הטרדה מינית, זאת אף שהעבירות שבר-לב נחקר בעניינן הן מתחום עבירות המין ממש - כולל חשד לביצוע אונס.

גם בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, העומד למשפט באשמת ביצוע עבירות מין חמורות, ובהן מעשי אונס ומעשים מגונים, עשתה העיתונות פעמים רבות שימוש במונח "הטרדות מיניות", כדי להגדיר את מכלול החשדות שהופנו כלפיו.

הבלבול הזה מאפשר לחשודים בעבירות מין להשתמש במונח "הטרדה מינית" כדי לשוות אופי מקל לחשדות נגדם. לאחר ההחלטה להעמידו לדין באשמת אונס, במארס 2009, בנאומו לאומה מקריית מלאכי, נמנע קצב מלעשות שימוש במונח "עבירות מין" או לנקוב בעבירת מין מסוימת, והשתמש במונח "הטרדות מיניות".

מהי הטרדה מינית

* סחיטה באיומים, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני

* מעשים מגונים

* הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי הוא איננו מעוניין בהצעות אלה

* התייחסות חוזרת לאדם המתמקדת במיניותו, כשהאדם הראה כי הוא איננו מעוניין בהתייחסויות הללו

* התייחסות מבזה או משפילה המופנית ביחס למיניותו או לנטייתו המינית של אדם

עשה ואל תעשה

1. ניתן להחמיא לעובד במקום העבודה - מותר לומר לעובד כי הוא נראה טוב או לבוש יפה, אסור להעיר הערות בעלות גוון מיני המתייחסות לחלקי גוף.

2. אם עובד מנהל רומן עם עובד הכפוף לו - יש חובה בגילוי נאות והפרדה מקצועית שתמנע תלות מקצועית בין השניים.

3. אם לעובד יש ספק לגבי אופי ההערות שהוא מקבל - עליו לפנות מיד לממונה על חוק הטרדה מינית בעבודה. כמו כן, הוא יכול להיעזר במשפטן או במומחה חיצוני.

4. אם עובד אחד מאיים על עובד שני כי יתלונן נגדו על הטרדה, יש לאפשר לו לעשות זאת ולבחון אם אכן התקיימה הטרדה.

5. מעביד יכול להעיר לעובד הערות הנוגעות ללבוש שאינו הולם למקום העבודה - הדבר אינו מהווה הטרדה מינית.

עוד כתבות

"סוף סוף הוא מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את נאום "ספרטה" של נתניהו, המתיחות ביחסים בין ישראל למצרים מתגברת, ואיך משפיעה התקיפה בקטאר על המלחמה בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● וגם: קרן דלק מקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הראלי בתל אביב דועך, ואיך מרכיבים תיק השקעות "סופר ספרטה"?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

שנוי במחלוקת ורחוק מביצוע: מאחורי היוזמה של מירי רגב להביא את אובר

השבוע החלה לקדם שרת התחבורה מירי רגב רפורמה חדשה, במסגרתה חברת אובר תורשה לפעול בישראל ● בינתיים היא בעיקר מקוממת את נהגי המוניות שמאשימים אותה בכלל בסיוע לדרייברים החרדים ● "רגב לא דואגת למצב התחבורה הציבורית אלא מנסה להכשיר בדלת האחורית עבריינים כדי לגרוף הון פוליטי אישי"

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו והנזק המשמעותי לקופת המדינה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"