גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוצה לבחור סוף אחר לסרט? כנס לאינטרנט"

המוזיקאי יוני בלוך ואיש השיווק יוני סער מצאו דרך לאפשר לגולשים לקבוע לבד את המשך הקליפ מתוך 250 אפשרויות, בעלות של 150-100 אלף שקל להפקת קליפ בטכנולוגיה החדשה

מי שהגיע בשבועות האחרונים לפגישה עסקית עם בעלי חברת הקד"מ פרומרקט, יוני סער, בוודאי פגש עמו מישהו שמורגל יותר להיות באולפנים ועל במות ופחות בחדרי ישיבות. מדובר בזמר יוני בלוך, שעומד בתקופה זו מאחורי אחד הסטארט-אפים היותר מעניינים שצמחו כאן. בלוך פיתח טכנולוגיה שמאפשרת הפיכת קליפ או סרט וידיאו לאינטראקטיבי.

המיזם החדש, בו מתחלקים השניים באופן שווה (50%-50%), מאפשר למעשה לצופים להשפיע בכל רגע נתון על העלילה המתרחשת בקליפ. כך לדוגמה, אם השיר מצולם במסיבה ובלוך מתקרב לדלת לפתוח אותה ומולו עומדים בחור ובחורה - אם הצופה יבחר בבחורה, תתרחש עלילה שונה מזו שתהיה אם יבחר בבחור, כשתוך פרק זמן קצר הוא יכול להשפיע על העלילה שוב. הבחירות הללו שהוא עושה משפיעות לא רק על התוכן אלא גם על המוזיקה. למעשה, בכל קליפ יש 250 אופציות של סרטים.

הטכנולוגיה קצרה שבחים והתעניינות בכל רחבי העולם, ויש להניח שיהיה ממנה גם אקזיט מעניין. כרגע בלוך ממשיך לעבוד, והוא חבר לסער לצורך שימוש בטכנולוגיה לפרסום.

- כיצד הטכנולוגיה הזו תשתלב בענף הפרסום?

סער: "אם מנתחים את המחלות של הפרסום, אז רואים שאנחנו סובלים מאדישות ולא מסוגלים לייצר מעורבות של צרכנים במסר הפרסומי. בשנתיים האחרונות כמות האנשים שצופים בטלוויזיה דרך האינטרנט הולכת וגדלה, אבל מבחינת פרסום אנחנו סובלים באינטרנט מירידה מהותית של הקלקות, ירידה שהביאה למספרים שוליים אפילו בפייסבוק. גם שם אנחנו לא מצליחים לגרום לבן אדם להקליק ולייצר מעורבות.

"צריך ליצור סרטי פרסומת בצורה שונה, שיתאימו למדיום הזה ויהיו יותר רלוונטיים. היתרון של טלוויזיית אינטרנט לעומת טלוויזיה רגילה הוא היכולת של הצרכן להגיב. המיזם של בלוך פתר את הבעיה. בפעם הראשונה בעולם מישהו הצליח לקחת וידיאו ולהתאים אותו לממד האינטרנטי, במובן הזה שהוא מנצל את היתרונות של האינטרנט - דהיינו האינטראקטיביות של המדיום הזה עם עולם הווידיאו הרגיל והחיבור בין השניים. הוא מייצר סרט וידיאו שמתאים למדיום החדש של הדור הזה, כי הפעם אנשים מגיבים".

"האפשרויות הן בלתי מוגבלות"

הרקע הטכנולוגי למיזם, לדברי בלוך, לוקח אותו מספר שנים אחורה. לדבריו, "זה משהו שאני נורא גדלתי בו. גדלתי בבאר-שבע והייתי חנון מחשבים שלמד פסנתר מגיל 5, מה שנקרא 'חטף הרבה מכות'. אבל בגלל שהייתי נורא בעניין של המחשבים, נכנס לי כל הנושא של הקלטות ביתיות בשנות ה-90, כשזה עוד לא היה בארץ ובטח לא בחו"ל".

כדוגמה לפעילות מוצלחת של הטכנולוגיה מציינים השניים את המספרים של הזמר האמריקני אנדי גרמר, שבשבועיים הראשונים להשקת הקליפ שלו באינטרנט בטכנולוגיה החדשה כבר הגיע ל-800 אלף הורדות - מספר עצום יחסית לזמר אנונימי. בנוסף, זמן הצפייה בקליפ שלו ב-YouTube הגיע ל-6:18 דקות, כאשר זמן הצפייה הממוצע בקליפ עומד בדרך-כלל על 2:25 דקות בלבד.

"זה הגיוני", מסביר בלוך, "הרי בכל פעם שאנשים צפו בקליפ הם יכלו לבחור אופציה אחרת, וזה עניין אותם לראות מה יקרה אם הם יבחרו את הבחורה, הבחור או אופציות אחרות".

לבחור את הסצנה

סער מסביר כי "אחד הדברים שהכי מפריעים לנו בעולם השיווק הוא כשאנחנו עושים פרסום ולא מצליחים להבין מה הצרכן שלנו חושב על מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה הזו מספקת דו"ח מדויק על כל בחירה שעשה הצופה.

"כשגמרתי להריץ את השיר של גרמר לדוגמה, אני יודע להגיד כמה העדיפו בנים וכמה בנות; כמה חולצה אדומה, כחולה ועוד. נניח שבקליפ היו 8 סוגי שמפו של פנטן, אני יודע בדיוק להגיד שכך וכך צרכנים מעדיפים שמפו שמן וכך עם ריח כזה או ריח כזה. זה ניתוח שיווקי שבעצם שום סקר בעולם לא יכול לעשות. כי ההחלטות שאני עושה בסרט הן אינטואיטיביות ולא קשורות לשום שאלון או סקר".

- אבל מה שנכון למוזיקה נכון בהכרח גם לפרסומת?

"יש פה טכנולוגיה שמאפשרת לענות על כל הבעיות שיש בעולם הפרסום וסרטי הפרסומות. היא עושה גם את המהפכה שלא התרחשה בין הקולנוע לטלוויזיה - זה העדכון של עולם הווידיאו למדיום.

"בעצם אמרנו: 'בוא ניקח את הדבר הזה, הטכנולוגיה של יוני, ונתרגם אותה לעולם הפרסום המסחרי'. למשל, היום 'עספור' זו סדרה בטלוויזיה, אבל למה שלא יהיה פרק באתר של HOT שבו הצופה משפיע על ההתרחשויות? או שהפרומו ל'עספור', במקום 30 שניות קלאסיות, יהיה משחק שבו יצרתי בעצמי את הפרומו? יש פה פתרון קלאסי לייצר מעורבות.

"בעולם האופנה, למשל, תארי לעצמך שבסרט הנעליים של קסטרו אני יכול לראות את הסצנה שקרתה לפני כן ויכול להבין למה התחתונים זרוקים שם. אני בכלל יכול ללכת עם נעליים מסוימות ולא עם אחרות ולראות לאן הם הולכות. האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

בלוך: "אם בחורה מהמקלחת עם מגבת מתחילה בריקוד, יש מוזיקה, וזה סטריפטיז הפוך - היא מתלבשת, והצופה בוחר את כל פריטי הלבוש שלה ומלביש אותה בכל מיני סגנונות. ואז, כדי לשכלל את זה עוד יותר, לפי איך שאתה מלביש אותה, תראה דבר שונה בסצנה האחרונה. אם הלבשת אותה כמו ליידי, היא יוצאת החוצה ומחכה לה בחור על סוס. אם הלבשת אותה כמו פרוצה, מחכה בחוץ מוזיקאי על אופנוע. זה פרסונלי לגמרי. אתה בוחר את הדברים שבדיוק אתה אוהב, ואתה יכול להגיע לאלפי קומבינציות.

"אתה גם רוצה לחקור כל שילוב לאיזה סוף הוא ייקח אותך - מי יחכה בחוץ לפי הבגדים שהלבשת. אפשר להוסיף עומק לווידיאו ככל שהזמן מתקדם. למשל, בבגדים אתה יכול לצלם את כל הקטלוג. בהתחלה לתת רק את השמלות ואחרי שבוע להעלות לו עוד דברים חדשים שאתה יכול לבחור בתוך הווידיאו".

- הקמתם חברה משותפת?

סהר: "יש פה מיזם משותף שמשווק את הטכנולוגיה בשתי רמות. הוא בא למשרדי פרסום ואינטראקטיב ומציע בעזרת עוד קצת צילום להפוך את הסרטים לאינטראקטיביים. האופציה השנייה היא של המפרסמים - לקחת הפקה מלאה. סרט פרסומת מינימליסטי מייצרים ב-80 אלף דולר. את הקליפ הכי עשיר במדינת ישראל מייצרים ב-20 אלף דולר. כשמסתכלים על שני המוצרים, אי-אפשר שלא לשאול איך יכול להיות שהווידיאו, שנראה טוב באותה מידה, עולה 50 אלף שקל, וסרט הפרסומת הזה בריל לייף עולה 400 אלף שקל. המוצר הוא כמעט אותו דבר. בעולם הזה של המוזיקאים יש ערימה של כישרונות - במאים, תסריטאים וצלמים, שעושים את הדברים האלה בבית על המחשב".

- לצורך העניין, כמה באמת עולה השקעה בקליפ כזה?

סער: "אנחנו היום מוכרים הפקה בווידיאו ב-100-150 אלף שקל. אנחנו מוכרים בעצם את יכולת הטכנולוגיה. היום לוקחים את סרט הפרסומת הרגיל ומורידים אותו לאינטרנט. אנחנו באים למשרדי פרסום ואומרים: 'אין בעיה, תצלם את סרט הפרסום הרגיל שלך וצלם עוד 30%-40% חומר'. אז עלה לך עוד חצי יום צילום. כשגמרת את הסרט פרסומת שלך בטלוויזיה, הכותרת הבאה אומרת: 'אתה רוצה לבחור סוף אחר לסרט? תיכנס לאינטרנט'.

"זאת אומרת, את אותה גירסה של סרט טלוויזיה, עכשיו כשהוא ירד לאינטרנט קיבלת כבר כגירסה אינטראקטיבית, שמשתנה ונראית אחרת מהסרט של הטלוויזיה. אז היא משתנה ומתחילה להיות מעניינת, כי הבן אדם מתחיל לשחק איתה, לסרטים מהסוג הזה יש ערך ויראלי מטורף.

"אז הרעיון הוא לייצר מהלכים של קמפיינים אינטרנטיים, שכוללים הפקה של סרט כזה עם כל הטכנולוגיה שמאחוריו, עם טיפה תמיכה בהתחלה וכל מיני עולמות של בלוגרים וכן הלאה, שיעשו את ההפצה הראשונית בפייסבוק ויתנו את הבסיס שממנו אנחנו יכולים להתגלגל.

"קמפיין כזה יכול לעלות 400-700 אלף שקל, כשאנחנו מאמינים היום שהמספרים שהוא יכול להביא הם למעלה מ-100 אלף צפיות. מה זה צפייה? זה כבר לא צפייה של הטלוויזיה. זה צפייה של הבן אדם שראה 6 דקות, שמשך את זה הלאה והעביר את זה הלאה. אם אומרים שהיום בן אדם מחזיק בתיק שלו בפייסבוק סדר גודל של 150-200 חברים, כמות השכפול שיוצאת מהדבר הזה היא מטורפת לחשיפה שלה. במונחים של מאות אלפי שקלים, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר קמפיין שהוא קמפיין אמיתי".

"למפרסמים מיד נפל האסימון"

למרות שהשניים משוכנעים ביעילות של המיזם, הם עדיין בחרו ללכת לשיטת התשלום הישנה ולא לתשלום לפי הצלחה.

סער: "כשאנחנו הולכים בפרויקטים שאנחנו עושים באינטרנט, אנחנו מחלקים את זה לשניים. מקטינים את התשלום הבסיסי ולוקחים תשלומים שהם פר-קליק. בהחלט הורדנו משמעותית את הסכום לרף המינימלי של הדבר הזה, שזה ההשקעות והטכנולוגיה וכן הלאה, ואת הרווח שמנו באמת על הפר-קליפ, כי אנחנו מאמינים שכמות הצפייה תהיה אדירה".

- מה התגובות של המפרסמים?

סער: "אנחנו כרגע בהצעות תסריטים כבר ב-8 פרויקטים, אצל 8 מפרסמים שונים. פרויקט ראשון כבר נסגר עם נוקיה. עוד לא ראינו מישהו שגמר ואמר, 'לא מעניין אותי להתחיל לדבר על משהו'. יש לדבר הזה פתרון קריאטיבי נורא מעניין. זה לא רק הטכנולוגיה - היא בעצם מייצרת את האפשרות לעשות סיפור מעניין. בעולם המפרסמים ראינו אצל רוב מי שפגשנו שמיד נפל האסימון. דווקא בעולם הפרסומאים זה נורא תלוי עם מי נפגשנו. בדרגי קריאייטיב הבינו מיד מה הדבר, בדרגים של הבעלים נראה להם שזה 'עוד טכנולוגיה'".

- מי ייתן את פתרון הקריאייטיב?

סער: "תלוי. יש פרויקטים שאספנו צוותים מהעולם של הווידאו-קליפים, ויש מקרים שזה הלך עם הצוות הקריאייטיבי של המפרסם. אין שום בעיה עם זה. זה דבר שיחסית הלימוד שלו נורא מגרה אנשי קריאייטיב ומאוד קל לעשות אותו.

"יש פרויקטים שעשינו את זה פה, כי זה לקוחות שלנו, והרעיון היה גם להביא או להכניס לתוך הסל גם סוג במאים וגם סוג של אנשי קריאייטיב, שהם כבר מהדור של האינטרנט, כי הם גם חושבים אחרת".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

ארוחת בוקר בחאן בארותיים / צילום: באדיבות חאן בארותיים

היקב בקצה המדבר שמייצר 420 אלף בקבוקים בשנה וזכה במדליות

אגם נסתר שמפציע רק בחורף, שקשוקה בטאבון, טקס תה בדואי סביב מדורה, יין ששמו נודע למרחקים וחאן שבו תוכלו לישון תחת שמים זרועי כוכבים ● ביקור בפתחת ניצנה

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

אולם קולנוע. טעמי הקהל משתנים / צילום: Shutterstock

על המודל החדש של הקולנוע: בין מועדון ג'אז לפארק שעשועים

כמו מועדוני הג׳אז של פעם, גם אולמות הקולנוע מאבדים את מעמדם כמרכז של תרבות המיינסטרים ● כעת, הקולנוע יצטרך לעבוד קשה ולהצדיק כל ביקור של הקהל

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

שיעור המעבר הכללי בבחינה עמד על 67% בקרב אלו שנבחנו בפעם הראשונה ● מקרב כלל הניגשים, אחוז העוברים נמוך משמעותית ● האוניברסיטאות מובילות בצורה מובהקת על פני המכללות

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026