גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוצה לבחור סוף אחר לסרט? כנס לאינטרנט"

המוזיקאי יוני בלוך ואיש השיווק יוני סער מצאו דרך לאפשר לגולשים לקבוע לבד את המשך הקליפ מתוך 250 אפשרויות, בעלות של 150-100 אלף שקל להפקת קליפ בטכנולוגיה החדשה

מי שהגיע בשבועות האחרונים לפגישה עסקית עם בעלי חברת הקד"מ פרומרקט, יוני סער, בוודאי פגש עמו מישהו שמורגל יותר להיות באולפנים ועל במות ופחות בחדרי ישיבות. מדובר בזמר יוני בלוך, שעומד בתקופה זו מאחורי אחד הסטארט-אפים היותר מעניינים שצמחו כאן. בלוך פיתח טכנולוגיה שמאפשרת הפיכת קליפ או סרט וידיאו לאינטראקטיבי.

המיזם החדש, בו מתחלקים השניים באופן שווה (50%-50%), מאפשר למעשה לצופים להשפיע בכל רגע נתון על העלילה המתרחשת בקליפ. כך לדוגמה, אם השיר מצולם במסיבה ובלוך מתקרב לדלת לפתוח אותה ומולו עומדים בחור ובחורה - אם הצופה יבחר בבחורה, תתרחש עלילה שונה מזו שתהיה אם יבחר בבחור, כשתוך פרק זמן קצר הוא יכול להשפיע על העלילה שוב. הבחירות הללו שהוא עושה משפיעות לא רק על התוכן אלא גם על המוזיקה. למעשה, בכל קליפ יש 250 אופציות של סרטים.

הטכנולוגיה קצרה שבחים והתעניינות בכל רחבי העולם, ויש להניח שיהיה ממנה גם אקזיט מעניין. כרגע בלוך ממשיך לעבוד, והוא חבר לסער לצורך שימוש בטכנולוגיה לפרסום.

- כיצד הטכנולוגיה הזו תשתלב בענף הפרסום?

סער: "אם מנתחים את המחלות של הפרסום, אז רואים שאנחנו סובלים מאדישות ולא מסוגלים לייצר מעורבות של צרכנים במסר הפרסומי. בשנתיים האחרונות כמות האנשים שצופים בטלוויזיה דרך האינטרנט הולכת וגדלה, אבל מבחינת פרסום אנחנו סובלים באינטרנט מירידה מהותית של הקלקות, ירידה שהביאה למספרים שוליים אפילו בפייסבוק. גם שם אנחנו לא מצליחים לגרום לבן אדם להקליק ולייצר מעורבות.

"צריך ליצור סרטי פרסומת בצורה שונה, שיתאימו למדיום הזה ויהיו יותר רלוונטיים. היתרון של טלוויזיית אינטרנט לעומת טלוויזיה רגילה הוא היכולת של הצרכן להגיב. המיזם של בלוך פתר את הבעיה. בפעם הראשונה בעולם מישהו הצליח לקחת וידיאו ולהתאים אותו לממד האינטרנטי, במובן הזה שהוא מנצל את היתרונות של האינטרנט - דהיינו האינטראקטיביות של המדיום הזה עם עולם הווידיאו הרגיל והחיבור בין השניים. הוא מייצר סרט וידיאו שמתאים למדיום החדש של הדור הזה, כי הפעם אנשים מגיבים".

"האפשרויות הן בלתי מוגבלות"

הרקע הטכנולוגי למיזם, לדברי בלוך, לוקח אותו מספר שנים אחורה. לדבריו, "זה משהו שאני נורא גדלתי בו. גדלתי בבאר-שבע והייתי חנון מחשבים שלמד פסנתר מגיל 5, מה שנקרא 'חטף הרבה מכות'. אבל בגלל שהייתי נורא בעניין של המחשבים, נכנס לי כל הנושא של הקלטות ביתיות בשנות ה-90, כשזה עוד לא היה בארץ ובטח לא בחו"ל".

כדוגמה לפעילות מוצלחת של הטכנולוגיה מציינים השניים את המספרים של הזמר האמריקני אנדי גרמר, שבשבועיים הראשונים להשקת הקליפ שלו באינטרנט בטכנולוגיה החדשה כבר הגיע ל-800 אלף הורדות - מספר עצום יחסית לזמר אנונימי. בנוסף, זמן הצפייה בקליפ שלו ב-YouTube הגיע ל-6:18 דקות, כאשר זמן הצפייה הממוצע בקליפ עומד בדרך-כלל על 2:25 דקות בלבד.

"זה הגיוני", מסביר בלוך, "הרי בכל פעם שאנשים צפו בקליפ הם יכלו לבחור אופציה אחרת, וזה עניין אותם לראות מה יקרה אם הם יבחרו את הבחורה, הבחור או אופציות אחרות".

לבחור את הסצנה

סער מסביר כי "אחד הדברים שהכי מפריעים לנו בעולם השיווק הוא כשאנחנו עושים פרסום ולא מצליחים להבין מה הצרכן שלנו חושב על מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה הזו מספקת דו"ח מדויק על כל בחירה שעשה הצופה.

"כשגמרתי להריץ את השיר של גרמר לדוגמה, אני יודע להגיד כמה העדיפו בנים וכמה בנות; כמה חולצה אדומה, כחולה ועוד. נניח שבקליפ היו 8 סוגי שמפו של פנטן, אני יודע בדיוק להגיד שכך וכך צרכנים מעדיפים שמפו שמן וכך עם ריח כזה או ריח כזה. זה ניתוח שיווקי שבעצם שום סקר בעולם לא יכול לעשות. כי ההחלטות שאני עושה בסרט הן אינטואיטיביות ולא קשורות לשום שאלון או סקר".

- אבל מה שנכון למוזיקה נכון בהכרח גם לפרסומת?

"יש פה טכנולוגיה שמאפשרת לענות על כל הבעיות שיש בעולם הפרסום וסרטי הפרסומות. היא עושה גם את המהפכה שלא התרחשה בין הקולנוע לטלוויזיה - זה העדכון של עולם הווידיאו למדיום.

"בעצם אמרנו: 'בוא ניקח את הדבר הזה, הטכנולוגיה של יוני, ונתרגם אותה לעולם הפרסום המסחרי'. למשל, היום 'עספור' זו סדרה בטלוויזיה, אבל למה שלא יהיה פרק באתר של HOT שבו הצופה משפיע על ההתרחשויות? או שהפרומו ל'עספור', במקום 30 שניות קלאסיות, יהיה משחק שבו יצרתי בעצמי את הפרומו? יש פה פתרון קלאסי לייצר מעורבות.

"בעולם האופנה, למשל, תארי לעצמך שבסרט הנעליים של קסטרו אני יכול לראות את הסצנה שקרתה לפני כן ויכול להבין למה התחתונים זרוקים שם. אני בכלל יכול ללכת עם נעליים מסוימות ולא עם אחרות ולראות לאן הם הולכות. האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

בלוך: "אם בחורה מהמקלחת עם מגבת מתחילה בריקוד, יש מוזיקה, וזה סטריפטיז הפוך - היא מתלבשת, והצופה בוחר את כל פריטי הלבוש שלה ומלביש אותה בכל מיני סגנונות. ואז, כדי לשכלל את זה עוד יותר, לפי איך שאתה מלביש אותה, תראה דבר שונה בסצנה האחרונה. אם הלבשת אותה כמו ליידי, היא יוצאת החוצה ומחכה לה בחור על סוס. אם הלבשת אותה כמו פרוצה, מחכה בחוץ מוזיקאי על אופנוע. זה פרסונלי לגמרי. אתה בוחר את הדברים שבדיוק אתה אוהב, ואתה יכול להגיע לאלפי קומבינציות.

"אתה גם רוצה לחקור כל שילוב לאיזה סוף הוא ייקח אותך - מי יחכה בחוץ לפי הבגדים שהלבשת. אפשר להוסיף עומק לווידיאו ככל שהזמן מתקדם. למשל, בבגדים אתה יכול לצלם את כל הקטלוג. בהתחלה לתת רק את השמלות ואחרי שבוע להעלות לו עוד דברים חדשים שאתה יכול לבחור בתוך הווידיאו".

- הקמתם חברה משותפת?

סהר: "יש פה מיזם משותף שמשווק את הטכנולוגיה בשתי רמות. הוא בא למשרדי פרסום ואינטראקטיב ומציע בעזרת עוד קצת צילום להפוך את הסרטים לאינטראקטיביים. האופציה השנייה היא של המפרסמים - לקחת הפקה מלאה. סרט פרסומת מינימליסטי מייצרים ב-80 אלף דולר. את הקליפ הכי עשיר במדינת ישראל מייצרים ב-20 אלף דולר. כשמסתכלים על שני המוצרים, אי-אפשר שלא לשאול איך יכול להיות שהווידיאו, שנראה טוב באותה מידה, עולה 50 אלף שקל, וסרט הפרסומת הזה בריל לייף עולה 400 אלף שקל. המוצר הוא כמעט אותו דבר. בעולם הזה של המוזיקאים יש ערימה של כישרונות - במאים, תסריטאים וצלמים, שעושים את הדברים האלה בבית על המחשב".

- לצורך העניין, כמה באמת עולה השקעה בקליפ כזה?

סער: "אנחנו היום מוכרים הפקה בווידיאו ב-100-150 אלף שקל. אנחנו מוכרים בעצם את יכולת הטכנולוגיה. היום לוקחים את סרט הפרסומת הרגיל ומורידים אותו לאינטרנט. אנחנו באים למשרדי פרסום ואומרים: 'אין בעיה, תצלם את סרט הפרסום הרגיל שלך וצלם עוד 30%-40% חומר'. אז עלה לך עוד חצי יום צילום. כשגמרת את הסרט פרסומת שלך בטלוויזיה, הכותרת הבאה אומרת: 'אתה רוצה לבחור סוף אחר לסרט? תיכנס לאינטרנט'.

"זאת אומרת, את אותה גירסה של סרט טלוויזיה, עכשיו כשהוא ירד לאינטרנט קיבלת כבר כגירסה אינטראקטיבית, שמשתנה ונראית אחרת מהסרט של הטלוויזיה. אז היא משתנה ומתחילה להיות מעניינת, כי הבן אדם מתחיל לשחק איתה, לסרטים מהסוג הזה יש ערך ויראלי מטורף.

"אז הרעיון הוא לייצר מהלכים של קמפיינים אינטרנטיים, שכוללים הפקה של סרט כזה עם כל הטכנולוגיה שמאחוריו, עם טיפה תמיכה בהתחלה וכל מיני עולמות של בלוגרים וכן הלאה, שיעשו את ההפצה הראשונית בפייסבוק ויתנו את הבסיס שממנו אנחנו יכולים להתגלגל.

"קמפיין כזה יכול לעלות 400-700 אלף שקל, כשאנחנו מאמינים היום שהמספרים שהוא יכול להביא הם למעלה מ-100 אלף צפיות. מה זה צפייה? זה כבר לא צפייה של הטלוויזיה. זה צפייה של הבן אדם שראה 6 דקות, שמשך את זה הלאה והעביר את זה הלאה. אם אומרים שהיום בן אדם מחזיק בתיק שלו בפייסבוק סדר גודל של 150-200 חברים, כמות השכפול שיוצאת מהדבר הזה היא מטורפת לחשיפה שלה. במונחים של מאות אלפי שקלים, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר קמפיין שהוא קמפיין אמיתי".

"למפרסמים מיד נפל האסימון"

למרות שהשניים משוכנעים ביעילות של המיזם, הם עדיין בחרו ללכת לשיטת התשלום הישנה ולא לתשלום לפי הצלחה.

סער: "כשאנחנו הולכים בפרויקטים שאנחנו עושים באינטרנט, אנחנו מחלקים את זה לשניים. מקטינים את התשלום הבסיסי ולוקחים תשלומים שהם פר-קליק. בהחלט הורדנו משמעותית את הסכום לרף המינימלי של הדבר הזה, שזה ההשקעות והטכנולוגיה וכן הלאה, ואת הרווח שמנו באמת על הפר-קליפ, כי אנחנו מאמינים שכמות הצפייה תהיה אדירה".

- מה התגובות של המפרסמים?

סער: "אנחנו כרגע בהצעות תסריטים כבר ב-8 פרויקטים, אצל 8 מפרסמים שונים. פרויקט ראשון כבר נסגר עם נוקיה. עוד לא ראינו מישהו שגמר ואמר, 'לא מעניין אותי להתחיל לדבר על משהו'. יש לדבר הזה פתרון קריאטיבי נורא מעניין. זה לא רק הטכנולוגיה - היא בעצם מייצרת את האפשרות לעשות סיפור מעניין. בעולם המפרסמים ראינו אצל רוב מי שפגשנו שמיד נפל האסימון. דווקא בעולם הפרסומאים זה נורא תלוי עם מי נפגשנו. בדרגי קריאייטיב הבינו מיד מה הדבר, בדרגים של הבעלים נראה להם שזה 'עוד טכנולוגיה'".

- מי ייתן את פתרון הקריאייטיב?

סער: "תלוי. יש פרויקטים שאספנו צוותים מהעולם של הווידאו-קליפים, ויש מקרים שזה הלך עם הצוות הקריאייטיבי של המפרסם. אין שום בעיה עם זה. זה דבר שיחסית הלימוד שלו נורא מגרה אנשי קריאייטיב ומאוד קל לעשות אותו.

"יש פרויקטים שעשינו את זה פה, כי זה לקוחות שלנו, והרעיון היה גם להביא או להכניס לתוך הסל גם סוג במאים וגם סוג של אנשי קריאייטיב, שהם כבר מהדור של האינטרנט, כי הם גם חושבים אחרת".

עוד כתבות

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה