גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוצה לבחור סוף אחר לסרט? כנס לאינטרנט"

המוזיקאי יוני בלוך ואיש השיווק יוני סער מצאו דרך לאפשר לגולשים לקבוע לבד את המשך הקליפ מתוך 250 אפשרויות, בעלות של 150-100 אלף שקל להפקת קליפ בטכנולוגיה החדשה

מי שהגיע בשבועות האחרונים לפגישה עסקית עם בעלי חברת הקד"מ פרומרקט, יוני סער, בוודאי פגש עמו מישהו שמורגל יותר להיות באולפנים ועל במות ופחות בחדרי ישיבות. מדובר בזמר יוני בלוך, שעומד בתקופה זו מאחורי אחד הסטארט-אפים היותר מעניינים שצמחו כאן. בלוך פיתח טכנולוגיה שמאפשרת הפיכת קליפ או סרט וידיאו לאינטראקטיבי.

המיזם החדש, בו מתחלקים השניים באופן שווה (50%-50%), מאפשר למעשה לצופים להשפיע בכל רגע נתון על העלילה המתרחשת בקליפ. כך לדוגמה, אם השיר מצולם במסיבה ובלוך מתקרב לדלת לפתוח אותה ומולו עומדים בחור ובחורה - אם הצופה יבחר בבחורה, תתרחש עלילה שונה מזו שתהיה אם יבחר בבחור, כשתוך פרק זמן קצר הוא יכול להשפיע על העלילה שוב. הבחירות הללו שהוא עושה משפיעות לא רק על התוכן אלא גם על המוזיקה. למעשה, בכל קליפ יש 250 אופציות של סרטים.

הטכנולוגיה קצרה שבחים והתעניינות בכל רחבי העולם, ויש להניח שיהיה ממנה גם אקזיט מעניין. כרגע בלוך ממשיך לעבוד, והוא חבר לסער לצורך שימוש בטכנולוגיה לפרסום.

- כיצד הטכנולוגיה הזו תשתלב בענף הפרסום?

סער: "אם מנתחים את המחלות של הפרסום, אז רואים שאנחנו סובלים מאדישות ולא מסוגלים לייצר מעורבות של צרכנים במסר הפרסומי. בשנתיים האחרונות כמות האנשים שצופים בטלוויזיה דרך האינטרנט הולכת וגדלה, אבל מבחינת פרסום אנחנו סובלים באינטרנט מירידה מהותית של הקלקות, ירידה שהביאה למספרים שוליים אפילו בפייסבוק. גם שם אנחנו לא מצליחים לגרום לבן אדם להקליק ולייצר מעורבות.

"צריך ליצור סרטי פרסומת בצורה שונה, שיתאימו למדיום הזה ויהיו יותר רלוונטיים. היתרון של טלוויזיית אינטרנט לעומת טלוויזיה רגילה הוא היכולת של הצרכן להגיב. המיזם של בלוך פתר את הבעיה. בפעם הראשונה בעולם מישהו הצליח לקחת וידיאו ולהתאים אותו לממד האינטרנטי, במובן הזה שהוא מנצל את היתרונות של האינטרנט - דהיינו האינטראקטיביות של המדיום הזה עם עולם הווידיאו הרגיל והחיבור בין השניים. הוא מייצר סרט וידיאו שמתאים למדיום החדש של הדור הזה, כי הפעם אנשים מגיבים".

"האפשרויות הן בלתי מוגבלות"

הרקע הטכנולוגי למיזם, לדברי בלוך, לוקח אותו מספר שנים אחורה. לדבריו, "זה משהו שאני נורא גדלתי בו. גדלתי בבאר-שבע והייתי חנון מחשבים שלמד פסנתר מגיל 5, מה שנקרא 'חטף הרבה מכות'. אבל בגלל שהייתי נורא בעניין של המחשבים, נכנס לי כל הנושא של הקלטות ביתיות בשנות ה-90, כשזה עוד לא היה בארץ ובטח לא בחו"ל".

כדוגמה לפעילות מוצלחת של הטכנולוגיה מציינים השניים את המספרים של הזמר האמריקני אנדי גרמר, שבשבועיים הראשונים להשקת הקליפ שלו באינטרנט בטכנולוגיה החדשה כבר הגיע ל-800 אלף הורדות - מספר עצום יחסית לזמר אנונימי. בנוסף, זמן הצפייה בקליפ שלו ב-YouTube הגיע ל-6:18 דקות, כאשר זמן הצפייה הממוצע בקליפ עומד בדרך-כלל על 2:25 דקות בלבד.

"זה הגיוני", מסביר בלוך, "הרי בכל פעם שאנשים צפו בקליפ הם יכלו לבחור אופציה אחרת, וזה עניין אותם לראות מה יקרה אם הם יבחרו את הבחורה, הבחור או אופציות אחרות".

לבחור את הסצנה

סער מסביר כי "אחד הדברים שהכי מפריעים לנו בעולם השיווק הוא כשאנחנו עושים פרסום ולא מצליחים להבין מה הצרכן שלנו חושב על מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה הזו מספקת דו"ח מדויק על כל בחירה שעשה הצופה.

"כשגמרתי להריץ את השיר של גרמר לדוגמה, אני יודע להגיד כמה העדיפו בנים וכמה בנות; כמה חולצה אדומה, כחולה ועוד. נניח שבקליפ היו 8 סוגי שמפו של פנטן, אני יודע בדיוק להגיד שכך וכך צרכנים מעדיפים שמפו שמן וכך עם ריח כזה או ריח כזה. זה ניתוח שיווקי שבעצם שום סקר בעולם לא יכול לעשות. כי ההחלטות שאני עושה בסרט הן אינטואיטיביות ולא קשורות לשום שאלון או סקר".

- אבל מה שנכון למוזיקה נכון בהכרח גם לפרסומת?

"יש פה טכנולוגיה שמאפשרת לענות על כל הבעיות שיש בעולם הפרסום וסרטי הפרסומות. היא עושה גם את המהפכה שלא התרחשה בין הקולנוע לטלוויזיה - זה העדכון של עולם הווידיאו למדיום.

"בעצם אמרנו: 'בוא ניקח את הדבר הזה, הטכנולוגיה של יוני, ונתרגם אותה לעולם הפרסום המסחרי'. למשל, היום 'עספור' זו סדרה בטלוויזיה, אבל למה שלא יהיה פרק באתר של HOT שבו הצופה משפיע על ההתרחשויות? או שהפרומו ל'עספור', במקום 30 שניות קלאסיות, יהיה משחק שבו יצרתי בעצמי את הפרומו? יש פה פתרון קלאסי לייצר מעורבות.

"בעולם האופנה, למשל, תארי לעצמך שבסרט הנעליים של קסטרו אני יכול לראות את הסצנה שקרתה לפני כן ויכול להבין למה התחתונים זרוקים שם. אני בכלל יכול ללכת עם נעליים מסוימות ולא עם אחרות ולראות לאן הם הולכות. האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

בלוך: "אם בחורה מהמקלחת עם מגבת מתחילה בריקוד, יש מוזיקה, וזה סטריפטיז הפוך - היא מתלבשת, והצופה בוחר את כל פריטי הלבוש שלה ומלביש אותה בכל מיני סגנונות. ואז, כדי לשכלל את זה עוד יותר, לפי איך שאתה מלביש אותה, תראה דבר שונה בסצנה האחרונה. אם הלבשת אותה כמו ליידי, היא יוצאת החוצה ומחכה לה בחור על סוס. אם הלבשת אותה כמו פרוצה, מחכה בחוץ מוזיקאי על אופנוע. זה פרסונלי לגמרי. אתה בוחר את הדברים שבדיוק אתה אוהב, ואתה יכול להגיע לאלפי קומבינציות.

"אתה גם רוצה לחקור כל שילוב לאיזה סוף הוא ייקח אותך - מי יחכה בחוץ לפי הבגדים שהלבשת. אפשר להוסיף עומק לווידיאו ככל שהזמן מתקדם. למשל, בבגדים אתה יכול לצלם את כל הקטלוג. בהתחלה לתת רק את השמלות ואחרי שבוע להעלות לו עוד דברים חדשים שאתה יכול לבחור בתוך הווידיאו".

- הקמתם חברה משותפת?

סהר: "יש פה מיזם משותף שמשווק את הטכנולוגיה בשתי רמות. הוא בא למשרדי פרסום ואינטראקטיב ומציע בעזרת עוד קצת צילום להפוך את הסרטים לאינטראקטיביים. האופציה השנייה היא של המפרסמים - לקחת הפקה מלאה. סרט פרסומת מינימליסטי מייצרים ב-80 אלף דולר. את הקליפ הכי עשיר במדינת ישראל מייצרים ב-20 אלף דולר. כשמסתכלים על שני המוצרים, אי-אפשר שלא לשאול איך יכול להיות שהווידיאו, שנראה טוב באותה מידה, עולה 50 אלף שקל, וסרט הפרסומת הזה בריל לייף עולה 400 אלף שקל. המוצר הוא כמעט אותו דבר. בעולם הזה של המוזיקאים יש ערימה של כישרונות - במאים, תסריטאים וצלמים, שעושים את הדברים האלה בבית על המחשב".

- לצורך העניין, כמה באמת עולה השקעה בקליפ כזה?

סער: "אנחנו היום מוכרים הפקה בווידיאו ב-100-150 אלף שקל. אנחנו מוכרים בעצם את יכולת הטכנולוגיה. היום לוקחים את סרט הפרסומת הרגיל ומורידים אותו לאינטרנט. אנחנו באים למשרדי פרסום ואומרים: 'אין בעיה, תצלם את סרט הפרסום הרגיל שלך וצלם עוד 30%-40% חומר'. אז עלה לך עוד חצי יום צילום. כשגמרת את הסרט פרסומת שלך בטלוויזיה, הכותרת הבאה אומרת: 'אתה רוצה לבחור סוף אחר לסרט? תיכנס לאינטרנט'.

"זאת אומרת, את אותה גירסה של סרט טלוויזיה, עכשיו כשהוא ירד לאינטרנט קיבלת כבר כגירסה אינטראקטיבית, שמשתנה ונראית אחרת מהסרט של הטלוויזיה. אז היא משתנה ומתחילה להיות מעניינת, כי הבן אדם מתחיל לשחק איתה, לסרטים מהסוג הזה יש ערך ויראלי מטורף.

"אז הרעיון הוא לייצר מהלכים של קמפיינים אינטרנטיים, שכוללים הפקה של סרט כזה עם כל הטכנולוגיה שמאחוריו, עם טיפה תמיכה בהתחלה וכל מיני עולמות של בלוגרים וכן הלאה, שיעשו את ההפצה הראשונית בפייסבוק ויתנו את הבסיס שממנו אנחנו יכולים להתגלגל.

"קמפיין כזה יכול לעלות 400-700 אלף שקל, כשאנחנו מאמינים היום שהמספרים שהוא יכול להביא הם למעלה מ-100 אלף צפיות. מה זה צפייה? זה כבר לא צפייה של הטלוויזיה. זה צפייה של הבן אדם שראה 6 דקות, שמשך את זה הלאה והעביר את זה הלאה. אם אומרים שהיום בן אדם מחזיק בתיק שלו בפייסבוק סדר גודל של 150-200 חברים, כמות השכפול שיוצאת מהדבר הזה היא מטורפת לחשיפה שלה. במונחים של מאות אלפי שקלים, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר קמפיין שהוא קמפיין אמיתי".

"למפרסמים מיד נפל האסימון"

למרות שהשניים משוכנעים ביעילות של המיזם, הם עדיין בחרו ללכת לשיטת התשלום הישנה ולא לתשלום לפי הצלחה.

סער: "כשאנחנו הולכים בפרויקטים שאנחנו עושים באינטרנט, אנחנו מחלקים את זה לשניים. מקטינים את התשלום הבסיסי ולוקחים תשלומים שהם פר-קליק. בהחלט הורדנו משמעותית את הסכום לרף המינימלי של הדבר הזה, שזה ההשקעות והטכנולוגיה וכן הלאה, ואת הרווח שמנו באמת על הפר-קליפ, כי אנחנו מאמינים שכמות הצפייה תהיה אדירה".

- מה התגובות של המפרסמים?

סער: "אנחנו כרגע בהצעות תסריטים כבר ב-8 פרויקטים, אצל 8 מפרסמים שונים. פרויקט ראשון כבר נסגר עם נוקיה. עוד לא ראינו מישהו שגמר ואמר, 'לא מעניין אותי להתחיל לדבר על משהו'. יש לדבר הזה פתרון קריאטיבי נורא מעניין. זה לא רק הטכנולוגיה - היא בעצם מייצרת את האפשרות לעשות סיפור מעניין. בעולם המפרסמים ראינו אצל רוב מי שפגשנו שמיד נפל האסימון. דווקא בעולם הפרסומאים זה נורא תלוי עם מי נפגשנו. בדרגי קריאייטיב הבינו מיד מה הדבר, בדרגים של הבעלים נראה להם שזה 'עוד טכנולוגיה'".

- מי ייתן את פתרון הקריאייטיב?

סער: "תלוי. יש פרויקטים שאספנו צוותים מהעולם של הווידאו-קליפים, ויש מקרים שזה הלך עם הצוות הקריאייטיבי של המפרסם. אין שום בעיה עם זה. זה דבר שיחסית הלימוד שלו נורא מגרה אנשי קריאייטיב ומאוד קל לעשות אותו.

"יש פרויקטים שעשינו את זה פה, כי זה לקוחות שלנו, והרעיון היה גם להביא או להכניס לתוך הסל גם סוג במאים וגם סוג של אנשי קריאייטיב, שהם כבר מהדור של האינטרנט, כי הם גם חושבים אחרת".

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל