גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוצה לבחור סוף אחר לסרט? כנס לאינטרנט"

המוזיקאי יוני בלוך ואיש השיווק יוני סער מצאו דרך לאפשר לגולשים לקבוע לבד את המשך הקליפ מתוך 250 אפשרויות, בעלות של 150-100 אלף שקל להפקת קליפ בטכנולוגיה החדשה

מי שהגיע בשבועות האחרונים לפגישה עסקית עם בעלי חברת הקד"מ פרומרקט, יוני סער, בוודאי פגש עמו מישהו שמורגל יותר להיות באולפנים ועל במות ופחות בחדרי ישיבות. מדובר בזמר יוני בלוך, שעומד בתקופה זו מאחורי אחד הסטארט-אפים היותר מעניינים שצמחו כאן. בלוך פיתח טכנולוגיה שמאפשרת הפיכת קליפ או סרט וידיאו לאינטראקטיבי.

המיזם החדש, בו מתחלקים השניים באופן שווה (50%-50%), מאפשר למעשה לצופים להשפיע בכל רגע נתון על העלילה המתרחשת בקליפ. כך לדוגמה, אם השיר מצולם במסיבה ובלוך מתקרב לדלת לפתוח אותה ומולו עומדים בחור ובחורה - אם הצופה יבחר בבחורה, תתרחש עלילה שונה מזו שתהיה אם יבחר בבחור, כשתוך פרק זמן קצר הוא יכול להשפיע על העלילה שוב. הבחירות הללו שהוא עושה משפיעות לא רק על התוכן אלא גם על המוזיקה. למעשה, בכל קליפ יש 250 אופציות של סרטים.

הטכנולוגיה קצרה שבחים והתעניינות בכל רחבי העולם, ויש להניח שיהיה ממנה גם אקזיט מעניין. כרגע בלוך ממשיך לעבוד, והוא חבר לסער לצורך שימוש בטכנולוגיה לפרסום.

- כיצד הטכנולוגיה הזו תשתלב בענף הפרסום?

סער: "אם מנתחים את המחלות של הפרסום, אז רואים שאנחנו סובלים מאדישות ולא מסוגלים לייצר מעורבות של צרכנים במסר הפרסומי. בשנתיים האחרונות כמות האנשים שצופים בטלוויזיה דרך האינטרנט הולכת וגדלה, אבל מבחינת פרסום אנחנו סובלים באינטרנט מירידה מהותית של הקלקות, ירידה שהביאה למספרים שוליים אפילו בפייסבוק. גם שם אנחנו לא מצליחים לגרום לבן אדם להקליק ולייצר מעורבות.

"צריך ליצור סרטי פרסומת בצורה שונה, שיתאימו למדיום הזה ויהיו יותר רלוונטיים. היתרון של טלוויזיית אינטרנט לעומת טלוויזיה רגילה הוא היכולת של הצרכן להגיב. המיזם של בלוך פתר את הבעיה. בפעם הראשונה בעולם מישהו הצליח לקחת וידיאו ולהתאים אותו לממד האינטרנטי, במובן הזה שהוא מנצל את היתרונות של האינטרנט - דהיינו האינטראקטיביות של המדיום הזה עם עולם הווידיאו הרגיל והחיבור בין השניים. הוא מייצר סרט וידיאו שמתאים למדיום החדש של הדור הזה, כי הפעם אנשים מגיבים".

"האפשרויות הן בלתי מוגבלות"

הרקע הטכנולוגי למיזם, לדברי בלוך, לוקח אותו מספר שנים אחורה. לדבריו, "זה משהו שאני נורא גדלתי בו. גדלתי בבאר-שבע והייתי חנון מחשבים שלמד פסנתר מגיל 5, מה שנקרא 'חטף הרבה מכות'. אבל בגלל שהייתי נורא בעניין של המחשבים, נכנס לי כל הנושא של הקלטות ביתיות בשנות ה-90, כשזה עוד לא היה בארץ ובטח לא בחו"ל".

כדוגמה לפעילות מוצלחת של הטכנולוגיה מציינים השניים את המספרים של הזמר האמריקני אנדי גרמר, שבשבועיים הראשונים להשקת הקליפ שלו באינטרנט בטכנולוגיה החדשה כבר הגיע ל-800 אלף הורדות - מספר עצום יחסית לזמר אנונימי. בנוסף, זמן הצפייה בקליפ שלו ב-YouTube הגיע ל-6:18 דקות, כאשר זמן הצפייה הממוצע בקליפ עומד בדרך-כלל על 2:25 דקות בלבד.

"זה הגיוני", מסביר בלוך, "הרי בכל פעם שאנשים צפו בקליפ הם יכלו לבחור אופציה אחרת, וזה עניין אותם לראות מה יקרה אם הם יבחרו את הבחורה, הבחור או אופציות אחרות".

לבחור את הסצנה

סער מסביר כי "אחד הדברים שהכי מפריעים לנו בעולם השיווק הוא כשאנחנו עושים פרסום ולא מצליחים להבין מה הצרכן שלנו חושב על מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה הזו מספקת דו"ח מדויק על כל בחירה שעשה הצופה.

"כשגמרתי להריץ את השיר של גרמר לדוגמה, אני יודע להגיד כמה העדיפו בנים וכמה בנות; כמה חולצה אדומה, כחולה ועוד. נניח שבקליפ היו 8 סוגי שמפו של פנטן, אני יודע בדיוק להגיד שכך וכך צרכנים מעדיפים שמפו שמן וכך עם ריח כזה או ריח כזה. זה ניתוח שיווקי שבעצם שום סקר בעולם לא יכול לעשות. כי ההחלטות שאני עושה בסרט הן אינטואיטיביות ולא קשורות לשום שאלון או סקר".

- אבל מה שנכון למוזיקה נכון בהכרח גם לפרסומת?

"יש פה טכנולוגיה שמאפשרת לענות על כל הבעיות שיש בעולם הפרסום וסרטי הפרסומות. היא עושה גם את המהפכה שלא התרחשה בין הקולנוע לטלוויזיה - זה העדכון של עולם הווידיאו למדיום.

"בעצם אמרנו: 'בוא ניקח את הדבר הזה, הטכנולוגיה של יוני, ונתרגם אותה לעולם הפרסום המסחרי'. למשל, היום 'עספור' זו סדרה בטלוויזיה, אבל למה שלא יהיה פרק באתר של HOT שבו הצופה משפיע על ההתרחשויות? או שהפרומו ל'עספור', במקום 30 שניות קלאסיות, יהיה משחק שבו יצרתי בעצמי את הפרומו? יש פה פתרון קלאסי לייצר מעורבות.

"בעולם האופנה, למשל, תארי לעצמך שבסרט הנעליים של קסטרו אני יכול לראות את הסצנה שקרתה לפני כן ויכול להבין למה התחתונים זרוקים שם. אני בכלל יכול ללכת עם נעליים מסוימות ולא עם אחרות ולראות לאן הם הולכות. האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

בלוך: "אם בחורה מהמקלחת עם מגבת מתחילה בריקוד, יש מוזיקה, וזה סטריפטיז הפוך - היא מתלבשת, והצופה בוחר את כל פריטי הלבוש שלה ומלביש אותה בכל מיני סגנונות. ואז, כדי לשכלל את זה עוד יותר, לפי איך שאתה מלביש אותה, תראה דבר שונה בסצנה האחרונה. אם הלבשת אותה כמו ליידי, היא יוצאת החוצה ומחכה לה בחור על סוס. אם הלבשת אותה כמו פרוצה, מחכה בחוץ מוזיקאי על אופנוע. זה פרסונלי לגמרי. אתה בוחר את הדברים שבדיוק אתה אוהב, ואתה יכול להגיע לאלפי קומבינציות.

"אתה גם רוצה לחקור כל שילוב לאיזה סוף הוא ייקח אותך - מי יחכה בחוץ לפי הבגדים שהלבשת. אפשר להוסיף עומק לווידיאו ככל שהזמן מתקדם. למשל, בבגדים אתה יכול לצלם את כל הקטלוג. בהתחלה לתת רק את השמלות ואחרי שבוע להעלות לו עוד דברים חדשים שאתה יכול לבחור בתוך הווידיאו".

- הקמתם חברה משותפת?

סהר: "יש פה מיזם משותף שמשווק את הטכנולוגיה בשתי רמות. הוא בא למשרדי פרסום ואינטראקטיב ומציע בעזרת עוד קצת צילום להפוך את הסרטים לאינטראקטיביים. האופציה השנייה היא של המפרסמים - לקחת הפקה מלאה. סרט פרסומת מינימליסטי מייצרים ב-80 אלף דולר. את הקליפ הכי עשיר במדינת ישראל מייצרים ב-20 אלף דולר. כשמסתכלים על שני המוצרים, אי-אפשר שלא לשאול איך יכול להיות שהווידיאו, שנראה טוב באותה מידה, עולה 50 אלף שקל, וסרט הפרסומת הזה בריל לייף עולה 400 אלף שקל. המוצר הוא כמעט אותו דבר. בעולם הזה של המוזיקאים יש ערימה של כישרונות - במאים, תסריטאים וצלמים, שעושים את הדברים האלה בבית על המחשב".

- לצורך העניין, כמה באמת עולה השקעה בקליפ כזה?

סער: "אנחנו היום מוכרים הפקה בווידיאו ב-100-150 אלף שקל. אנחנו מוכרים בעצם את יכולת הטכנולוגיה. היום לוקחים את סרט הפרסומת הרגיל ומורידים אותו לאינטרנט. אנחנו באים למשרדי פרסום ואומרים: 'אין בעיה, תצלם את סרט הפרסום הרגיל שלך וצלם עוד 30%-40% חומר'. אז עלה לך עוד חצי יום צילום. כשגמרת את הסרט פרסומת שלך בטלוויזיה, הכותרת הבאה אומרת: 'אתה רוצה לבחור סוף אחר לסרט? תיכנס לאינטרנט'.

"זאת אומרת, את אותה גירסה של סרט טלוויזיה, עכשיו כשהוא ירד לאינטרנט קיבלת כבר כגירסה אינטראקטיבית, שמשתנה ונראית אחרת מהסרט של הטלוויזיה. אז היא משתנה ומתחילה להיות מעניינת, כי הבן אדם מתחיל לשחק איתה, לסרטים מהסוג הזה יש ערך ויראלי מטורף.

"אז הרעיון הוא לייצר מהלכים של קמפיינים אינטרנטיים, שכוללים הפקה של סרט כזה עם כל הטכנולוגיה שמאחוריו, עם טיפה תמיכה בהתחלה וכל מיני עולמות של בלוגרים וכן הלאה, שיעשו את ההפצה הראשונית בפייסבוק ויתנו את הבסיס שממנו אנחנו יכולים להתגלגל.

"קמפיין כזה יכול לעלות 400-700 אלף שקל, כשאנחנו מאמינים היום שהמספרים שהוא יכול להביא הם למעלה מ-100 אלף צפיות. מה זה צפייה? זה כבר לא צפייה של הטלוויזיה. זה צפייה של הבן אדם שראה 6 דקות, שמשך את זה הלאה והעביר את זה הלאה. אם אומרים שהיום בן אדם מחזיק בתיק שלו בפייסבוק סדר גודל של 150-200 חברים, כמות השכפול שיוצאת מהדבר הזה היא מטורפת לחשיפה שלה. במונחים של מאות אלפי שקלים, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר קמפיין שהוא קמפיין אמיתי".

"למפרסמים מיד נפל האסימון"

למרות שהשניים משוכנעים ביעילות של המיזם, הם עדיין בחרו ללכת לשיטת התשלום הישנה ולא לתשלום לפי הצלחה.

סער: "כשאנחנו הולכים בפרויקטים שאנחנו עושים באינטרנט, אנחנו מחלקים את זה לשניים. מקטינים את התשלום הבסיסי ולוקחים תשלומים שהם פר-קליק. בהחלט הורדנו משמעותית את הסכום לרף המינימלי של הדבר הזה, שזה ההשקעות והטכנולוגיה וכן הלאה, ואת הרווח שמנו באמת על הפר-קליפ, כי אנחנו מאמינים שכמות הצפייה תהיה אדירה".

- מה התגובות של המפרסמים?

סער: "אנחנו כרגע בהצעות תסריטים כבר ב-8 פרויקטים, אצל 8 מפרסמים שונים. פרויקט ראשון כבר נסגר עם נוקיה. עוד לא ראינו מישהו שגמר ואמר, 'לא מעניין אותי להתחיל לדבר על משהו'. יש לדבר הזה פתרון קריאטיבי נורא מעניין. זה לא רק הטכנולוגיה - היא בעצם מייצרת את האפשרות לעשות סיפור מעניין. בעולם המפרסמים ראינו אצל רוב מי שפגשנו שמיד נפל האסימון. דווקא בעולם הפרסומאים זה נורא תלוי עם מי נפגשנו. בדרגי קריאייטיב הבינו מיד מה הדבר, בדרגים של הבעלים נראה להם שזה 'עוד טכנולוגיה'".

- מי ייתן את פתרון הקריאייטיב?

סער: "תלוי. יש פרויקטים שאספנו צוותים מהעולם של הווידאו-קליפים, ויש מקרים שזה הלך עם הצוות הקריאייטיבי של המפרסם. אין שום בעיה עם זה. זה דבר שיחסית הלימוד שלו נורא מגרה אנשי קריאייטיב ומאוד קל לעשות אותו.

"יש פרויקטים שעשינו את זה פה, כי זה לקוחות שלנו, והרעיון היה גם להביא או להכניס לתוך הסל גם סוג במאים וגם סוג של אנשי קריאייטיב, שהם כבר מהדור של האינטרנט, כי הם גם חושבים אחרת".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה בתל אביב; מניות הבנייה והקלינטק הובילו את העליות

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1% ● מדד הבנייה טיפס במעל 2%, מניות השבבים הדואליות קפצו ● עסקה של דוראל אנרגיה בהיקף של מיליארד וחצי שקל הקפיצה את המניה ואת מדד ת"א־קלינטק ● השבוע בוול סטריט: החלטת ריבית של הפדרל ריזרב ודוחות של שלוש ענקיות טכנולוגיה ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות מומלצות לעונת הדוחות הנוכחית

ראשי ביונד מיט בהנפקת החברה בוול סטריט / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

ושוב איתנו: מניות המם חוזרות ומשגעות את השווקים

רבים בוול סטריט חשבו שהן עברו מן העולם, אך מניות המם - תופעה שהחלה כמרד של משקיעים קטנים נגד קרנות הגידור - חוזרות למרכז הבמה ● לאחרונה אפילו קמה תעודת סל שעוקבת רק אחריהן

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

בידיים ישראליות: ארון החטוף החלל הועבר לכוח צה"ל והשב"כ

בישראל מעריכים: חמאס יודע היכן קבורים אסף חממי והדר גולדין - אך בוחר שלא להשיבם ● בכירים במערכת הביטחון למשפחות חטופים על החיפושים של חמאס: "הצגה שנועדה למרוח את האולטימטום של טראמפ ● הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה לפעול באזור - בחסות הגעת הכלים הכבדים, שמסייעים בפעולות חפירה ● עדכונים שוטפים

אילון מאסק / צילום: ap, Jose Luis Magana

יו"ר טסלה: "אם חבילת השכר לא תאושר, מאסק עלול לעזוב"

יו"ר טסלה רובין דנהולם קראה לבעלי המניות לאשר את חבילת השכר חסרת התקדים של המנכ"ל אילון מאסק ● לדבריה, ללא אישור החבילה, טסלה עלולה לאבד ערך משמעותי ● ברקע: המלצתם של גופי השקעה מוסדיים להתנגד לתוכנית בשל היקפה החריג והחשש מריכוז חסר תקדים בידי מאסק

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי לאחר הניצחון בבחירות האמצע / צילום: ap, Natacha Pisarenko

בניגוד לתחזיות: נשיא ארגנטינה ניצח בבחירות האמצע. מה יהיו מהלכיו הבאים?

הנשיא הארגנטינאי חאבייר מיליי רשם ניצחון קריטי בבחירות האמצע במדינה וקיבל זריקת תמיכה מהציבור, זאת לאחר בלימת האינפלציה ובתמיכה אמריקאית - וחרף המחאות על מדיניות הצנע בהובלתו ועל היחלשות הפסו ● השאלה הגדולה: האם יצליח לשמר את ההצלחה?

סוכן ה־AI של סיילספורס / הדמיה: סיילספורס

1.5 מיליארד צרכנים לא טועים: כך ייראו ימי הקניות בנובמבר

בחודש הבא נראה יותר רכישות בסיוע של כלי בינה מלאכותית, זינוק במכירות יד שנייה והעדפה לחנויות פיזיות על פני האונליין - כך עולה מדוח רחב-היקף של חברת סיילספורס

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

סערה באחרון הנמלים הממשלתיים: רשות החברות מקדמת פיצול של נמל אשדוד

לאחר שניסיונות הפרטת נמל אשדוד נכשלו בעקבות התנגדות משרד התחבורה, רשות החברות בוחנת מתווה חלופי - פיצול לקבוצות רציפים שיתופעלו בזיכיונות נפרדים ● ברשות מקווים שהמהלך יעודד תחרות וישפר את היעילות בדרום, בדומה להצלחה שנרשמה בנמלי חיפה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, בטקס קבלת הפנים במלזיה / צילום: Reuters

מאמצי החיזור אחרי טראמפ ברחבי העולם: עסקאות, חנופה ומטוסי קרב

טקסי קבלת-פנים מפוארים ומועמדויות לפרס נובל לשלום הם חלק מניסיונותיהם של מנהיגים זרים למצוא חן כאשר נשיא ארה"ב מגיע לעיר ● מאחורי ניסיונות אלו עומדים אינטרסים כלכליים כבדי-משקל כמו רצון להקלה במכסים אמריקאים וסיוע כלכלי מארה"ב

אילוסטרציה: shutterstock

סבבי הסקנדרי בהייטק חוזרים, והופכים עובדים למיליונרים עוד לפני האקזיט

יותר ויותר חברות טק דוגמת ארמיס וקוואנטום משינס, מאפשרות לעובדים למכור את המניות שקיבלו בעסקאות סקנדרי למשקיעים חדשים ולהרוויח מכך ● דוח חדש שהגיע לידי גלובס מעיד על עלייה בהיקף המניות שנמכרות בטרם האקזיט, בשלב החיים הצעיר של חברות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיא כל הזמנים, על רקע אופטימיות לעסקת סחר בין ארה"ב לסין

הנאסד"ק זינק בכ-1.9% ● קוואלקום זינקה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי תשיק שבבים שיתחרו עם אלו של אנבידיה ● ארה"ב בישרה על מסגרת להסכם מול סין, לקראת הפגישה הצפויה בין הנשיא טראמפ לנשיא שי ג'ינפינג ● דיווח ברויטרס: אמזון תקצץ עד 30 אלף משרות ברחבי העולם החל ממחר ● מחירי הזהב צנחו

חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd

בניגוד לתחזיות המוקדמות: ניצחון מוחץ בבחירות האמצע לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי

ניצחון מוחץ לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, לאחר שמפלגתו "לה ליברטד" ניצחה את בחירות האמצע עם כ-40% מהקולות ● בשבוע האחרון איים טראמפ כי אם מיליי לא ינצח בבחירות האמצע, ארה"ב תפסיק את הסיוע לארגנטינה, וסביר להניח כי אמירה זו השפיעה בצורה זו או אחרת על קולות הבוחרים

מושגים לאזרחות מיודעת. נבחרת הדירקטורים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

נבחרת הדירקטורים על הכוונת של הממשלה. מה זה אומר?

בימים אלה מקודמות שתי הצעות חוק שמבקשות לשנות את שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות, ולהגדיל את כוחה של הממשלה בהליך ● מהי "נבחרת הדירקטורים" הניצבת במרכז שיטה זו, ולמה היא חשובה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ברמלי / צילום: יוסי זמיר

בזמן שהוא מרצה עונש של 14 שנות מאסר: הרשעה נוספת לאמיר ברמלי

בית המשפט המחוזי הרשיע היום (ב') את אמיר ברמלי, בעלי בית ההשקעות רוביקון וקרן קלע, לאחר שבמהלך ניהול משפטו המשיך להונות משקיעים בסכום כולל של כ-18.5 מיליון שקלים ● הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להטלת עונש של 8.5 שנות מאסר, שחלקן ירוצו בחפיפה לתקופת מאסרו הנוכחית

פרויקט בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

ההנחה תתכווץ? המכשולים שעשויים לעלות ביוקר לזוכי הדירות ברעננה ובבאר יעקב

מספר שיא נרשם בהגרלת "דירה בהנחה" האחרונה שהציעה הנחות של כ־1.75-1 מיליון שקל בערים מבוקשות ● אולם מבדיקת גלובס עולה כי לאחר שמביאים בחשבון משתנים כגון שנות המתנה לאכלוס ודמי שכירות שישלמו הזוכים לאורך התקופה, ההנחה נחתכת בכ־50%

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה-AI החדש שהושק

חברת OpenAI השיקה את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

ועדת הכלכלה בדיון על יוקר המחיה / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ ביטן בוועדת הכלכלה: "התחרות היחידה בישראל היא מי מעלה מחיר יותר מהר"

ועדת הכלכלה דנה היום בנושא יוקר המחיה, וזאת בעקבות עליית מחירי המזון בשנתיים האחרונות ● במהלך הדיון הועלו הצעות וביניהן מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון, הרחבת סל המוצרים המפוקחים וחיוב חברות פרטיות גדולות לפרסם דוחות כספיים ● בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה דוד ביטן לכינוס דחוף של הקבינט הכלכלי-חברתי

לבחור מניות או להשקיע במדדים? / צילום: Shutterstock

לבחור מניות או להשקיע במדדים: איפה התשואה עדיפה?

בדילמה המורכבת, מומחיות השקעה מציעות את דרך האמצע: שילוב של השקעה פסיבית (מדדים) עם תיבול אקטיבי (כמה מניות נבחרות) • פרויקט מיוחד

חברת מדטרוניק / צילום: בר - אל

מדטרוניק מפטרת כ-60 עובדים מהחברה-הבת אורידיון בירושלים

ממדטרוניק נמסר כי הסיבה לצמצומים בכוח-האדם היא התוכנית האסטרטגית שמיישם המנכ"ל ג'ף מרתה, במסגרתה מרוכזות חלק מפעילויות החברה במספר קטן יותר של מיקומים ● בישראל מעסיקה החברה מעל 1,000 עובדים בשמונה מרכזי פיתוח, כאשר במרכז הפיתוח בירושלים מועסקים כ-200 עובדים

אימוץ קרטונים ברשת am:pm / צילום: יח''צ

הפתרון היצירתי של am:pm לבעיית פינוי הקרטונים

רשת am:pm משיקה קמפיין קהילתי חדש במסגרתו תציע את קרטוני הסחורה לתל אביבים שעוברים דירה ● מלונות דן נכנסת לראשונה לשוק הנדל"ן האמריקאי ● מאות רצים יכבדו את זכרו של סרן רעי בירן ז"ל באגמון החולה ● וקידי תקשורת חוברת ל־Buki הצרפתית ומשיקה שעון חכם לילדים המבוסס על טכנולוגיה ישראלית ● אירועים ומינויים

אהרון פרנקל. מבעלי מאגר תמר / צילום: עמית באום, מתוך ויקיפדיה

פרנקל מגדיל יצוא, תשובה מצפה להיתר: למה כולם רוצים נתח מצינור הגז למצרים

רגע לפני המועד האחרון, חברות הגז המחזיקות במאגרים הישראליים הודיעו על חתימת ההסכם להקמת צינור ניצנה, שישמש ליצוא גז למצרים ● תמורת 2 מיליארד שקל סה"כ, יקבלו החברות הגדלה של היקפי היצוא, שנחשבים רווחיים יותר מהמשק המקומי