גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוצה לבחור סוף אחר לסרט? כנס לאינטרנט"

המוזיקאי יוני בלוך ואיש השיווק יוני סער מצאו דרך לאפשר לגולשים לקבוע לבד את המשך הקליפ מתוך 250 אפשרויות, בעלות של 150-100 אלף שקל להפקת קליפ בטכנולוגיה החדשה

מי שהגיע בשבועות האחרונים לפגישה עסקית עם בעלי חברת הקד"מ פרומרקט, יוני סער, בוודאי פגש עמו מישהו שמורגל יותר להיות באולפנים ועל במות ופחות בחדרי ישיבות. מדובר בזמר יוני בלוך, שעומד בתקופה זו מאחורי אחד הסטארט-אפים היותר מעניינים שצמחו כאן. בלוך פיתח טכנולוגיה שמאפשרת הפיכת קליפ או סרט וידיאו לאינטראקטיבי.

המיזם החדש, בו מתחלקים השניים באופן שווה (50%-50%), מאפשר למעשה לצופים להשפיע בכל רגע נתון על העלילה המתרחשת בקליפ. כך לדוגמה, אם השיר מצולם במסיבה ובלוך מתקרב לדלת לפתוח אותה ומולו עומדים בחור ובחורה - אם הצופה יבחר בבחורה, תתרחש עלילה שונה מזו שתהיה אם יבחר בבחור, כשתוך פרק זמן קצר הוא יכול להשפיע על העלילה שוב. הבחירות הללו שהוא עושה משפיעות לא רק על התוכן אלא גם על המוזיקה. למעשה, בכל קליפ יש 250 אופציות של סרטים.

הטכנולוגיה קצרה שבחים והתעניינות בכל רחבי העולם, ויש להניח שיהיה ממנה גם אקזיט מעניין. כרגע בלוך ממשיך לעבוד, והוא חבר לסער לצורך שימוש בטכנולוגיה לפרסום.

- כיצד הטכנולוגיה הזו תשתלב בענף הפרסום?

סער: "אם מנתחים את המחלות של הפרסום, אז רואים שאנחנו סובלים מאדישות ולא מסוגלים לייצר מעורבות של צרכנים במסר הפרסומי. בשנתיים האחרונות כמות האנשים שצופים בטלוויזיה דרך האינטרנט הולכת וגדלה, אבל מבחינת פרסום אנחנו סובלים באינטרנט מירידה מהותית של הקלקות, ירידה שהביאה למספרים שוליים אפילו בפייסבוק. גם שם אנחנו לא מצליחים לגרום לבן אדם להקליק ולייצר מעורבות.

"צריך ליצור סרטי פרסומת בצורה שונה, שיתאימו למדיום הזה ויהיו יותר רלוונטיים. היתרון של טלוויזיית אינטרנט לעומת טלוויזיה רגילה הוא היכולת של הצרכן להגיב. המיזם של בלוך פתר את הבעיה. בפעם הראשונה בעולם מישהו הצליח לקחת וידיאו ולהתאים אותו לממד האינטרנטי, במובן הזה שהוא מנצל את היתרונות של האינטרנט - דהיינו האינטראקטיביות של המדיום הזה עם עולם הווידיאו הרגיל והחיבור בין השניים. הוא מייצר סרט וידיאו שמתאים למדיום החדש של הדור הזה, כי הפעם אנשים מגיבים".

"האפשרויות הן בלתי מוגבלות"

הרקע הטכנולוגי למיזם, לדברי בלוך, לוקח אותו מספר שנים אחורה. לדבריו, "זה משהו שאני נורא גדלתי בו. גדלתי בבאר-שבע והייתי חנון מחשבים שלמד פסנתר מגיל 5, מה שנקרא 'חטף הרבה מכות'. אבל בגלל שהייתי נורא בעניין של המחשבים, נכנס לי כל הנושא של הקלטות ביתיות בשנות ה-90, כשזה עוד לא היה בארץ ובטח לא בחו"ל".

כדוגמה לפעילות מוצלחת של הטכנולוגיה מציינים השניים את המספרים של הזמר האמריקני אנדי גרמר, שבשבועיים הראשונים להשקת הקליפ שלו באינטרנט בטכנולוגיה החדשה כבר הגיע ל-800 אלף הורדות - מספר עצום יחסית לזמר אנונימי. בנוסף, זמן הצפייה בקליפ שלו ב-YouTube הגיע ל-6:18 דקות, כאשר זמן הצפייה הממוצע בקליפ עומד בדרך-כלל על 2:25 דקות בלבד.

"זה הגיוני", מסביר בלוך, "הרי בכל פעם שאנשים צפו בקליפ הם יכלו לבחור אופציה אחרת, וזה עניין אותם לראות מה יקרה אם הם יבחרו את הבחורה, הבחור או אופציות אחרות".

לבחור את הסצנה

סער מסביר כי "אחד הדברים שהכי מפריעים לנו בעולם השיווק הוא כשאנחנו עושים פרסום ולא מצליחים להבין מה הצרכן שלנו חושב על מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה הזו מספקת דו"ח מדויק על כל בחירה שעשה הצופה.

"כשגמרתי להריץ את השיר של גרמר לדוגמה, אני יודע להגיד כמה העדיפו בנים וכמה בנות; כמה חולצה אדומה, כחולה ועוד. נניח שבקליפ היו 8 סוגי שמפו של פנטן, אני יודע בדיוק להגיד שכך וכך צרכנים מעדיפים שמפו שמן וכך עם ריח כזה או ריח כזה. זה ניתוח שיווקי שבעצם שום סקר בעולם לא יכול לעשות. כי ההחלטות שאני עושה בסרט הן אינטואיטיביות ולא קשורות לשום שאלון או סקר".

- אבל מה שנכון למוזיקה נכון בהכרח גם לפרסומת?

"יש פה טכנולוגיה שמאפשרת לענות על כל הבעיות שיש בעולם הפרסום וסרטי הפרסומות. היא עושה גם את המהפכה שלא התרחשה בין הקולנוע לטלוויזיה - זה העדכון של עולם הווידיאו למדיום.

"בעצם אמרנו: 'בוא ניקח את הדבר הזה, הטכנולוגיה של יוני, ונתרגם אותה לעולם הפרסום המסחרי'. למשל, היום 'עספור' זו סדרה בטלוויזיה, אבל למה שלא יהיה פרק באתר של HOT שבו הצופה משפיע על ההתרחשויות? או שהפרומו ל'עספור', במקום 30 שניות קלאסיות, יהיה משחק שבו יצרתי בעצמי את הפרומו? יש פה פתרון קלאסי לייצר מעורבות.

"בעולם האופנה, למשל, תארי לעצמך שבסרט הנעליים של קסטרו אני יכול לראות את הסצנה שקרתה לפני כן ויכול להבין למה התחתונים זרוקים שם. אני בכלל יכול ללכת עם נעליים מסוימות ולא עם אחרות ולראות לאן הם הולכות. האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

בלוך: "אם בחורה מהמקלחת עם מגבת מתחילה בריקוד, יש מוזיקה, וזה סטריפטיז הפוך - היא מתלבשת, והצופה בוחר את כל פריטי הלבוש שלה ומלביש אותה בכל מיני סגנונות. ואז, כדי לשכלל את זה עוד יותר, לפי איך שאתה מלביש אותה, תראה דבר שונה בסצנה האחרונה. אם הלבשת אותה כמו ליידי, היא יוצאת החוצה ומחכה לה בחור על סוס. אם הלבשת אותה כמו פרוצה, מחכה בחוץ מוזיקאי על אופנוע. זה פרסונלי לגמרי. אתה בוחר את הדברים שבדיוק אתה אוהב, ואתה יכול להגיע לאלפי קומבינציות.

"אתה גם רוצה לחקור כל שילוב לאיזה סוף הוא ייקח אותך - מי יחכה בחוץ לפי הבגדים שהלבשת. אפשר להוסיף עומק לווידיאו ככל שהזמן מתקדם. למשל, בבגדים אתה יכול לצלם את כל הקטלוג. בהתחלה לתת רק את השמלות ואחרי שבוע להעלות לו עוד דברים חדשים שאתה יכול לבחור בתוך הווידיאו".

- הקמתם חברה משותפת?

סהר: "יש פה מיזם משותף שמשווק את הטכנולוגיה בשתי רמות. הוא בא למשרדי פרסום ואינטראקטיב ומציע בעזרת עוד קצת צילום להפוך את הסרטים לאינטראקטיביים. האופציה השנייה היא של המפרסמים - לקחת הפקה מלאה. סרט פרסומת מינימליסטי מייצרים ב-80 אלף דולר. את הקליפ הכי עשיר במדינת ישראל מייצרים ב-20 אלף דולר. כשמסתכלים על שני המוצרים, אי-אפשר שלא לשאול איך יכול להיות שהווידיאו, שנראה טוב באותה מידה, עולה 50 אלף שקל, וסרט הפרסומת הזה בריל לייף עולה 400 אלף שקל. המוצר הוא כמעט אותו דבר. בעולם הזה של המוזיקאים יש ערימה של כישרונות - במאים, תסריטאים וצלמים, שעושים את הדברים האלה בבית על המחשב".

- לצורך העניין, כמה באמת עולה השקעה בקליפ כזה?

סער: "אנחנו היום מוכרים הפקה בווידיאו ב-100-150 אלף שקל. אנחנו מוכרים בעצם את יכולת הטכנולוגיה. היום לוקחים את סרט הפרסומת הרגיל ומורידים אותו לאינטרנט. אנחנו באים למשרדי פרסום ואומרים: 'אין בעיה, תצלם את סרט הפרסום הרגיל שלך וצלם עוד 30%-40% חומר'. אז עלה לך עוד חצי יום צילום. כשגמרת את הסרט פרסומת שלך בטלוויזיה, הכותרת הבאה אומרת: 'אתה רוצה לבחור סוף אחר לסרט? תיכנס לאינטרנט'.

"זאת אומרת, את אותה גירסה של סרט טלוויזיה, עכשיו כשהוא ירד לאינטרנט קיבלת כבר כגירסה אינטראקטיבית, שמשתנה ונראית אחרת מהסרט של הטלוויזיה. אז היא משתנה ומתחילה להיות מעניינת, כי הבן אדם מתחיל לשחק איתה, לסרטים מהסוג הזה יש ערך ויראלי מטורף.

"אז הרעיון הוא לייצר מהלכים של קמפיינים אינטרנטיים, שכוללים הפקה של סרט כזה עם כל הטכנולוגיה שמאחוריו, עם טיפה תמיכה בהתחלה וכל מיני עולמות של בלוגרים וכן הלאה, שיעשו את ההפצה הראשונית בפייסבוק ויתנו את הבסיס שממנו אנחנו יכולים להתגלגל.

"קמפיין כזה יכול לעלות 400-700 אלף שקל, כשאנחנו מאמינים היום שהמספרים שהוא יכול להביא הם למעלה מ-100 אלף צפיות. מה זה צפייה? זה כבר לא צפייה של הטלוויזיה. זה צפייה של הבן אדם שראה 6 דקות, שמשך את זה הלאה והעביר את זה הלאה. אם אומרים שהיום בן אדם מחזיק בתיק שלו בפייסבוק סדר גודל של 150-200 חברים, כמות השכפול שיוצאת מהדבר הזה היא מטורפת לחשיפה שלה. במונחים של מאות אלפי שקלים, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר קמפיין שהוא קמפיין אמיתי".

"למפרסמים מיד נפל האסימון"

למרות שהשניים משוכנעים ביעילות של המיזם, הם עדיין בחרו ללכת לשיטת התשלום הישנה ולא לתשלום לפי הצלחה.

סער: "כשאנחנו הולכים בפרויקטים שאנחנו עושים באינטרנט, אנחנו מחלקים את זה לשניים. מקטינים את התשלום הבסיסי ולוקחים תשלומים שהם פר-קליק. בהחלט הורדנו משמעותית את הסכום לרף המינימלי של הדבר הזה, שזה ההשקעות והטכנולוגיה וכן הלאה, ואת הרווח שמנו באמת על הפר-קליפ, כי אנחנו מאמינים שכמות הצפייה תהיה אדירה".

- מה התגובות של המפרסמים?

סער: "אנחנו כרגע בהצעות תסריטים כבר ב-8 פרויקטים, אצל 8 מפרסמים שונים. פרויקט ראשון כבר נסגר עם נוקיה. עוד לא ראינו מישהו שגמר ואמר, 'לא מעניין אותי להתחיל לדבר על משהו'. יש לדבר הזה פתרון קריאטיבי נורא מעניין. זה לא רק הטכנולוגיה - היא בעצם מייצרת את האפשרות לעשות סיפור מעניין. בעולם המפרסמים ראינו אצל רוב מי שפגשנו שמיד נפל האסימון. דווקא בעולם הפרסומאים זה נורא תלוי עם מי נפגשנו. בדרגי קריאייטיב הבינו מיד מה הדבר, בדרגים של הבעלים נראה להם שזה 'עוד טכנולוגיה'".

- מי ייתן את פתרון הקריאייטיב?

סער: "תלוי. יש פרויקטים שאספנו צוותים מהעולם של הווידאו-קליפים, ויש מקרים שזה הלך עם הצוות הקריאייטיבי של המפרסם. אין שום בעיה עם זה. זה דבר שיחסית הלימוד שלו נורא מגרה אנשי קריאייטיב ומאוד קל לעשות אותו.

"יש פרויקטים שעשינו את זה פה, כי זה לקוחות שלנו, והרעיון היה גם להביא או להכניס לתוך הסל גם סוג במאים וגם סוג של אנשי קריאייטיב, שהם כבר מהדור של האינטרנט, כי הם גם חושבים אחרת".

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

ההגבלות על משפיעני ההשקעות יצרו סערה ברשת

סערת רשת בעקבות החוק להגבלת משפיעני השקעות: "צעד דורסני"

הרשת סערה בסוף השבוע כאשר משפיענים דוגמת "הסולידית" ו"הגורו" מתחו ביקורת על הדיון המתוכנן בכנסת לגבי ההצעה לחייב אותם להזדהות בשמם או להצטייד ברישיון השקעות ● למרות הסערה, ועדת הכספים לא צפויה לדון השבוע במהלך - אך הנושא עשוי לעלות על שולחנה בשבועות הקרובים

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

הכתובת שרוססה על תחנת גלי צה''ל / צילום: גלי צה''ל / ללא קרדיט

"זמנכם קצוב": הגרפיטי שרוסס על תחנת גלי צה"ל ביפו

"זמנכם קצוב" ו-"ימיכם ספורוים" (הטעות במקור), לצד הכתובת: "ראש הנחש בג"ץ פרקליטות מח"ש הכפירה החילונית חובה להסיר" - כך נכתב הבוקר על תחנת גלי צה"ל ביפו הבוקר ● זאת על רקע הליך הסגירה של התחנה, מהחלטתו של שר הביטחון ועד להקפאת ההחלטה על ידי ביהמ"ש העליון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בת"א; מדד המניות הבטחוניות מזנק ב-3%, אלביט ב-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-2% ● מניות השבבים המקומיות חזרו בארביטרז' חיובי ●  אחה"צ, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, בשוק מחכים לתחזיות ● עליות קלות בחוזים בוול סטריט, עליות במניות הבטחוניות באסיה ● ירידה קלה במחירי הנפט, הזהב והכסף מזנקים, הדולר מתחזק בעולם אך נחלש מול השקל

הנתונים נחשפים: כמה הרוויחו עורכי הדין ב־2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

אחרי תקופה של זהירות, ענף המשפט חוזר להעלאות שכר מדודות ● מסקר קודקס ל־2025 עולה כי השכר הממוצע טיפס ב־2.4%, כאשר לצד הדומיננטיות של תחום ההייטק, נרשמת התחזקות משמעותית בתחומי הרגולציה והגנת הפרטיות, המבססים את מעמדם בצמרת טבלת השכר

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

מושגים לאזרחות מיודעת. הייעוץ המשפטי לכנסת / צילום: Shutterstock

ביסמוט ומילביצקי תוקפים, ומה אמור לעשות הייעוץ המשפטי לכנסת?

לאחר מחלוקות חריפות עם הפוליטיקאים, מערך הייעוץ המשפטי של הכנסת ניצב בעין הסערה ● מה התפקיד שלו, וכיצד באה לידי ביטוי עצמאותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

מהפך שלא נראה 4 שנים: זה האפיק הכי פופולרי ל־2025 בשוק הקרנות

בצל הזינוקים במדדי המניות המקומיים תעשיית הקרנות המקומית מסכמת שנת שיא, במהלכה זרמו אליה כ-73 מיליארד שקל ● אחרי 3 שנים קשות הקרנות המנוהלות חוזרות למרכז הבמה ● וגם: איזה אפיק זכה לאמון מחודש מצד המשקיעים?

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

תערוכת CES בשנת 2025 / צילום: ap, Jack Dempsey

תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם: מה זה CES ואיך מושפעות המניות?

כל ענקיות השבבים על במה אחת והמרדף אחר ה"דבר הגדול הבא" ב-AI: תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם נפתחת השבוע ● על הפרק: מעבר מגימיקים למוצרי בריאות ורכב מבוססי למידה

שדה התעופה של אתונה / צילום: ap, Thanassis Stavrakis

נתב"ג גם יושפע: תקלה סגרה את המרחב האווירי של יוון

בשל תקלה נסגר המרחב האווירי של יוון באופן זמני, והמראות ונחיתות בשדות תעופה ברחבי המדינה מעוכבות ● השבתת המרחב האווירי של יוון עלולה להשפיע גם על טיסות מישראל, שכן יוון משמשת נתיב מעבר מרכזי לטיסות רבות מישראל ליעדים באירופה

הפגנות הרפתנים / צילום: מטה מאבק החקלאים והרפתנים

במחאה על רפורמת החלב: מאות חקלאים ורפתנים חסמו כבישים מרכזיים ברחבי הארץ

בלב המחאה עומדת רפורמת החלב, שלטענת הנהגת החקלאים עלולה להביא לסגירת כ-400 רפתות, בעיקר במושבים בפריפריה וביישובי קו העימות ● לדבריהם, המהלך לא יוזיל את מחירי מוצרי החלב לצרכן, ויגביר תלות בייבוא

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; מניות האנרגיה בעולם מזנקות

מדד ניקיי זינק במעל 3% ● עליות קלות בחוזים בוול סטריט, עליות במניות הבטחוניות באסיה • ירידה קלה במחירי הנפט, הזהב והכסף מזנקים, הדולר מתחזק בעולם אך נחלש מול השקל • בוול סטריט מתגבש קונצנזוס אופטימי לשוק ב-2026, אך האנליסטים מקפידים לסייג

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

ב-55 מיליון שקל: סוגת רוכשת חברת שימורי טונה

השלמת רכישת חברת פילטונה שכפופה לתנאים מתלים, מהווה לדברי החברה המשך אסטרטגיית ההשקעה במנועי צמיחה ● "המהלך מייצר סינרגיה עם מערכי המכירות וההפצה של הקבוצה", מסר גיא פרופר, מנכ"ל קבוצת סוגת

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית / צילום: Shutterstock

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית

סקטור המשכנתאות החוץ־בנקאיות עדיין מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק ההלוואות לדיור, אך צומח במהירות, כשעוד ועוד חברות ממהרות להיכנס אליו ● בענף מעריכים כי בתוך שנים יגיע לנתח של עשרות אחוזים - אלא שבשוק שבו ליועצים תפקיד מרכזי והפיקוח עדיין חלקי, עולות גם שאלות של סיכון והסדרה ● למי זה מתאים, מהם הסיכונים - ואיך המדינה מנסה לצמצם את הפרצות?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר החדש בבורסה מתחיל: מה צפוי למשקיעים

רגע היסטורי: החל מהיום, שבוע המסחר בבורסה עובר לימים שני עד שישי, כמו הבורסות המקבילות במערב ● מאז שהוקמה הבורסה ב-1953, המסחר התנהל בה בימים ראשון עד חמישי ● ככל שמניות הבורסה בתל אביב ייכנסו בסופו של דבר למדדי מניות גדולים בעולם, המשמעות היא הגדלת מחזורי המסחר בתל אביב

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

יש לכם גג סולארי? אתם עומדים לקבל דרישת תשלום של אלפי שקלים

אחרי עיכוב של שנים ביישום הרגולציה, חברת החשמל החלה לחייב בעלי גגות סולאריים בעלויות ניהול מערכת על חשמל שנצרך בבית - כולל גבייה רטרואקטיבית של עד שנתיים ● החיוב, המבוסס לעיתים על הערכות ולא על נתוני צריכה בפועל, עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה