ועדת הכלכלה אישרה היום (ב') את סעיף הנדידה הפנים ארצית שבחוק ההסדרים, במסגרת הרפורמה בשוק התקשורת שיזם השר משה כחלון. מדובר במהלך חשוב ביותר לקידום התחרות, שכן ללא הנדידה לא ניתן להכניס מפעילים חדשים לשוק התקשורת, והיא תאפשר הכנסה של מפעיל סלולרי חדש, אשר ישתמש בשנים הראשונות בתשתית של המפעילים הקיימים.
"מדובר בהסרה משמעותית מאד של חסם; אם תהיה התנגדות מצד החברות זה רק כדי לחסום את התחרות. החברות יקבלו כסף, ולכן הן יודעות שזה חסם תחרותי, ואני מבקש מחברי הכנסת סיוע". אמר השר כחלון בדיון בוועדת הכלכלה. "מפעיל תשתיתי צריך כ-2,000 אנטנות. אנחנו שואפים להגיע לשיתוף אתרים, אבל כרגע במצב הנוכחי אנחנו רוצים לקדם נדידה, כדי שהחברות יוכלו להשתמש באנטנות הקיימות, מטעמים של הגנת הסביבה, אסתטיקה וכמובן כדי לאפשר למפעיל החדש להיכנס".
הוועדה אישרה גם שעלות הנדידה תהיה בהתאם למחיר קישור הגומלין בסלולר - כלומר 7 אגורות, וכי מחיר הדאטה יעמוד על 0.65% ממחיר הקישורית.
"אילן בן-דב, הבעלים של פרטנר, פועל לנדידה פנים ארצית על בזק, אבל הוא לא מוכן לנדידה פנים ארצית אצלו ברשת", אמר כחלון בתגובה להערות שהשמיעה מנהלת אגף רגולציה בפרטנר, יהל בן-נר. כחלון פירש את דבריה של בן-נר כאילו היא מתנגדת לנדידה ותקף אותה ואת החברות הסלולריות בכלל בצורה חריפה, תוך שהוא טוען שהחברות מנסות להכשיל את הנדידה הפנים ארצית. דבריו בהחלט הפתיעו את הנוכחים בדיון. לאורך השנה האחרונה נשמעו טענות מצד כחלון על מעשים פסולים שעשו החברות הסלולריות, ובעיקר אילן בן-דב שניסה להשפיע עליו דרך חברי מרכז ליכוד במסגרת המאבק נגד הפחתת תעריפי הקישוריות.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, אמר בפתח הישיבה: "ועדת הכלכלה ניצבת היום בפני הצעד המהותי והמכריע ביותר בדרך לפיצוח הטריאפול בשוק הסלולר בישראל. מתוך הבנה שקיים כשל שוק בתחום, אנחנו ממשיכים במרתון חקיקה שיביא למהפך בשוק הסלולר בישראל כבר ב-2011".
יהודה סבן, נציג האוצר, אמר בדיון כי המטרה בנדידה היא לאפשר כניסה של משקיעים מצד אחד בצורה פשוטה, אבל שישקיעו בתשתיות ולא יוכלו להסתמך רק על הנדידה. הוא ציין עוד כי עלות הנדידה לא אמורה להיות מאד שונה מקישור הגומלין שנקבע בסלולר, וכי אלו יהיו תעריפי הנדידה לתחילת העבודה של המפעיל החדש, כלומר 7 אגורות.
יחיאל בן-שושן, העומד בראש קבוצת משקיעים שרוצה להיכנס לשוק הסלולר, אמר כי החוק המוצע אינו מתאים למציאות בארץ. בן-שושן אמר כי הסעיף בחוק האומר שלמפעיל חדש נדרשת פריסה של 10% לפני שיהיה זכאי לנדוד על גבי אחד המפעילים הקיימים, הוא בעייתי מאד. לדבריו, אי אפשר להקים אנטנות בישראל, ולכן אין מצב שמפעיל חדש ייכנס לשוק ללא הסדרה של הנושא. "כמו שזה עכשיו - נראה שהמכרז תפור למירס", אמר.
"סלקום לא מתנגדת להכנסת מפעיל חדש"
איתמר ברטוב, סמנכ"ל רגולציה בסלקום, אמר בדיון שלסלקום אין כוונה לעכב את התהליך של הנדידה. לדבריו, סלקום לא מתנגדת להכנסתו של מפעיל חדש, והיא תומכת בתחרות שמבוססת תשתיות עצמאיות. איציק בן אליעזר, מנכ"ל 018 אקספון, אמר בדיון כי המכרז כפי שהוא היום אינו מאפשר כניסה של מתחרים חדשים. גם הוא ציין כי המכרז תפור לחברת מירס, והתוצאה תהיה שרק היא תתמודד בסופו של דבר במכרז. הוא חזר על הטענה שללא פתרון של בעיית האנטנות לא ניתן להתמודד במכרז כי אי אפשר להקים אנטנות.
רועי רוזנברג, נציג רשות ההגבלים העסקיים, אמר כי הנדידה צריכה להיות לתקופת ביניים עד שהמפעילים החדשים יפרסו תשתיות מלאות, כדי לא לגרום לכך שהמפעילים יהיו תלויים אחד בשני. "לכן אנחנו חושבים ש-10% פריסה היא מנגנון חשוב שמאפשר לראות רצינות של המתמודדים החדשים", אמר. "הם רוצים להחזיק בתדרים, אבל להחזיק באופציה שלא לפרוס בפריסה מלאה. לכן, הניסיון להנמיך את חסם הכניסה הוא לא נכון, ופריסה מוקדמת של 10% לפני הנדידה היא נכונה וראויה".
מנכ"ל מירס אברשה בורשטיין אמר שנדידה היא מושג שקיים בכל העולם, אינו מסובך ופשוט ליישום על פי תקנים בינלאומיים. לדבריו, מי שרוצה להקטין את חסם הכניסה אינו מתכוון באמת לפרוס תשתיות בכל הארץ.