גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה ישראליות הגיעו להכנסות של 150 מ' ד' ב-15 שנים?

מהנתונים של איגוד ההיי-טק הישראלי עולה כי 84% מכלל החברות הישראליות שיצאו להנפקה לא הצליחו לעבור את רף ההכנסות השנתיות של 100 מ' ד'

בשנים האחרונות תעשיית ההיי-טק וההון סיכון הישראלית עוברת שינויים מרחיקי לכת, שנובעים מהשינויים והמשברים הכלכליים בעולם, אך לא פחות מכך, גם מהתבגרות התעשייה המקומית.

מאחר שאין לדעת מה צופה העתיד, אחת הדרכים לייצר שלוות נפש היא לבחון מה קרה בעבר. זו לפחות דרך הפעולה של אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי (HTIA) ושותף בקרן פיטנגו.

אנחנו אוהבים לחשוב שתחת ידיו של ההיי-טק הישראלי צמחו חברות משמעותיות, חברות של מאות מיליוני דולרים. אך הנתונים מלמדים שהמציאות רחוקה מכך.

לפי נתוני HTIA, ב-30 השנים האחרונות יצאו להנפקה ציבורית בכל הבורסות מעבר לים ובבורסה בתל אביב 230 חברות ישראליות. מתוכן 28 חברות בלבד, 12% מכלל החברות, הגיעו למכירות שנתיות של יותר מ-150 מיליון דולר ורק 9 חברות, 4%, הגיעו למכירות שנתיות של 100-150 מיליון דולר.

חצי הכוס הריקה מספרת את הסיפור האמיתי: 84% מהחברות לא הצליחו להגיע לרף מכירות שנתי של 100 מיליון דולר, שנחשב היום תנאי סף כמעט בלתי עביר להנפקה. בימים אלה, שבהם הבנקאים בוול סטריט ממאנים להנפיק חברות עם מכירות פחותות מרף זה, התמונה המצטיירת נראית עגומה אף יותר.

"חזרנו להתמקד בבסיס"

לדברי מנקובסקי, רק 4 חברות מתוך אותן 28 חברות ציבוריות שהצליחו לעבור את התקרה של ה-150 מיליון דולר בהכנסות השנתיות, קמו ב-15 השנה האחרונות: אמבלייז, סרגון, שופינג.קום וביג בנד. המשמעות המתבקשת היא שאנחנו אולי מפעל משובח לייצור טכנולוגיות, אבל לא לייצור ערך של ממש.

- אם כך, ההיי-טק שלנו לא כל-כך מוצלח כנראה.

"זו לא המסקנה, גם בארה"ב מתרחשת אותה תופעה. אני סבור שזאת התוצאה של אסטרטגיית גידול החברות שננקטה במהלך השנים הללו, של התמקדות באקזיט ולא ביצירת ערך לאורך זמן. גם הקרנות הישראליות וגם הזרות טעו בנקודה הזו ונקטו בשינויים אסטרטגיים מתאימים. לכן, חזרנו להתמקד בנקודות הבסיסיות ואנחנו מחפשים היום חברות שיכולות להניב הכנסות גבוהות, יכולת לייצר תזרים מזומנים משמעותי ורווחים".

- אם כך, מי ימשיך לממן רעיונות עובריים?

"תעשיית ההון סיכון תמשיך לעשות זאת, אבל נצטרך לוודא היטב שהרעיונות האלה יכולים להפוך לחברות שהן יצרניות ערך של ממש. גם תמהיל ההשקעות של הקרנות יצטרך להשתנות ולכלול השקעה גם בחברות בוגרות שכבר הוכיחו את עצמן, כדי שיוכלו לאזן את הסיכון בחברות הקטנות יותר".

- מה המשמעות של השינוי הזה עבור קרנות ההון סיכון?

"הקרנות צריכות להשקיע בחברות בעלות פוטנציאל לבניית ערך עסקי משמעותי. אנחנו צריכים להבין שחברה יכולה לתפוס נתח שוק משמעותי מבלי לפנות רק לשווקים של מיליארדי דולרים. כבר ראינו בעבר שכשנלחמים על אותו השוק עם ענקי התחום, קשה להצליח.

"על ההצלחות הישראליות הגדולות באמת חתומות חברות שהובילו את נישת השוק שאליה כיוונו. זה נכון לגבי צ'ק פוינט, אורבוטק, נייס, אמדוקס ואחרות. אני לא חושב שצריך להתפלל לנוקיה ישראלית כל היום, במקום זה אם תקום כל שנה חברה אחת שתוביל את השוק שלה ותחזיק כמובילה שלו במשך שנים. נהיה מעצמת על טכנולוגית".

הצד השני של משוואת הסטארט-אפים הוא החברות הרוכשות. לדברי מנקובסקי, 70% מהרכישות של חברות טכנולוגיות בעולם בעשור האחרון נכשלו בתקופה של 12-18 חודשים, "וזה נכון גם לגבי רכישות שביצעו אלופות התחום סיסקו ו-IBM.

"כשאנחנו מדברים על כישלון, הכוונה היא שחברת הסטארט-אפ שנרכשה הפכה ליחידה קטנה ולא חשובה בתאגיד - נסגרה או התפזרה. הכישלון היה תוצאה של רכישת חברות בלי תשתית עסקית מהותית, בלי לקוחות או מכירות משמעותיות. גם כאן, החברות חזרו להתמקד בפרמטרים הבסיסיים של הביזנס הנרכש".

לדבריו, התאגידים הגדולים למדו את הלקח: "הם מבצעים רכישות על בסיס עסקי מוצק וממעטים ברכישות על בסיס טכנולוגי. לחברה הנרכשת חייבת להיות תשתית עסקית. הכדור עובר אל היזמים והמשקיעים, ומי שירצה להירכש יצטרך להוכיח שהוא עסק חי ומכניס. כבר לא קונים רק טכנולוגיות, ואת זה גם הסטארט-אפים וגם הקרנות צריכים להפנים".

הדרך לאקזיט מתארכת

מנקובסקי טוען את מה שכבר הופך לכלל האצבע החדש של התעשייה - הזמן שלוקח לחברות להגיע לאקזיט הולך ומתארך בצורה שמשנה את הפעילות של קרנות ההון סיכון. בשנים האחרונות הקרנות מגייסות קרנות שאורך חייהן נקבע על 10-12 שנה, ולא 7-9 שנים כפי שהיה מקובל בעבר.

הדבר בא לידי ביטוי בנתונים נוספים של HTIA, לפיהם הגיל החציוני של סטארט-אפ שהגיע לאקזיט באמצעות הנפקה ציבורית היה 4.5 שנים בשנת 1998, וב-2008 הגיל החציוני היה 9.6. הוא הדין ברכישת החברה - הגיל החציוני עלה מ-3 בשנת 1998 ל-6.5 שנים ב-2008 ומאז המשיך לעלות.

"אם רק אחרי 12 שנה נתחיל להחזיר כסף למשקיעים שלנו, נהיה בצרות. אין להם כל-כך הרבה זמן לחכות. זו סיבה נוספת לכך שהקרנות יוצרות פיזור בשלבי ההשקעה - משקיעות בחברות בשלבים המוקדמים, אך גם בסבבים מתקדמים של חברות בשלות, במטרה לייצר גם החזרים מהירים יותר".

- האם לדעתך ההון סיכון הישראלי ישרוד את המשברים ויהיו כאן מספיק קרנות שייצרו מסה קריטית של חברות?

"כן, אם כי כיום בישראל פועלות רק 12-14 קרנות הון סיכון מקומיות לעומת עשרות בעבר. צמצום נוסף במספרן עשוי להיות מטריד מאוד. חשוב להבין שאם לא יהיו קרנות ישראליות, לא יהיו כאן גם קרנות זרות. הקרנות הזרות המשקיעות בישראל יודעות שהן לא יכולות לנהל את החברות ממרחק של אלפי קילומטרים, ולכן הן תמיד מחפשות שותפים מקומיים. בנוסף, אין להן סנטימנטים לישראל - במשבר הראשון הן יכולות לצאת מכאן. הקרנות הישראליות מבטיחות שיהיה מספיק דלק לתעשייה הזו".

"סין היא פוטנציאל"

מנקובסקי נכנס לתפקידו לפני כשנה לניהול הארגון שאיגד עד אז רק את קרנות ההון סיכון. הוא הוסיף מאז תחת HTIA גם את חברות ההיי-טק, את מרכזי הפיתוח של התאגידים הרב-לאומיים ואת האנג'לים תחת גג אחד. המטרה הבאה שלו היא לעודד את חברות הטכנולוגיה הצעירות מישראל להתחזק בעסקים, ולחתור למפגש עם השווקים הגדולים בסין והודו (ראו מסגרת).

"היזמים עדיין חושבים רק על ארה"ב כשוק יעד. הגיע הזמן לקלוט את הגודל של שוקי התקשורת והתשתית בסין, ובעוד כמה שנים גם בהודו. התחום הרפואי, למשל, הוא הזדמנות ענק בשתי הגיאוגרפיות. יזמים ומשקיעים צריכים לעבור שינוי תודעתי - השווקים האלה לא מאיימים עלינו, הם הפוטנציאל שלנו".

11

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?