גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה ישראליות הגיעו להכנסות של 150 מ' ד' ב-15 שנים?

מהנתונים של איגוד ההיי-טק הישראלי עולה כי 84% מכלל החברות הישראליות שיצאו להנפקה לא הצליחו לעבור את רף ההכנסות השנתיות של 100 מ' ד'

בשנים האחרונות תעשיית ההיי-טק וההון סיכון הישראלית עוברת שינויים מרחיקי לכת, שנובעים מהשינויים והמשברים הכלכליים בעולם, אך לא פחות מכך, גם מהתבגרות התעשייה המקומית.

מאחר שאין לדעת מה צופה העתיד, אחת הדרכים לייצר שלוות נפש היא לבחון מה קרה בעבר. זו לפחות דרך הפעולה של אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי (HTIA) ושותף בקרן פיטנגו.

אנחנו אוהבים לחשוב שתחת ידיו של ההיי-טק הישראלי צמחו חברות משמעותיות, חברות של מאות מיליוני דולרים. אך הנתונים מלמדים שהמציאות רחוקה מכך.

לפי נתוני HTIA, ב-30 השנים האחרונות יצאו להנפקה ציבורית בכל הבורסות מעבר לים ובבורסה בתל אביב 230 חברות ישראליות. מתוכן 28 חברות בלבד, 12% מכלל החברות, הגיעו למכירות שנתיות של יותר מ-150 מיליון דולר ורק 9 חברות, 4%, הגיעו למכירות שנתיות של 100-150 מיליון דולר.

חצי הכוס הריקה מספרת את הסיפור האמיתי: 84% מהחברות לא הצליחו להגיע לרף מכירות שנתי של 100 מיליון דולר, שנחשב היום תנאי סף כמעט בלתי עביר להנפקה. בימים אלה, שבהם הבנקאים בוול סטריט ממאנים להנפיק חברות עם מכירות פחותות מרף זה, התמונה המצטיירת נראית עגומה אף יותר.

"חזרנו להתמקד בבסיס"

לדברי מנקובסקי, רק 4 חברות מתוך אותן 28 חברות ציבוריות שהצליחו לעבור את התקרה של ה-150 מיליון דולר בהכנסות השנתיות, קמו ב-15 השנה האחרונות: אמבלייז, סרגון, שופינג.קום וביג בנד. המשמעות המתבקשת היא שאנחנו אולי מפעל משובח לייצור טכנולוגיות, אבל לא לייצור ערך של ממש.

- אם כך, ההיי-טק שלנו לא כל-כך מוצלח כנראה.

"זו לא המסקנה, גם בארה"ב מתרחשת אותה תופעה. אני סבור שזאת התוצאה של אסטרטגיית גידול החברות שננקטה במהלך השנים הללו, של התמקדות באקזיט ולא ביצירת ערך לאורך זמן. גם הקרנות הישראליות וגם הזרות טעו בנקודה הזו ונקטו בשינויים אסטרטגיים מתאימים. לכן, חזרנו להתמקד בנקודות הבסיסיות ואנחנו מחפשים היום חברות שיכולות להניב הכנסות גבוהות, יכולת לייצר תזרים מזומנים משמעותי ורווחים".

- אם כך, מי ימשיך לממן רעיונות עובריים?

"תעשיית ההון סיכון תמשיך לעשות זאת, אבל נצטרך לוודא היטב שהרעיונות האלה יכולים להפוך לחברות שהן יצרניות ערך של ממש. גם תמהיל ההשקעות של הקרנות יצטרך להשתנות ולכלול השקעה גם בחברות בוגרות שכבר הוכיחו את עצמן, כדי שיוכלו לאזן את הסיכון בחברות הקטנות יותר".

- מה המשמעות של השינוי הזה עבור קרנות ההון סיכון?

"הקרנות צריכות להשקיע בחברות בעלות פוטנציאל לבניית ערך עסקי משמעותי. אנחנו צריכים להבין שחברה יכולה לתפוס נתח שוק משמעותי מבלי לפנות רק לשווקים של מיליארדי דולרים. כבר ראינו בעבר שכשנלחמים על אותו השוק עם ענקי התחום, קשה להצליח.

"על ההצלחות הישראליות הגדולות באמת חתומות חברות שהובילו את נישת השוק שאליה כיוונו. זה נכון לגבי צ'ק פוינט, אורבוטק, נייס, אמדוקס ואחרות. אני לא חושב שצריך להתפלל לנוקיה ישראלית כל היום, במקום זה אם תקום כל שנה חברה אחת שתוביל את השוק שלה ותחזיק כמובילה שלו במשך שנים. נהיה מעצמת על טכנולוגית".

הצד השני של משוואת הסטארט-אפים הוא החברות הרוכשות. לדברי מנקובסקי, 70% מהרכישות של חברות טכנולוגיות בעולם בעשור האחרון נכשלו בתקופה של 12-18 חודשים, "וזה נכון גם לגבי רכישות שביצעו אלופות התחום סיסקו ו-IBM.

"כשאנחנו מדברים על כישלון, הכוונה היא שחברת הסטארט-אפ שנרכשה הפכה ליחידה קטנה ולא חשובה בתאגיד - נסגרה או התפזרה. הכישלון היה תוצאה של רכישת חברות בלי תשתית עסקית מהותית, בלי לקוחות או מכירות משמעותיות. גם כאן, החברות חזרו להתמקד בפרמטרים הבסיסיים של הביזנס הנרכש".

לדבריו, התאגידים הגדולים למדו את הלקח: "הם מבצעים רכישות על בסיס עסקי מוצק וממעטים ברכישות על בסיס טכנולוגי. לחברה הנרכשת חייבת להיות תשתית עסקית. הכדור עובר אל היזמים והמשקיעים, ומי שירצה להירכש יצטרך להוכיח שהוא עסק חי ומכניס. כבר לא קונים רק טכנולוגיות, ואת זה גם הסטארט-אפים וגם הקרנות צריכים להפנים".

הדרך לאקזיט מתארכת

מנקובסקי טוען את מה שכבר הופך לכלל האצבע החדש של התעשייה - הזמן שלוקח לחברות להגיע לאקזיט הולך ומתארך בצורה שמשנה את הפעילות של קרנות ההון סיכון. בשנים האחרונות הקרנות מגייסות קרנות שאורך חייהן נקבע על 10-12 שנה, ולא 7-9 שנים כפי שהיה מקובל בעבר.

הדבר בא לידי ביטוי בנתונים נוספים של HTIA, לפיהם הגיל החציוני של סטארט-אפ שהגיע לאקזיט באמצעות הנפקה ציבורית היה 4.5 שנים בשנת 1998, וב-2008 הגיל החציוני היה 9.6. הוא הדין ברכישת החברה - הגיל החציוני עלה מ-3 בשנת 1998 ל-6.5 שנים ב-2008 ומאז המשיך לעלות.

"אם רק אחרי 12 שנה נתחיל להחזיר כסף למשקיעים שלנו, נהיה בצרות. אין להם כל-כך הרבה זמן לחכות. זו סיבה נוספת לכך שהקרנות יוצרות פיזור בשלבי ההשקעה - משקיעות בחברות בשלבים המוקדמים, אך גם בסבבים מתקדמים של חברות בשלות, במטרה לייצר גם החזרים מהירים יותר".

- האם לדעתך ההון סיכון הישראלי ישרוד את המשברים ויהיו כאן מספיק קרנות שייצרו מסה קריטית של חברות?

"כן, אם כי כיום בישראל פועלות רק 12-14 קרנות הון סיכון מקומיות לעומת עשרות בעבר. צמצום נוסף במספרן עשוי להיות מטריד מאוד. חשוב להבין שאם לא יהיו קרנות ישראליות, לא יהיו כאן גם קרנות זרות. הקרנות הזרות המשקיעות בישראל יודעות שהן לא יכולות לנהל את החברות ממרחק של אלפי קילומטרים, ולכן הן תמיד מחפשות שותפים מקומיים. בנוסף, אין להן סנטימנטים לישראל - במשבר הראשון הן יכולות לצאת מכאן. הקרנות הישראליות מבטיחות שיהיה מספיק דלק לתעשייה הזו".

"סין היא פוטנציאל"

מנקובסקי נכנס לתפקידו לפני כשנה לניהול הארגון שאיגד עד אז רק את קרנות ההון סיכון. הוא הוסיף מאז תחת HTIA גם את חברות ההיי-טק, את מרכזי הפיתוח של התאגידים הרב-לאומיים ואת האנג'לים תחת גג אחד. המטרה הבאה שלו היא לעודד את חברות הטכנולוגיה הצעירות מישראל להתחזק בעסקים, ולחתור למפגש עם השווקים הגדולים בסין והודו (ראו מסגרת).

"היזמים עדיין חושבים רק על ארה"ב כשוק יעד. הגיע הזמן לקלוט את הגודל של שוקי התקשורת והתשתית בסין, ובעוד כמה שנים גם בהודו. התחום הרפואי, למשל, הוא הזדמנות ענק בשתי הגיאוגרפיות. יזמים ומשקיעים צריכים לעבור שינוי תודעתי - השווקים האלה לא מאיימים עלינו, הם הפוטנציאל שלנו".

11

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר