מפייסבוק ועד תוכנות למסחר אלקטרוני - כל מה שלאינטרנט יש להציע צפוי להפוך החל מהבוקר לזמין בטיסות בינלאומיות מעל האוקיינוס, הודות לטכנולוגיה חדשה של אינטרנט מהיר לווייני, לטובת אנשי עסקים שלא יכולים להתנתק מהבורסה למשך כמה שעות, בני-נוער שלא יכולים להתנתק מהרשתות החברתיות ורבים אחרים.
חברת התעופה הגרמנית לופטהאנזה חנכה הבוקר (ג') את שירות ה-FlyNet שלה בטיסה חגיגית ראשונה העושה שימוש בטכנולוגיה מפרנקפורט לניו-יורק.
בשלב ראשון הותקן השירות על 11 מטוסים של החברה, כאשר בתוך כשנה תותקן המערכת בכל מטוסי החברה המבצעים טיסות ארוכי-טווח, ובהם גם המטוסים המבצעים את הטיסות בקו תל-אביב-מינכן ותל-אביב-פרנקפורט. חלק מהמטוסים בהם עושים הנוסעים הישראליים שימוש בטיסות ההמשך שלהם מגרמניה לצפון אמריקה, למזרח ולאפריקה כבר צוידו בטכנולוגיה האמורה.
בשלב ראשון, לצורך החדרת השירות, יוצע אינטרנט מהיר ללא הגבלה וללא כל תשלום לנוסעי כל המחלקות בטיסות החברה בהן מותקן כבר השירות, וזאת עד סוף חודש ינואר 2011 (עד אז מתכוונים בחברה להתקין את המערכת ב-20 מטוסים ראשונים בסך-הכול - ע.ר.), כאשר בהמשך צפוי השירות להיות מוצע תמורת 10.95 אירו לשעה או 19.95 אירו ל-24 שעות. כמו כן יתאפשר תשלום בתנאים מועדפים באמצעות מיילים לנוסעים מתמידים.
הקוד שיקבל הלקוח ישמש אותו גם לגלישה בשדה-התעופה העיקרי של לופטהאנזה בפרנקפורט, לטובת המבצעים טיסות מעבר. הקוד יהיה תקף למחשבים אישיים, סמאטרפונים, מחשבי כף-יד, טאבלטים ועוד.
לופטהאנזה היתה הראשונה להציע אינטרנט בטיסותיה הבינלאומיות כבר לפני מספר שנים, כאשר בינואר 2003 יצאה לדרכה הטיסה הראשונה הכוללת אינטרנט. בהמשך, החל ממאי 2004 ועד סוף 2006 הציעה החברה טכנולוגיה לגלישה באינטרנט בטיסותיה, באמצעות טכנולוגיה של חברת בואינג שהותקנה ב-69 ממטוסי החברה. בסוף 2006, לאור החלטה של חברת בואינג ולאור העלות הגבוהה של השירות באותה העת, הוחלט על הפסקתו.
חידוש השירות בטכנולוגיה חדשה נעשה לאור הפופולריות הגואה של מכשירים תומכי אינטרנט ניידים בכל רחבי העולם ועל בסיס טכנולוגיה לוויינית חדשה. יש לציין כי כיום כבר מוצע חיבור לאינטרנט על-ידי מספר חברות תעופה בטיסות פנימיות בארה"ב, אך מדובר בטכנולוגיה המבוססת על חיבור אוויר-קרקע ולא על חיבור לווייני, ולכן לא מתאפשר שירות מסוג זה מחוץ לשטח ארה"ב.
השירות החדש, המסופק על-ידי חברת פנסוניק אוויוניקס, זרוע מוצרי האוויר של פנסוניק, מבוסס כאמור על חיבור לווייני ונבנה בשיתוף עם חברת דויטשה טלקום שתציע את החיבור על גבי הטכנולוגיה החדשה שפותחה.
בפנסוניק טוענים כי בעוד שבשלב זה מוצעת הטכנולוגיה במהירות הורדה של 5-10 מגהביטס לשנייה - תורחב מהירות השירות בהמשך על-פי הביקוש בקרב נוסעים.
פייסבוק בפנים, סקייפ מחוץ לתחום
ובכל זאת, בחברה לא מהססים להודות כי יש להם חששות והגבלות על השירות החדש. סגן נשיא לופטהאנזה, כריסטיאן קורפגן, אמר עם השקת השירות: "החלטנו להגביל באופן ברור את השירות לשירותים לא קוליים. חשוב לנו לשמור על חווית הטיסה של הלקוחות שלנו שלא רוצים לשמוע שיחות פרטיות של אנשים לצידם - נמשיך להציע שיחות חירום בטלפון לווייני ללקוחות שזקוקים לכך (תמורת תשלום - ע.ר.), אך השימוש בשירותי האינטרנט יהיה לשירותים לא וורבליים בלבד, ואנחנו מתכוונים להיות מאוד ברורים בעניין הזה - הכשרנו גם את צוותי האוויר בהתאם".
לפיכך, בחברה מתכוונים לא לאפשר לנוסעים לעשות שימוש בתכנות שיחות וידיאו כגון סקייפ או מתחרותיה. עם זאת, תתאפשר כמובן הורדה של סרטי וידיאו וצפייה בתוכניות טלוויזיה באורך מלא באמצעות רשת האינטרנט תוך שימוש באוזניות.
לצד שירותי האינטרנט המוכרים - ממסחר, דרך רשתות חברתיות ועד דואר אלקטרוני, בלופטהאנזה טוענים כי מדובר במערכת מתוחכמת שתשפר גם את איכות הטיסה עבור הטייס, שכן היא תאפשר זרימת מידע נוחה וישירה יותר בין הקרקע לבין תא הטייס.
לדברי אנשי צוות האוויר של לופטהאנזה, טכנולוגיה מסוג זה היתה יכולה לחסוך לחברה הרבה מאוד כסף בהתמודדות עם מצבים כמו התפרצות הר הגעש האיסלנדי בשנה שעברה.
בנוסף, זרימת המידע המתמדת תאפשר התייעלות בבחירה בזמן אמת של שינוי נתיב הטיסה, גובה הטיסה וכדומה - זאת לצד חיסכון משמעותי בניירת איתה מתמודדים הטייסים בימים אלה, כחלק מערכת התדרוך שלפני הטיסה הכוללת עשרות דפים ותמונות לוויין לכל טיסה.
שירותי האינטרנט, טוענים בלופטהאנזה, צפויים לאפשר גם שיפור משמעותי בשירות ללקוח, שיוכל לקבל מידע בזמן אמת באשר לטיסות ההמשך שלו וכן להיערך במקרה הצורך למקרה של איחור בזמן ההגעה של הטיסה.
לצד לופטהאנזה המציעה את שירות האינטרנט המהיר בטיסותיה החל מהיום, צפויות חברות תעופה בינלאומיות נוספות לשלב את הטכנולוגיה בטיסותיהן בהדרגה החל מתחילת השנה הבאה.
תמונות ראשונות מטיסת הבכורה, בדיקת מהירות בזמן אמת של השירות בגובה 30,000 רגל וכן על הזווית הישראלית של הפרויקט - בהמשך השבוע באתר "גלובס".