מתישהו - בעוד שנה, 10 שנים או 20 שנה - תתרחש רעידת אדמה. הממשלה תיתפס עם המכנסיים למטה וכנגדה - תמונות הזוועה.
אנחנו, שתמיד שלחנו עזרה לכל העולם, נחכה הפעם לעזרה מהעולם. שרי הפנים לדורותיהם ישליכו את האשמה אחורה וקדימה בזמן, וישלפו נייר, ותמיד יהיה כזה נייר, שיראה שהם התריעו ועסקו ברעידות אדמה יותר מכל נושא אחר שהיה מונח על שולחנם.
ראש הממשלה יסייר במסוק מעל המבנים ההרוסים והעיתונים ידווחו על הטרגדיה ועל המחדל.
מתישהו - בעוד שנה, 10 שנים או 20 שנה - יתמוטט בישראל בניין או גשר. הרי התקן שלהם מראש נקבע רק ל-50 או ל-100 שנה ושכחנו שהמדינה כבר לא כל-כך צעירה. אבל למי היה זמן בשוטף לטפל בגשר או בשיכון ישן?
ראש הממשלה והשרים תמיד הרי נבחנו במחלף ובפרויקט חדש ולא בשיקום גשר ישן.
מתישהו - בעוד שנה, 10 שנים או 20 שנה - ייפול מטוס על בניין מגורים. כמה אפשר לקרוא ולשמוע על עוד "כמעט" ועל נס של השנייה האחרונה? אז יראו כולם איך הם התריעו שלא יכול להיות שבצפון תל-אביב יהיה שדה תעופה צמוד לבניינים. איך מזמן הם קראו להזיז את שדה התעופה ממתחם המלונות באילת.
ומתישהו - בעוד שנה, 10 שנים או 20 שנה - תהיה כנראה עוד שריפה. ואז נזכר בכל הדיבורים וההבטחות של דצמבר 2010.