תמונות ההרס והחורבן בעקבות שריפת הענק בכרמל ריצדו בלופ אינסופי במהלך סוף השבוע על מרקעי הטלוויזיה שלנו ופתחו את מהדורות העיתונים הבוקר (א'). לתושבים שבתיהם נהרסו כליל ייקח זמן לעקל את אובדנם, וגם אלה ש"מזלם שפר עליהם" ונזקיהם פחותים ייאלצו לאסוף את ההריסות במשך תקופה לא מבוטלת.
בתוך ההלם הקולקטיבי והאישי והצורך במציאת פתרונות זמניים ל"הומלסיות" שנכפתה על חלקם, הם כנראה עוד לא הספיקו לחשוב על השאלה שתהיה אקוטית מבחינתם ברגע שהסערה הראשונית תשכך - מי יפצה אותם על נזקיהם ביום שאחרי.
לדברי עו"ד גד נשיץ, מומחה לדיני נזיקין וראש מחלקת הנזיקין של משרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס, "אם יש ביטוח, חברות הביטוח יפצו את הניזוקים, והן יחזרו בתביעות שיבוב למי שבסופו של דבר יימצא אחראי. בסופו של יום, המדינה תימצא כגורם המרכזי האחראי לכל התרחיש הנורא הזה, בגלל שהכתובת היתה על הקיר ובשל היעדר אמצעים לקידום פני הרע".
חברות הביטוח יתבעו את המדינה
לדברי עו"ד אהוד גוט, שותף בכיר במשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, "אין כמעט ספק שהמדינה התרשלה. אני מכיר דו"חות של ועדות חקירה עוד משנות ה-90 שלא יושמו. כל מערך הכבאות מתאים אולי לשנות ה-60, וגם כתוצאה מכך המדינה לא מנעה את התפשטות האש מיד לאחר שהחלה, ודי ברור שהיא אחראית. המדינה היא גם הכיס העמוק שיכול לשלם את הפיצוי, בניגוד לאותם שני נערים שפורסם שנעצרו בחשד שהם אלה שהבעירו את האש".
גם חיים אטקין, שמאי רכוש, מומחה לנזקי רכוש ולניהול נכסי מקרקעין, מסכים כי המדינה תהיה זו שתשלם. "חברות הביטוח שישלמו לניזוקים יתבעו את המדינה בתביעת שיבוב בגין רשלנותה בכך שלא נערכה במועד, ונורא קל להוכיח את זה. בסופו של היום המדינה תשלם, ומי זה המדינה? זה את ואני בעצם, משלמי המסים".
לדבריו, במקום שהכסף יילך לפיתוח התשתיות בפריפריה, סלילת כבישים, פתיחת קו רכבת נוסף לדימונה בשביל לפזר את האוכלוסייה, "הכסף יילך לפיצוי שהיה ניתן למנוע אותו מראש. הצעירים ימשיכו לגור בשכירות של 6,000 שקל בתל-אביב, גם בגלל שהכסף לשנות את המצב הלך לפיצוי. אבל האוצר תמיד אומר 'אל תהלכו עלינו אימים', ומכאן אנחנו מגיעים לסיטואציה העגומה הזאת".
- ומה עם אותם ניזוקים שאין להם ביטוח רכוש?
נשיץ: "ההבחנה בין תשלום על-ידי חברות ביטוח ותשלום על-ידי המדינה רק לכאלה שאין להם ביטוח היא הבחנה מלאכותית, כי בכל מקרה יש לחברות הביטוח זכות תחלוף (שיבוב) לפי הוראות חוק חוזה הביטוח. זאת אומרת שהמדינה בכל מקרה אמורה לשאת בנזק:.
עו"ד גוט מסכים. לדבריו, מי שאינו מבוטח ייאלץ לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו לו מהמזיקים, ו"תהיה כנראה רשימה ארוכה של מזיקים, כאשר המזיק העיקרי יהיה המדינה".
לדברי אטקין, אלה שאין להם ביטוח יישארו לכאורה בלי כלום, ואז המדינה חייבת להיכנס ולפעול. "ההתנהלות וההתנהגות של בנימין נתניהו לכל אורך המשבר, במנהיגות שהוא מגלה, משדרת באופן ברור שזה אסון לאומי, ושהוא החליט כבר שהמדינה תפצה - רק שבאוצר עוד לא יודעים את זה. בכל מקרה, חשוב לקבל במהירות החלטה. כי אם יקבלו החלטה מהר, הנזקים יצטמצמו. בתביעה צריך לטפל מהר. זה כמו שריפה קטנה, שאפשר לכבות אותה בכוס מים, אבל אחר-כך דלי לא מספיק, ובסוף גם מטוסים כבר לא מספיקים".
היקף הנזק עדיין לא נאמד סופית, אך מומחים לנזיקין מעריכים כי מדובר במיליארדי שקלים. לדברי עו"ד נשיץ, "מדובר בסכומים שעד עכשיו לא ראינו כמותם בתביעות נזיקין בגין שריפות בארץ, אני מניח שזה יגיע למיליארדים".
"אני מעריך את הנזקים במיליארד-מיליארד וחצי", מוסיף אטקין.
ההערכות הללו מתבססות, בין השאר, על ניסיון העבר. בישראל כבר היו מספר שריפות גדולות, ביניהן שתיים שהתרחשו בהרי ירושלים בשנים 1995 ו-1996, באזור היישוב שורש ובאזור קיבוץ קריית-ענבים.
לדברי עו"ד גוט, "בכל אחת מהשריפות הללו הנזק היה כמה עשרות מיליוני שקלים, והן היו קטנות ביותר בהשוואה לשריפה בכרמל. אני מניח שבשריפה הזו מדובר על מאות מיליוני שקלים, וייתכן כי הנזק גם יעבור את הספרה התשיעית".
- האם תשלום פיצויים בהיקף של מיליארד שקלים ימוטט את חברות הביטוח?
גם כאן ניסיון העבר מלמד שלא. נשיץ: "לכאורה, חברות הביטוח יכולות לעמוד בנטל הכספי. כבר ראינו שבמקרים דומים הן עמדו בכך, בין היתר בשריפות בבית מרכזים (שריפת ענק שהשתוללה ביוני 2003 בבית מרכזים, ברחוב קיבוץ גלויות בדרום תל-אביב, א.ל.ו), במפעל אלישרא (שריפה במתקני הייצור של החברות-הבנות של חברת אלישרא בחולון ב-2001. במסגרת הסכם פיצוי שילמה הפניקס לאלישרא 38 מיליון דולר, בנוסף למקדמות שכבר שולמו בהיקף של כ-10 מיליון דולר, א.ל.ו), ובשריפת היער הגדולה על-יד מושב שורש (בקיץ 1995). בכל השריפות האלה דובר בעשרות מיליוני שקלים, ובמקרים מסוימים גם במאות מיליוני שקלים, וחברות הביטוח עמדו בחובות שלהן בלי קושי".
מי מפצה, כמה ואיך - כולן שאלות חשובות, אך את הניזוקים מעניינת בעיקר השורה התחתונה: כמה זמן ייקח עד שיקבלו את הפיצוי על נזקיהם ויוכלו לשקם את הריסות חייהם.
לדברי עו"ד גוט, "הפיצוי מחברות ביטוח מתקבל בדרך-כלל תוך זמן סביר לאחר שהן בודקות את הנזקים שנגרמו. מניסיון העבר, המזיקים, לרבות המדינה, משלמים זמן רב לאחר האירוע, לעיתים זה לוקח שנים רבות".
אטקין מעריך כי אם העניין יהיה נתון בידיים של מס רכוש, הפיצויים יינתנו מהר מאוד. וגם חברות הביטוח לא יעכבו הליכים יותר מדי. עם זאת, לדבריו, "אם יתחיל פה שיהוי ויפנו לשמאים לערוך שומות וישכרו עורכי דין - התיקים האלה ייגמרו עוד 10 שנים בבית משפט, ובסוף המדינה תשלם הרבה יותר".