גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית קבוצת המגזינים מוטו תקשורת: "אני מתכננת שורת רכישות"

כשקבוצת SBC נקלעה לקשיים, רחל בן-צבי זיו הצליחה לשכנע את אילן ציוני לקנות את החברה ולמנותה למנכ"לית ■ עכשיו היא מתכננת להגיע תוך 5 שנים למכירות של 200 מיליון שקל בשנה

רחל בן-צבי זיו יוצאת לקניות. היא נוטה לספר על עצמה ששופינג זה אחד הדברים האהובים עליה, ועל כן זה בדיוק מה שמנכ"לית קבוצת המגזינים "מוטו תקשורת" עומדת לעשות בעתיד הקרוב. ב-3 השנים הקרובות מתכננת בן-צבי זיו שורה של רכישות של מוצרי מדיה וניו-מדיה, כשבסופם היעד המוצהר שלה הוא לעמוד על מחזור של 200 מיליון שקל בשנה, מספר בו היא נוקטת מבלי לגמגם.

רק לפני שנה וחצי, קבוצת המגזינים, המורכבת כיום מ-14 מגזינים, היתה קרובה להיעלם. אז היא נקראה SBC, ומסיבות שונות החברה, שהחזיקה במוצרים כמו "פורבס", "קוסמופוליטן", ו"הורים וילדים", נכנסה להקפאת הליכים.

במשך חודשים נערך חיפוש אחר משקיע, תחת אחריותו של נאמן. בן-צבי, 35, ניהלה בימי SBC את מחלקת ההורות, שכללה 4 מגזינים ופרויקטים משתנים בתחום. "קיבלתי החלטה למנף את המשבר", היא מספרת בראיון ל"גלובס".

"הגענו (יחד עם מי שהיום סמנכ"לית החברה, שירי אבוקסיס - ל"א) לאילן ציוני, והראנו לו את הנתונים. תחום ההורות היה בעצם התחום הכי רווחי ב-SBC, ואם היתה סיבה בגינה אנשים רצו לרכוש את SBC - זה היה בגלל המחלקה הזו. עד אז לא הכרתי את אילן. באנו, הצגנו את עצמנו. עשיתי סוג של פרזנטציה קטנה, ובערב הוא התקשר אליי וקיבל החלטה שהוא רוצה לרכוש את החברה", היא מספרת.

כשציוני שאל מי יהיה המנכ"ל של הקבוצה המתחדשת, לבן-צבי היתה תשובה ברורה. "אמרתי שאני", היא מחייכת, "הוא אמר, 'אבל את לא יודעת'. אמרתי לו שאף אחד לא נולד מנכ"ל, ואני מאמינה שעם קצת הכשרה ולמידה עצמית, אני בטוחה שאהיה מסוגלת להגיע לזה. אילן קיבל החלטה לתת לי את הצ'אנס הזה, וזה משהו שאודה לו עליו תמיד, לא משנה איפה אשב".

ציוני רכש את החברה, ובן-צבי הצטרפה למשא-ומתן עם הנאמן שהופקד על החברה בתקופת הליכי ההקפאה. "ידענו על מה ללחוץ ומה לא ומה לעשות", היא משחזרת.

ציוני רכש את החברה ואת כל חובותיה למנויים ולנושים, שנאמדו בכ-10 מיליון שקל. על החברה עצמה הוא שילם כ-3.35 מיליון שקל. עכשיו, שנה וחצי אחרי, לדברי בן-צבי זיו, החברה ממשיכה לשלם את כל חובותיה, אך היא חברה מרוויחה.

"ניקינו בשנה וחצי את הגירעון, ואנחנו נמצאים במצב של רווחיות שעולה וגדלה בכל חודש", היא אומרת. "אנחנו נמצאים במצב שבערך 20% מההכנסות הם הרווח שלנו. אני מקווה מאוד שב-5 השנים הקרובות אני אגיע בערך למחזור של 200 מיליון שקל בשנה - פרינט וניו-מדיה יחד".

מודל מסחרי הפוך

בניית החברה מחדש החלה עם יצירת שלד ארגוני אחר. כיום לחברה 14 מגזינים, 3 אתרי אינטרנט ו-170 עובדים, שמאכלסים בעיקר את המחלקות המסחריות.

"2/3 מההכנסות שלנו הן ממנויים ולא מהריטייל. אצלנו המודל הוא הפוך. בתחום התוכן, לבד מהעורכים, יש כ-250 עובדי פרילנס שעובדים איתנו", אומרת בן-צבי זיו.

לחברה יש גם מחלקת כנסים, המרחיבה את פעילות המגזינים אל מחוץ לעולם הפרינט.

אבל ההתחלה לא היתה פשוטה. "הכרתי חלק מאוד נישתי ב-SBC", מספרת בן-צבי זיו. "היתה אנדרלמוסיה. אף אחד לא יודע מה קורה ומי אני בכלל. פתאום אתה אמור לנהל את החברה. ההחלטה המיידית היתה להמשיך לקרוא לזה SBC. ואז שאלתי, למה בעצם? אין לשם שום מוניטין. פה קיבלתי החלטה למגר את השם הזה לחלוטין ולקרוא לחברה 'מוטו תקשורת'".

החלפת השם לוותה, לדבריה, ב"משבר זהות" מול הספקים, השוק ובעיקר מול העובדים. בן-צבי נדרשה גם לקבל החלטות באשר לזיכיונות הבינלאומיים שהחזיקה החברה, והחליטה לוותר על נכסים כמו "פורבס" ("דידה בצורה היסטרית") ו"קוסמופוליטן" ("חובות שלא הייתי מוכנה לעמוד בהם").

"בהתחלה אתה צריך להחליט במה להתמקד וגם להגיד לא על דברים מסוימים. אז צמצמנו מותגים ונשארנו עם החזקים", היא אומרת.

- איך אפשר לנהל רשת מגזינים, שלמעשה רובם לא מוכרים לציבור?

"יש לנו כמה שמות מאוד חזקים, אבל גם ידועים פחות. נישה זה יתרון וחיסרון. כשאתה מצוי בנישה, אתה מכיר אותה מאוד טוב וגם מבין במהרה אילו מגזינים חזקים בתחום. אני מרגישה שאנחנו סוג של אטומים בודדים שיוצרים מולקולה אחת שנקראת 'מוטו תקשורת'. את מוטו תקשורת כמעט אף אחד לא מכיר. גם את ערוץ התקשורת שלנו דרך האינטרנט, שזה IFEEL, למרות שיש בו מעל מיליון גולשים ו-700 אלף יוניקים, רוב האנשים לא יודעים לזהות, אבל מקבלים ניוזלטרים. זו הבעיה בנושא של ריבוי מותגים".

- בעצם לכל אחד מהמגזינים שלך יש מקסימום שאת יכולה להגיע אליו.

"נכון. בגלל זה אתה אוסף את הנישות, ואני מאוד הטרוגנית. יש לי 100 אלף מנויים היום. יש תקרת זכוכית, אבל גם אם היא נגמרת בפרינט - היא ממשיכה באינטרנט, זה מה שיפה. כל המגזינים שלנו אוטוטו יהיו בסלולר. החזון שלי זה בסוף לעשות מגזין 'טיילור מייד', מה שתקבל זה יהיה המגזין שלך".

- מה המודל השיווקי אם כך?

"אנחנו לא במאס מרקט, בניגוד למגזינים של 'ידיעות אחרונות' או 'מעריב'. שם זו מאסה שמגיעה להמון, והיא מאוד הטרוגנית אבל עובדת יחסית שטוח ורחב, בעוד אני עובדת מאוד צר אך ממוקד.

"בסופו של דבר, גם העיתונות היום נמצאת בסוג של משבר זהות. אנחנו מנסים להמציא עכשיו את הגלגל, למרות שבדרך-כלל אתה משתדל לא לעשות את זה. מדיית הפרינט היא בסוג של סטגנציה, ופתאום עכשיו יש המון טכנולוגיה שמעלה שאלה על דרך. בגלל שאנחנו יחסית קבוצה קטנה בשוק, אנחנו יכולים להתקדם יותר מאחרים. אנחנו בדיוק בזמן בו מתקבלות החלטות ל-3 השנים הקרובות. האנליסטים גם הם לא יודעים לאיפה כדאי ללכת. כולם מדברים על הרשתות החברתיות והסלולר, ואף אחד לא באמת יודע מה זה אומר".

- דעיכת הפרינט מטרידה אותך?

"לחלוטין לא. יש אנשים שקוראים. אנחנו חייבים לחשוב קדימה, אבל כרגע האנשים עדיין קוראים. אחרי יום שלם מול המחשב הם רוצים להתפנק עם איזה מגזין. רוב הקהל שלי נע סביב גיל ה-35-40, לפעמים גם 50. קהל מבוסס מאוד עם הרבה מאוד כסף, הרבה זמן פנוי, שעדיין קורא".

- באיזו מגמה מצוי שוק המגזינים בישראל?

"שוק המגזינים הישראלי מגלגל משהו בסביבות חצי מיליארד שקל. 6% מנתח הפרסום הכללי. בארה"ב זה פי 5. התחושה היא שכל העולם הולך על הלייף סטייל. פחות ופחות ניוז. יותר רצון של אנשים להדוניזם הזה של 'אני במרכז' ו'מה שחשוב לי'".

- לא חשבת לעסוק בדברים יותר משמעותיים לחברה הישראלית, ללכת על מגזין חדשותי או כלכלי למשל?

"אני לא חזקה בזה, ולעולם לא אכנס למגרש שאני לא טובה בו. אין ספק שאני הולכת לעבות ולהגדיל ורוצה לחלוטין לרכוש עוד אתרים ועוד מגזינים - אבל דברים שמתאימים לי".

דרוש מנהל חלומות

כעת מחפשת בן-צבי אחר תפקיד חדש לקבוצה בראשה היא עומדת - "מנהל חלומות", שיעזור לעובדים להגשים את עצמם בחברה. "המטרה של המשרה היא לגרום לעובד לממש את החלומות שלו לטווח הקצר ולטווח הארוך. פשוט לשבת אתו ולשאול מה החלום שלו ומה הוא רוצה - לרכוש בית? לנסוע לחו"ל? ולעזור לו להגיע לשם. אנחנו, דרך החברה, נעזור לו להגיע לחלומות. השפה שאני מדברת היא אמנם אקסלית, כי אין לי ברירה. עם זאת, זה לא קשור לעובדה שאתה יודע שאת העובד אתה צריך לשים במרכז", היא אומרת.

כאמור, לרשת יש 100 אלף מנויים, ורכישה בודדת של כל ירחון עולה סכום חריג של כ-40 שקל. "המגזינים שלי יחסית לא זולים גם מבחינת מנויים", אומרת בן-צבי, "אבל בסופו של דבר מתברר כי ביחס לשנה שעברה רואים גידול כל הזמן של בסביבות ה-30% בכל חודש".

- אז מי התחרות שלך?

"האמת היא שאני לא מרגישה בתחרות עם אף אחד. מבחינתי, המדיות הקיימות וכל הדברים שקיימים שם בחוץ - אני מוכנה לחבור לכולם, לשתף פעולה עם כולם".

- את אומרת שאת יוצאת למסע רכישות. למה לא לפתח בעצמך?

"אני חושבת שלרכוש זה חוסך לך עלויות וזמן. כשאתה קונה מותג הוא כבר מותג, וזה כבר 50% מהעבודה".

- מה את חושבת על המגזינים האחרים שיש היום בשוק, "מנטה" או "GO" למשל?

"הם עושים עבודה טובה ומשרתים את הקהל שלהם. מה שיפה היום בכל המגזינים, כולל 'לאישה' (בן-צבי עבדה בעיתון - ל"א), שהם כל הזמן את משנים את עצמם ומתאימים את עצמם לקהל, והם הופכים להיות סוג של אינטרנט באופן הזה. הם מבינים שאם לא תהיה הדינמיקה הזו של לרוץ ולחזר אחרי קהל הקוראים שלהם - הם פשוט לא יהיו שם".

- מה באשר לתוכן שיווקי?

"לחלוטין אין. אני מאוד נזהרת מזה, ואני יודעת שזה לא פשוט בעולם של היום".

- זה נכון במיוחד בעולם הלייף סטייל.

"נכון. אפשר להגיד שיש מגזינים שלמים שמבוססים על הסיפור הזה, אבל אני לא שם. יש לי מספיק גב כלכלי לא להגיע למקומות האלה, הם לא טובים - לא פה, לא באינטרנט ולא בשום מקום אחר".

- אתם עדיין חיים על הלוואות מהבנקים ומימונים?

"ברור שכן. אנחנו עדיין מחזירים חובות, אבל זה לא מצב שהבעלים צריך להביא כסף מהבית. אנחנו לא במקום הזה".

- מה קרה עם המנויים בזמן המשבר?

"המנויים הרגישו 'למה שנמשיך לעשות מנוי אחרי שהחברה קרסה?'. אבל הם נשארו, וזה אתגר אמיתי להמשיך ולהביא אותם".

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר