בעונת הכדורסל שעברה העלינו כאן שאלה מאוד מטרידה: איך ייתכן שבעסק כמו ליגת העל בכדורסל, שמכניס 150 מיליון שקל בשנה, כ-30% מהעובדים (שחקנים) מרוויחים שכר חודשי ברוטו שנמוך מהממוצע במשק? התשובות נעו אז בין המצב הכלכלי הקשה, לבין העובדה ששחקנים ישראליים מוכנים לשחק בכסף קטן מאוד, העיקר לשחק.
פאסט-פורוורד שנה אחת קדימה. חזרנו לזירת הפשע בעונת 2010/11, כדי לבדוק עד כמה באמת אפשר להתפרנס מלהיות שחקן כדורסל מקצועני בליגת העל. להפתעתנו הגדולה, המצב הרבה יותר טוב. הכדורסלן הישראלי של עונת 2010/11 מרוויח יותר כסף; 10% מכלל הישראלים בליגה מחזיקים חוזים "כבדים מאוד" (מיליון שקל פלוס); ו-7% מכלל הישראלים בליגה מחזיקים חוזים "כבדים מאוד מאוד" (שני מיליון שקל פלוס). והשורה התחתונה של הכל דווקא נראית לא רעה בכלל: השכר הממוצע לכדורסלן בליגת העל העונה הוא 526 אלף שקל ברוטו.
לפניכם סקירה מקיפה, מיוחדת ל"גלובס", על נתוני השכר של ליגת העל בכדורסל לעונת 2010/11, מתוך נתונים רשמיים של הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל ושל מינהלת הליגה.
***
מעמדו של השחקן הישראלי השתפר פלאים בעיקר בזכות ההחלטה לצמצם את ליגת העל מ-12 ל-10 קבוצות העונה. למי ששכח, המהלך לצמצום הליגה נבע מהקריסה הכלכלית של כמה קבוצות בעונה שעברה, וההכרה שחילחלה למינהלת הליגה שעדיף לקיים ליגה מצומצמת ואיכותית יותר שבה קבוצות יצליחו לסיים את העונה על הרגליים. הצמצום הזה גרם לצמצום המשרות, ולכך ששחקני הדרג שלישי והרביעי שהציפו את ליגת העל אשתקד חזרו לליגות הנמוכות. אבל אלו שנשארו נהנו משיפור בתנאי השכר.
כמות המשרות של שחקנים ישראליים בעונת 2010/11 מסתכמת ב-73 בלבד, לעומת 84 ישראלים שסיימו את העונה שעברה. להבדיל מ-2009/10, המאבק של הקבוצות על הישראלים הבכירים יותר הקפיץ את השכר בכל הרמות. לדוגמה, אם בעונה שעברה 46% מכלל הישראלים בליגה (39 שחקנים) הרוויחו פחות מ-8,300 שקל בחודש, העונה יש רק 27 שחקנים כאלו (37% מהסה"כ).
השינויים בהתפלגות נמשכים ככל שעולים כלפי מעלה: 19% מהישראלים העונה מרוויחים מעל 500 אלף שקל ברוטו, בהשוואה ל-12% בעונה שעברה. וכמובן גם בקצפת נרשם שינוי משמעותי, שנובע בין היתר מחזרתם לליגה של שחקנים כמו ליאור אליהו וטל בורשטיין: חמישה שחקנים ישראלים ירוויחו העונה שכר ברוטו של שני מיליון שקלים ומעלה, לעומת שני שחקנים כאלו בלבד בעונה שעברה.
השורה התחתונה, של "האם שחקן ישראלי יכול להתפרנס מליגת העל": אפשר להגיד שכן. השכר הממוצע לשחקן ישראלי העונה בליגת העל יעמוד על 456 אלף שקל ברוטו.
***
שחקנים זרים ממשיכים לקבל עדיפות משמעותית מבחינת תנאי שכר בהשוואה לשחקן הישראלי. וזה נכון גם לעונת 2010/11. גם כאן אפשר לזהות העונה מגמה של הקטנת המשרות "הזולות" לטובת משיכת זרים טובים יותר בכסף מעט גבוה יותר. לדוגמה, אם בעונה שעברה 47% מהשחקנים הזרים שעברו כאן הרוויחו שכר של 300 אלף שקל ומטה (ברוטו), בעונת 2010/11 רק 23% מהזרים נכנסים לקטגוריית השכר הזו. עם זאת, בעיקר בגלל השינויים שעשתה מכבי תל אביב בתשלומי השכר שלה העונה לזרים (הביאה זרים זולים יותר) - כמות הזרים שמרוויחים שכר שנתי של יותר משני מיליון שקל צנחה העונה: רק שלושה שחקנים זרים ירוויחו ב-2010/11 את השכר הזה, לעומת שישה בשנה שעברה. ובסך הכל, 13% מהשחקנים הזרים ירוויחו נכון לתחילת העונה שכר של מיליון שקל ומעלה.
בשורה התחתונה: השכר הממוצע לשחקן זר בליגת העל עומד העונה על 624 אלף שקל. לפני שממהרים להסיק שמדובר בסך הכל בשכר הגבוה ב-40% בלבד מזה של הישראלים ושהפערים לא כאלו גדולים, ראוי לזכור שהקלות המס של השחקנים הזרים (25% מס מקסימום בלבד) הופכים את הפערים לגבוהים הרבה יותר. ובהערכה גסה שקרובה מאוד למציאות: שחקן זר מרוויח נטו פי שניים לפחות משחקן ישראלי.
עוד נקודה מעניינת בהקשר הזה שיכולה לתרום לדיון על שיפור במעמדו של השחקן הישראלי, היא העובדה שהכסף שמשלמות הקבוצות לשחקנים זרים בהשוואה לשחקנים ישראלים הוא כמעט שווה העונה. שחקנים ישראלים יושבים על 51% מסך השכר בליגה (33.32 מיליון שקל בסך הכל), בעוד שהשכר שמופנה לזרים עומד על 49% מהסך הכל (32.45 מיליון שקל).
הנתון המעניין האחרון בהקשר של השכר מראה שהליגה מתנהלת באופן בריא יחסית: סעיף השכר עומד על 43% בלבד מההכנסות של הקבוצות.
***
צמצום הליגה היא אחת הסיבות להעלאת השכר כלפי מעלה. הסיבה השנייה היא ההחלטה של המינהלת להגדיל את תקציב המינימום, מה שמחייב את הקבוצות להביא שחקנים מעט יותר יקרים. למרות שתקציב המינימום נקבע העונה על 4.5 מיליון שקל, אין ולו קבוצה אחת מליגת העל שהתקציב שלה נופל מ-5 מיליון שקל.
עד כמה גרם הצמצום לקבוצות להעלות את התקציבים העונה? ובכן, תקציבי קבוצות ליגת העל מסתכמים העונה ב-150.34 מיליון שקל - גבוהים במעט מאלו שבעונה שעברה, למרות שהעונה יש 2 קבוצות פחות בליגה. התקציב הממוצע לקבוצה יעמוד העונה על 15.03 מיליון שקלים, עלייה של 22% בהשוואה לעונה שעברה.
המהלך הזה מתאר בדיוק את מה שרצו במינהלת הליגה להשיג: לנקות את הקבוצות הבעייתיות ולהביא לליגה קבוצות בעלות אמצעים, שלא יתפרקו אחרי שליש עונה.
רק שכאן צריך לזכור את העיוות הגדול שיוצרות מכבי תל אביב והפועל ירושלים. הן אמנם שייכות להגדרה "ליגת העל", אבל מתנהלות כלכלית מחוץ לליגה הזאת (גם אם ההישגים לא מראים את זה בשנים האחרונות). מתוך 150 מיליון שקל, התקציב של שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי עומד העונה על כ-94 מיליון שקל. במלים אחרות, הן מהוות 62% מהכוח הכלכלי שהליגה הזאת מייצרת (בעונה שעברה הן היו "שוות" 57%). ועדיין, אם שמים בצד את שתי הגדולות אז התקציב הממוצע העונה לקבוצה בליגת העל עומד על 7.04 מיליון שקלים, לעומת 6.3 מיליון שקל בעונת 2009/10.
***
מאיפה מגיע הכסף לליגת העל בכדורסל? להבדיל מהליגה בכדורגל שחיה בשנים האחרונות פחות או יותר על כספים של אוליגרכים ואנשי עסקים כאלו ואחרים, בכדורסל אחוז התמיכות החיצוניות הוא קטן מאוד.
סעיף ההכנסה העיקרי הוא אימוץ ופרסום - 73 מיליון שקל; הכנסות מכרטיסים - 45 מיליון שקל; מינהלת הליגה - כ-11 מיליון שקל.
סעיף ה"שנור" העיקרי הוא ההקצבות של הקבוצות מעיריות וכספי ציבור: בסך הכל יעמדו התמיכות העירוניות על 21.54 מיליון שקל בעונת 2010/11.
ושוב: אם שמים את הפועל ירושלים ומכבי ת"א בצד, הרי שעדיין - מי שמשלם את רוב הכסף של השחקנים הזרים והישראלים בקבוצות שאתם אוהדים הם... אתם בעצמכם. איך? כשליש ממרכיב התקציב של הקבוצות "הרגילות" בליגה מגיע מהכספים של העיריות והמועצות המקומיות.