אם מישהו חיפש בשנה האחרונה סימן נוסף למותם הקרב של הדיסקים הפיזיים, ה"פלסטיקים", הוא יכול היה למצוא אותו במשרדי אפל.
חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, שקובעת בשנים האחרונות את הטרנדים בתעשייה, המשיכה לסייע בחפירת הבור הענק לקראת טקס הקבורה הסופי של הדיסק. האייפד, מחשב הלוח שהוציאה השנה, לצד קו המחשבים הניידים שלה, הושקו ללא כונן דיסקים כלל.
אם מוסיפים לכך את מחשבי הנטבוק הקטנים, שהפכו בשנתיים-שלוש האחרונות ללהיט, ושגם הם אינם כוללים כונן כזה, אפשר להבין לאיזה כיוון הולכת התעשייה.
ואם לא די גם בכך, לאחרונה גם הלהקה הגדולה בכל הזמנים, הביטלס, נכנעה לפורמט הדיגיטלי ובעלי הזכויות על אלבומיה העלו אותם לחנות המוזיקה המקוונת של אפל, iTunes, שאפשר לרכוש בה שירים בודדים ואלבומים בפורמט דיגיטלי.
הדיסק הפיזי נחשב למת-מהלך, לצד גסיסת הרשתות העולמיות שביססו את עסקיהן עליו כמו בלוקבסטר וטאואר רקורדס. מנתוני חברת המחקר Enders Analysis עולה, כי מכירות המוזיקה הפיזית צפויות לרדת בכשליש מכ-29 מיליארד דולר ב-2004 לכ-10 מיליארד דולר ב-2014.
את מקומם של הדיסקים הפיזיים תפסו נגני המוזיקה, ובראשם האייפוד של אפל, אך נראה שהאבולוציה הטכנולוגית נותנת גם כאן את אותותיה.
קניבליזציה בנגנים
אפל שובעת נחת מהפופולריות של אייטיונז, השולטת על 70% משוק המוזיקה בארה"ב, אבל נגן האייפוד נחלש. הדו"חות הרבעוניים האחרונים של אפל מצביעים על ירידה של 11% במכירות האייפוד לעמת הרבעון המקביל ל-9 מיליון יחידות.
אמנם, אפל לא נפגעת מכך, כיוון שהלקוחות שלה נוהרים לעבר מכשירים משוכללים יותר מפס היצור שלה, כמו האייפון והאייפד, אך ירידת מכירות נגן המוזיקה מסמלות את השינויים בהרגלי הצריכה בתקופה האחרונה.
חברת המחקר GfK דיווחה לאחרונה כי בינואר-אוגוסט השנה נרשמה ירידה של 18.6% במכירות נגני המוזיקה באירופה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם שלוחתה המקומית של חברת המחקר, GfK קמעונאות וטכנולוגיה ישראל, מציגה תמונה דומה. על-פי הנתונים, בינואר-אוקטובר השנה נרשמה ירידה של 16% במספר הנגנים שנמכרו לעומת התקופה המקבילה ב-2009.
מי שאחראי לקניבליזציה בשוק הנגנים הם הטלפונים הסלולריים, וביניהם גם האייפון, שמציעים כיום יכולות אודיו איכותיות לא פחות מאלה של הנגנים הייעודים בנוסף לפעולות כמו שיחות טלפון, GPS, אפליקציות וגלישה.
המציאות הטכנולוגית גורמת לחלק מענקיות תעשיית המוזיקה לאבד את עצמן לדעת: EMI, אחת מבעלות הזכויות על קטלוג השירים של הביטלס, פושטת רגל; וורנר מיוזיק דיווחה לאחרונה על הפסד רבעוני גבוה מהצפוי וגם השאר לא מלקקות דבש.
חלק עיקרי בהפסדים הללו נובע מהפיראטיות הגואה בשוק המוזיקה. האויב הבודד שניצב בעבר בפני חברות התקליטים בדמות נאפסטר או קאזה, שאפשרו הורדת קבצים ממחשב למחשב, הפך למפלצת מרובת-ראשים ולמאבק כמעט חסר סיכוי מול אינספור אתרים ושירותי הורדה פיראטים מסביב לעולם. אבל יש עדיין מי שמוכן לשלם. לפי נתוני חברת Research and Markets, מספרם של רוכשי מוזיקה דיגיטלית בעולם צפוי לגדול מ-721 מיליון ב-2009 ל-1.5 מיליארד ב-2014. גם מספרם של רוכשי מוזיקה דיגיטלית מהסלולר בעולם צפוי לגדול מ-507 מיליון אשתקד למיליארד איש ב-2014.
בקרוב תצטרף לחגיגה הדיגיטלית הזו לא אחרת מאשר גוגל, שמתכננת להשיק חנות מוזיקה שתתחרה באייטיונז ובשאר שירותי המוזיקה המקוונים.
הבמה של בון ג'ובי בפייסבוק
בתעשיית המוזיקה תרים בנרות אחר אפיקי הכנסה חדשים שיתאימו יותר לדור הצרכנים של היום. כך, למשל, חברת סנדיסק, שייסד הישראלי ד"ר אלי הררי, משווקת כרטיסי זיכרון שכוללים 1,000 שירים בסגנונות שונים ושניתנים להאזנה דרך נגני המוזיקה של החברה ודרך טלפונים סלולריים. גם חברות התקליטים עצמן מוכרות כרטיסי זיכרון והתקני דיסק-און-קי, שכוללים אלבומים נבחרים (ראו כתבה נפרדת).
ערוצי הפצה ושיווק של מוזיקה נוצרים מסביב לשעון. כך, להקת בון ג'ובי חתמה על עסקה עם יצרנית המשחקים החברתיים CrowdStar, המפתחת משחקים לפייסבוק כמו Happy Aquarium ו-Happy Island, שבהם משחקים 50 מיליון גולשים. על-פי ההסכם, אלבום אוסף דיגיטלי של הלהקה יימכר בתוך המשחקים החברתיים של CrowdStar, לצד מוצרים וירטואליים למשחקים עם לוגו הלהקה וקופון הנחה לחנות המקוונת של הלהקה.
דרך אחרת להפיץ את בשורת המוזיקה ולגלגל כסף לכיס היא משחקי המוזיקה מבוססי הגיטרות והריקודים שצברו תאוצה בשנים האחרונות (אם כי לאחרונה ירדה מעט קרנם). פריצת דרך ישראלית נרשמה לאחרונה במשחק הווידיאו Rock Band, עת הצליח הזמר הישראלי שי נובלמן להכניס את אחד מלהיטיו כשיר בתוך המשחק, שנמכר ברחבי העולם.
המנגינה לעולם נשארת
פייסבוק, רוק בנד או כרטיסי זיכרון במקום דיסקים - ההיסטוריה מלמדת שבכל הקשור לשמיעת מוזיקה, כולם נשארים בסוף בחיים, איכשהו.
כפי שתקליטי הוויניל עשו קאמבק בשנים האחרונות וכפי שהווקמן עדיין ימשיך להיות מיוצר על אף הודעת סוני על סגירת קו הייצור שלו ביפן, כך גם הדיסקים ונגני המוזיקה יישארו עדיין בסביבה. הם לא יהיו בשורה הראשונה של התעשייה, אבל קהלים נישתיים ימשיכו לצרוך אותם.
חובבי מוזיקה מושבעים ישמרו מקום בלב ועל המדף לדיסקים, בעוד נגני המוזיקה ימשיכו לזכות בעדנה בקרב חובבי ספורט שצריכים מכשיר קטן, לצד קהל מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שלא יוכל להרשות לעצמו טלפון חכם שישלים את הפער המוזיקלי. גם אם הטכנולוגיה דורסנית, המנגינה לעולם נשארת.
