תעשיית המוזיקה בעידן הדיגיטלי עוברת שינויים לא פשוטים בשנים האחרונות. למרות ההצלחה של אייטיונז, החנות הדיגיטלית של אפל , הענף עדיין תר אחר המודל העסקי הנכון שיאפשר לו לשרוד בתקופה שבה יותר ויותר צרכנים מורידים מהרשת שירים באופן פיראטי ונמנעים מרכישת מוזיקה בתשלום.
מי שמנסים לבסס מודל עסקי אחר בתעשיית המוזיקה הם שירותי הסטרימינג החינמיים - קטלוגים מוזיקליים שנמצאים ברשת ומאפשרים להאזין למוזיקה ולגלות אמנים חדשים, בלי להוריד בפועל את המוזיקה למחשב (שמתאכסנת בשרתים מרוחקים בטכנולוגיית ענן מחשוב).
את ההכנסות מייצרים שירותי המוזיקה בסטרימינג משילוב פרסומות באתר, פיצ'רים מסוג פרימיום, הניתנים למשתמשים רשומים תמורת תשלום, ומדמי מנוי חודשיים.
לפי חברת המחקר NPD, שיעור המשתמשים בארה"ב שהאזינו למוזיקה בסטרימינג בחודש אוגוסט השנה צומח וכמעט זהה לשיעור המשתמשים שהורידו מוזיקה למחשב. במדינות כמו צרפת, לדוגמה, כבר התהפכה המגמה, והאזנה למוזיקה בסטרימינג היא הדרך המועדפת.
הפסדים של מיליונים
במחקר מפברואר, העריכה NPD ששירותי הסטרימינג החינמיים גוררים ירידה של 13% במספר ההורדות בתשלום. גם תוכנות לשיתוף קבצים (P2P), כדוגמת אימיול או iMesh הישראלית, איבדו מהדומיננטיות שלהן לאור הפופולריות הגואה של שירותי סטרימינג.
מלבד העובדה שצרכנים מתקשים להפנים כי גם באינטרנט יש לשלם בעבור שירותים שונים כגון מוזיקה או תוכן וידיאו, הפשטות של השירותים הללו, שמאפשרים בקליק אחד לשמוע את השיר באופן מיידי וחוקי ומבלי שהוא יתפוס מקום על המחשב האישי, קוסמת להרבה גולשים.
אחד משירותי הסטרימינג שזוכים לבאזז בחודשים האחרונים הוא Spotify, סטארט-אפ בריטי שמציע למשתמשים נגישות חינמית לקטלוגים נרחבים של מוזיקה. Spotify פועל רק באירופה, אם כי בכוונת החברה להיכנס גם לשוק האמריקני, לאחר שצברה 10 מיליון משתמשים בשנתיים.
הגישה למוזיקה ניתנת למשתמשים בחינם (בשילוב פרסומות), והם יכולים ליצור לעצמם פלייליסט, לחפש אחר מוזיקה ספציפית ולשתף בקלות עם החברים. פיצ'רים נוספים, כגון נגישות למוזיקה גם מהסלולרי או כשהמשתמש אינו מחובר לאינטרנט - ניתנים תמורת מנוי חודשי.
די להציץ בנתונים הפיננסיים של Spotify כדי להבין ששיטת הסטרימינג היא לא מודל עסקי משתלם, לפחות כרגע. את 2009 סיימה החברה עם הפסד של 26 מיליון דולר, ועם חצי מיליון משתמשים משלמים.
העובדה ש-Spotify, בדומה לשירותי מוזיקה אחרים, משלמת לחברות המוזיקה תמלוגים עבור כל שיר שמשתמש שומע באתר (גם אם זהו משתמש שאינו משלם דמי מנוי) מקשה על יצירת מודל עסקי.
גם חברות המוזיקה הגדולות מאבדות את האמון בתעשיית הסטרימינג, שנשענת בעיקר על הכנסות מפרסום. יו"ר חברת המוזיקה וורנר, אדגר ברונפמן, הביע לאחרונה סקפטיות ממודל עסקי זה.
"שירותי סטרימינג חינמיים פשוט לא מייצרים הכנסות נטו חיוביות עבור התעשייה", אמר ברונפמן.
העובדה ששירות כמוSpotify לא פועל עדיין בארה"ב נובעת בדיוק מסיבה זו - החברה מתקשה לייצר הסכמי שיתוף פעולה עם חברות התקליטים המובילות בשוק המוזיקה האמריקני.
אחד השירותים הוותיקים במוזיקה הדיגיטלית, שכמעט נסגר ב-2008 בשל התמלוגים הגבוהים שנאלץ לשלם לחברות התקליטים, הוא פנדורה. מאז הוא הצליח להתאושש וכיום הוא קרוב לרווחיות בזכות 60 מיליון משתמשים נאמנים.
השירות המתחרה, Last.fm, שנרכש ב-2007 על-ידי CBS ב-280 מיליון דולר, סיים אמנם את 2009 עם הפסד של כ-5 מיליון דולר, אך נדמה שגם הוא עלה על דרך המלך הודות לכך שהחל לגבות דמי מנוי במדינות מסוימות, והפסיק להישען באופן בלעדי על הכנסות מפרסום.
בשוק נמצאות עוד חברות רבות, בהן שירות המוזיקה Blip, והסטארט-אפ החדש GrooveShark, המציע מנוע לחיפוש ולגילוי מוזיקה בסטרימינג ואף פתוח למשתמשים בישראל. אף אחד מאלה אינו קרוב לרווחיות, שכן סטרימינג הוא עסק יקר.
וואלה קופצת למים
גם בישראל, שבה מרבית שירותי הסטרימינג חסומים בפני המשתמשים המקומיים, נעשה ניסיון לפתח שירות מוזיקה מקומי שהתבסס על דמי מנוי.
הסטארט-אפ הישראלי Youzik הוקם ב-2006 על-ידי אלון לוין, שניסה לפתח פלטפורמה לצריכת מוזיקה בסטרימינג. Youzik הצליח לחתום על שיתופי פעולה עם חברות התקליטים, בהן הד ארצי, הליקון ו-NMC, ואתר Mako הציע רדיו אינטרנטי שהתבסס על הטכנולוגיה של החברה.
אולם, Youzik גילה גם הוא עד כמה מורכב שוק המוזיקה הדיגיטלי. לפני כחצי שנה נאלצה החברה לסגור את הפעילות לאחר ש-NMC משכה ידיה מהמיזם.
הסיבה הרשמית הייתה טמונה בהיעדר הכנסות משמעותיות. בדומה לשירותים בעולם, גם כאן הגולשים לא מיהרו לשלם בעבור תוכן שניתן למצוא בחינם ברשת.
אולם, הסיבה הלא רשמית לנסיגתה של NMC טמונה, ככל הנראה, במיזם מוזיקה שהיא עתידה להעלות בשיתוף פעולה עם פורטל וואלה , שיאפשר להאזין לשירים בסטרימינג וכנראה גם להוריד שירים למחשב בעבור דמי מנוי חודשיים.
השאלה הפתוחה היא אם הפלטפורמה החדשה תפתור את תופעת הפיראטיות בישראל ותשכנע את הגולש לשלם.