בשבוע שעבר הומלצה כאן לצפייה העונה החדשה של "עובדה", אלא שהאש בכרמל האריכה את החופשה שלה בעוד שבוע.
לפיכך הנה ההמלצה בשנית - בתקווה שלפחות הערב (ה') לא יקרה עוד אסון שידחה אותה שוב...
אילנה דיין ו"60 הדקות" שלה חוזרים לעונה חדשה. לפעמים נדמה לי ש"עובדה" קצת הלכה לאיבוד במגרש הביתי שלה: כשעלתה התוכנית לראשונה, אי-שם לפני מה שנדמה כנצח, היינו כולנו עדיין צרכני חדשות כבדים יותר. ערוץ 2 ניסה לצד גיבוש אלטרנטיבה לרוממה, לשדר גם מכובדות.
מעונה לעונה הופכת "עובדה" להיות נטע זר בנוף הערוץ המסחרי, מס שפתיים לסוג תוכניות שבקושי מתקיימות בו.
המסקנה שלי מצפייה בשני נושאי התחקיר הערב היא שהרוע האנושי, פנים רבות לו: אלה יכולים להיות המוני מוסלמים מוסתים שמוציאים מקרבם את עתודות הגיוס לאל-קעידה, לכאורה פני הרוע המוחלט ולמעשה סומליים אומללים שמקווים למצוא בעולם הבא נחמה שלא היתה זמינה להם בעולם הזה.
אלה יכולים להיות גם מי שגדלו ברחובות אחת השכונות הקשות בארץ, רמת-עמידר, כמו למשל יוסי הררי, גיבור החלק השני של התוכנית, שמספר איך הפך, לדבריו, לאיש עסקים לגיטימי, אחרי שנים של פעילות בצד האפל של החוק.
אפס, אפס, עשר
"למות ביום אחר", ו' 16:30, "יס 4"
אפשר לא רק למות ביום אחר, אלא אף לצפות ביום אחר: השידור הראשון של הסרט הזה יהיה כבר ביום ה' ב-22:00, אבל מצאתי כבר שעל המשבצת הזאת מתחרות יותר מדי אופציות צפייה, ולכן עשיתי לי מנהג: בין הפאב לבין ארוחת הערב, לקבל את השבת בחברתו של מי שיודע להעריך חברת גברים, אם כי ידוע דווקא בכיבושיו בקרב הנשים, כלומר עם ג'יימס בונד.
כבר חיוויתי כאן את דעתי הלא פופולרית שלפיה פירס ברוסנן, דווקא הוא מכולם, הוא הבונד המושלם: אחרי האסון שנקרא טימותי דאלטון ולפני הבכיין החלקלק שנקרא דניאל קרייג, דרך כוכבו של פירס (אנחנו קוראים אחד לשני בשמות פרטיים), שלמרבה הצער זהו סרטו האחרון כבונד. אבל איזה סרט! אולי הבונד הטוב ביותר בהיסטוריה של הסדרה.
זה מתחיל עם בונד השבוי והמעונה בידי הצפון-קוריאנים, נמשך למשבר אמון (כרגיל) עם הממונים עליו, מדלג אל חופי קובה שמהם עולה האלי ברי הסקסית כוונוס העולה מן הרחצה, ונגמר על הקרח.
מה עוד נבקש? אה, כן, כמה תפקידי משנה כייפים בצורה בלתי רגילה: אחד של ג'ון קליז בתפקיד קיו, מנהל המעבדה שממציאה ל-007 את הגאדג'טים המגניבים שלו, ו... מדונה האחת והיחידה, כסייפת שמאתגרת את בונד לקרב חרבות סוער.
ממתק אמיתי לחובבי הז'אנר.
אקשן בשבת
"מטרה אנושית", שבת 14:00, HOT ZONE
שבת בבוקר יום יפה, אבל השבת הקרובה אמורה דווקא להיות גשומה, כזאת שתבשיל קדירה חורפי (במגבלות החורף הישראלי) הופך את צהרי השבת למנומנמים במיוחד, אידיאלים כדי להתעורר מסדרת "אקשן" חדשה (או כדי לשקוע מיד לאחריה בשינה שכולה עיכול). וכשמדובר בסדרה לא שגרתית - הרי זה משובח.
נא להכיר את כרסיטופר צ'אנס. בעצם המילה "להכיר" עלולה להטעות, כיוון שככל שאנו מגלים יותר פרטים על צ'אנס, אנחנו למדים עד כמה כמעט בלתי אפשרי להכירו. יש בעברו איזו טראומה שקשורה בשירות בכוחות המיוחדים של צבא ארצות-הברית, אבל מה היה אופי היחידה שבה שירת, תפקידו או האירוע הטראומתי שגורם לו להמשיך לסכן את חייו על בסיס יומי - זאת אולי נדע בהמשך.
כדרכם של "שושואיסטים" רבים בדימוס, צ'אנס עוסק באבטחה, אבל לא באבטחה מהסוג שמציב שומרים קשישים בפתחי קניונים, או לחילופין, מאמן את צבאותיהם הפרטיים של קרטלי הסמים, אלא חברה לאבטחת אישים.
בנוהל ששואב השראה מקווין קוסטנר ב"שומר הראש", הוא הופך לחלק מחייהם של לקוחותיו, הכול במטרה להיות ברגע הנכון ובזמן הנכון כדי לזנק ולספוג את הקליע במקומם.