"במדינה שלנו, אם אתה לא משקר, אתה לא מקבל שקל מהבנק", כך התבטא אמש (א') אבי כץ, לשעבר בעלי "כפר השעשועים", "ששת", "ורדינון", "הכל בדולר" וחברות נוספות, וכיום מייסד-שותף בקרן "הגשמה", המשקיעה במיזמים בתחילת הדרך.
כץ, שמכר את כל עסקיו לפני כשנתיים, דיבר בפאנל שעסק בסוגיה הכאובה של מימון בנקאי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים. בתום דיוני הפאנל הודה באוזנינו: "אני שיקרתי לבנק. אם לא הייתי משקר, לא היו נותנים לי כסף בתחילת הדרך". לדבריו, הוא פנה לבנק לאחר שנואש מהקרנות הממשלתיות ומהקרנות הפילנתרופיות השונות, המסייעות לעסקים קטנים ובינוניים במתן הלוואות בתנאים מועדפים.
לנציגי האוצר והתמ"ת שנכחו בפנאל, אמר כץ: "כנראה שבאתי ממדינה אחרת לגמרי, אחרת אני לא מבין. אני התחלתי בלי אגורה. הקמתי אימפריה של 7 חברות, אותה מכרתי לפי שווי של 180 מיליון שקל, וכל זה בלי שקל בהתחלה ובלי עזרת הקרנות השונות. גם זכיינים שלי, רק מי ששיקר, קיבל כסף מהבנק".
"הבנקים משקרים לכם"
עוד תקף כץ את נציגי הממשלה בפנאל: "אני רוצה להרגיע אתכם בממשלה - הבנקים שמלווים את הקרנות בתהליך מתן ההלוואות, משקרים אתכם". כץ לא חסך שבטו גם מרן קיוויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת: "סלח לי, אבל כשאתה נכנס למט"י (מרכז טיפוח יזמות הכפוף לתמ"ת - ס.פ), אתה צריך לשלם 5,000 שקל כדי לממן את הפקידים שם. מט"י יודע לעזור לפתוח פדיקור ולא עסק ב-3 מיליון שקל. את זה אין לאף אחד במדינה לתת והמצב נואש". ובאוזנינו הוא חידד: "מצבם של 'היזמים בהתהוות' בישראל בכי רע. מסתובבים כאן מאות יזמים אומללים, רגע לפני הגשמה, שלא מצליחים לקבל מימון בנקאי". מסיבה זו, לדבריו, הוא הקים את קרן הגשמה, ביחד עם גיל אונגר, לשעבר מנכ"ל הריבוע הכחול. ל"גלובס" אמר כי הקרן השקיעה עד כה ב-12 עסקים חדשים בסדר גודל זה.
מנגינה דומה השמיע גם עו"ד אריק מויאל, מנכ"ל אשכול גליל מערבי, שפועל לפיתוח כלכלי של עסקים באזור: "יזם צריך לספר שיש לו 2 אמהות ו-4 אבות, כדי לקבל כסף מהבנק. לעסקים הקטנים יש בעיה אקוטית במימון בנקאי. אבי כץ אולי מצא פתרון, אבל עם כל הכבוד, הפתרון צריך לבוא ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, אבל עד עכשיו זה לא קרה". עוד אמר, ש"הגורם שימצא את הנתיב לפתור את הקושי והחסם הזה, ישיג עולם ומלואו".
"רק 8% מהאשראי הבנקאי הלך אשתקד לעסקים הקטנים, אחוז זניח ולא מספק", אמרה ענת ארבל, בוגרת תוכנית עמיתי קורת של מכון מילקן, שחקרה את תמונת המצב בתחום. לדבריה, המצב עגום ובעייתי עוד יותר בקרב העסקים הזעירים (שאינם מעסיקים עובדים).
לשאלת מנחה הדיון, הפרופ' גלן יאגו, ראש המרכז לישראל ומנהל בכיר בחטיבת המחקר במימון במכון מילקן, כיצד הוא רואה את תוצאות עבודת המחקר של ארבל, השיב קיויתי: "אנחנו מודעים לכך שיש בעיה בתחום האשראי לעסקים, ובמיוחד באשראי להקמת עסקים חדשים. הבנקים לא מכירים בכך, וזה נושא שאנחנו בוחנים. בשלב זה, תקצבנו את קרנות המדינה ב-13 מיליון שקל נוספים, אך זה לא מספיק ואנחנו בוחנים את הדרך להיות מעורבים יותר, בדומה לרשות לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמעורבת מאוד במתן האשראי לעסקים קטנים. בארה"ב יש חוק המחייב בנקים לעבוד עם האוכלוסייה באזור הגיאוגרפי בו הם פועלים, כולל עם עסקים קטנים. חוק כזה צריך לבחון גם אצלנו".
אריק ברונשטיין, הממונה על ערבויות מדינה במשרד האוצר, אמר: "כולנו מבינים שהעסקים הקטנים הם המפתח לפתרון בעיות היסוד בחברה הישראלית ולצמצום הפערים. כך למשל, ב-2005 כשזיהינו שעסקים קטנים במגזר המיעוטים כמעט ולא מקבלים הלוואות, הכנסנו בפטור ממכרז את בנק מרכנתיל כדי לתת יותר הלוואות למגזר. וברבעון האחרון, שליש מהפעילות של הבנק היה במגזר המיעוטים. כיום אנחנו מזהים בעייתיות בנושא במגזר החרדי".
"עסקים קטנים ובינוניים הם העיקר, לא ההיי-טק"
נציג נוסף של מטעם המדינה בפאנל היה אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח הנגב והגליל, שאמר שהוא מסכים שיש שתי אוכלוסיות שצריך לשים עליהן דגש - יזמים מתחילים ומאותגרים תעסוקתית.
דובר נוסף בפאנל, עמנואל ברנע, ראש תחום המחקר הבנקאי בבנק ישראל, אמר: "אני לא אומר לא ללכת על חקיקה שתחייב מהבנקים לתת אשראי לעסקים שלא מקבלים אשראי, אבל אני אומר שצריך להיזהר מזה". דובר אחר בפאנל, קארל קפלן, מנכ"ל קרנות קורת, אמר ש"המדינה סומכת יותר על יצוא ההיי-טק, שמעסיק אולי 7% מכלל העובדים במשק ולא על העסקים הקטנים והבינוניים, שהם המעסיק הגדול במשק".
לדברי אהרון מנקובסקי, יו"ר ארגון ההיי-טק הישראלי ושותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, השאלה שצריכה להישאל היא איך לוקחים את העסקים הקטנים ומעלים אותם. "צריך להסתכל על זה בצורה מפוקסת. איפה התרומה למשק קריטית יותר, ולא משנה אם זה היי-טק או לואו-טק".
ייעוץ מסובסד לעסקים קטנים ובינוניים?
תוכנית "החונכות העסקית" עדיין תקועה
למעלה מחודש ימים שבמשרד התמ"ת משוכנעים שאוטוטו משרד האוצר ישחרר להם את התקציב המיוחל שיפיח רוח חיים בתוכנית "החונכות העסקית" המושבתת מאוגוסט השנה.
בתגובה לפנייתנו בחודש שעבר, השיבו בתמ"ת כי "לאחר אישור הסטת התקציב, לא צפויה להיות בעיה תקציבית בפרויקט החונכות, וכבר בימים אלו משוחרר התקציב לטובת החונכויות של העסקים שנמצאות בצנרת".
אלא שהימים הפכו לשבועות ותקציב התוכנית, שנחשבת לאחד מכלי הסיוע החשובים שהמדינה מעניקה לעסקים הקטנים והבינוניים, עדיין לא שוחרר. גם מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בתמ"ת, רן קיוויתי, לא ידע לומר ל"גלובס" אמש (א') מתי ישוחרר הכסף. "זה מחכה לחתימת חשב באוצר", אמר לנו.
משמעות הדבר, שיזמים שמצויים בשלבי הקמת עסק חדש או יזמים ותיקים שעסקיהם נקלעו לקשיים וזקוקים לייעוץ ולהכוונה עסקית, נאלצים להמתין. אגב, גם באוצר מפזרים הבטחות נוסח "בימים אלו". בתגובה לפנייתנו בנושא בתחילת דצמבר מסר האוצר: "בימים אלו מועברים 25 מיליון שקל לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 10 מיליון שקל לתוכנית החונכות העסקית".
התוכנית, שהוקמה ב-1992, מאפשרת ליזמים ליווי עסקי של חונכים מקצועיים ובעלי ניסיון, המסובסד על-ידי המדינה. כך, בעוד עלותו של יועץ עסקי בשוק הפרטי מגיעה למאות שקלים לשעת עבודה, עלותו של היועץ העסקי מטעם התמ"ת היא 48 שקל בלבד לשעה.