נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר קורא לאמץ את המודל הנורבגי ולהקים קרן השקעות גדולה שתקלוט את התמלוגים והמסים שיתקבלו מההכנסות ותשקיע אותם בחו"ל. פישר אמר את הדברים בוועידת ישראל לעסקים 2010 של "גלובס".
"אם יש שם (בים התיכון) משהו גדול ביחס לגודל המשק, אז נצטרך לטפל בזה כמו שמדינות אחרות עשו", אמר פישר, תוך שהוא מתייחס לתגליות הגז ולאפשרות של "המחלה ההולנדית", כלומר ייסוף המטבע המקומי בעקבות תשלומי המסים והתמלוגים מתגליות הנפט והגז, מה שיפגע במגזר התעשייתי.
"המבט הראשון הוא לכיוון נורבגיה, שהקימה קרן שתיקח את תקבולי המדינה מהתגליות והשקיעה אותם", אמר פישר. אסור לתת לכסף הזה להשפיע יותר מדי כדי לא לסבול מהמחלה ההולנדית. אנו צריכים למנוע את זה ונעשה זאת". נורבגיה נהנית כיום מקרן מיוחדת המופקדת על עודפים של 440 מיליארד דולר - שמקורם בהכנסות המדינה מנפט.
ביום דרמטי במיוחד בסקטור הגז, בו הציב שר האוצר יובל שטייניץ אולטימטום לשותפויות "תמר" ואמר להן לפתח את המאגר או להחזיר את הרישיון למדינה, פישר אמר כי יש לעודד את היזמים להמשיך לחפש גז בים, אך במקביל הביע שוב תמיכה חד משמעית בהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי.
"אני תומך בוועדת ששינסקי. מטרתה הייתה להגיע לחלוקה הוגנת של רווחים מתגליות הגז בין מי שמצא את הגז לבין אזרחי ישראל", אמר פישר. הנגיד חזר פעמיים - בעברית ובאנגלית - על ההודעה שהוציא ביום פרסום המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, הודעה בה נמסר כי הוא תומך בהמלצות ומאמין שהליך השימוע שניתן לחברות הנפט והגז יהיה הוגן.
"כל החלטה כאן לוקחת פי 3 ממדינות מערביות"
"אנו במצב כלכלי טוב אך יש לנו בעיות", אמר פישר בהתייחסו למצב המאקרו-כלכלי במשק. "את כל הבעיות ניתן לפתור אך זה ידרוש החלטות קשות כדי לטפל בהן".
פישר מנה מספר בעיות מרכזיות שהוא רואה במשק: את בעיית החינוך והעוני הוא קשר אחת בשנייה: "כולם מבינים את הבעיה ורואים שהרמה שלנו ממשיכה לרדת במבחנים הבינלאומיים. העוני ממוקד בשתי אוכלוסיות: הערבים והחרדים. אצל החרדים הבעיה היא שאחוז קטן של הגברים יוצאים לעבוד ולכן לא מפתיע שהאוכלוסייה הזו ענייה. אצל הערבים יש קושי לנשים למצוא עבודה כי בתרבות שלהם ישנה אפליה ורצון שהאישה תהיה קרובה לבית. אם לא נטפל בבעיות הללו לא נוכל להמשיך לצמוח ולהקדם כמדינה מפותחת".
פישר הזכיר גם בעיה נוספת - תשתיות מפגרות. לדבריו, "כל החלטה כאן לוקחת פי 3 ממה שלוקח במדינות המפותחות".
הנגיד דיבר גם על אתגרים מאקרו-כלכליים העומדים בפני ישראל: "בחוק בנק ישראל מוגדרים 3 יעדים לבנק ישראל. הראשון הוא לשמור על יציבות מחירים, כלומר אינפלציה של 1%-3%. זו המשימה המרכזית לפי החוק. מעבר לזה עלינו לתמוך ביעדים אחרים של מדיניות הממשלה - בעיקר צמיחה ותעסוקה - ועל פי החוק החדש יש לנו הצורך לטפל בפערים החברתיים, ככל שאנו יכולים להשפיע בנושא".
הנגיד הזכיר אמנם את העלייה האחרונה בשיעור האבטלה, לרמה של 6.6%, אך אמר כי "זה חדשות טובות כי העלייה הזו נבעה מגידול מהיר בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה. בחודשים האחרונים, יותר אנשים יצאו לעבוד". לפי נתונים שחשף שר האוצר יובל שטייניץ בוועידה, שיעור השתתפות האוכלוסייה בשוק התעסוקה עלה ל-58% לעומת 56.5% בשנה שעברה.
כמו בכל נאום שהוא נושא לאחרונה, פישר התייחס לשתי סוגיות בוערות במיוחד במשק - ייסוף השקל ומחירי הדירות המאמירים. הנגיד הדגיש כי ימשיך לרכוש דולרים בשוק וציין כי "אחד האיומים על הצמיחה הוא שער החליפין. כאנשים שאחראים על משק קטן ופתוח שמייצא כ-45% מהתמ"ג, עלינו לדאוג על שער החליפין. נמשיך להתערב בשוק המט"ח לפי הצורך ועלינו להיות מוכנים לכל מיני תרחישים שעלולים לקרות".
"מחירי הדירות עולים - ואז בום"
כאשר דיבר על העלייה במחירי הדירות, שיגר פישר עקיצה לעבר גורמים הממשלה המשחררים נתונים סותרים באשר למחירים. כזכור, משרד האוצר טוען בחודשים האחרונים כי מחירי הדירות יורדים ואילו הלמ"ס מדווחת על עלייה עקבית במחירים.
"יום אחד נגלה מה באמת קורה", אמר פישר בציניות. "בינתיים, אנחנו לא ניתן לבועה להתנפח בשוק הנדל"ן כי יותר מדי משברים פיננסיים התחילו בשוק הנדל"ן. כשהמחירים עולים כולם רצים לקנות ואז המחירים ממשיכים לעלות ובסוף מישהו מגלה שזה עלה יותר מדי ואז בום - המחירים מתחילים לרדת".
בוועידה התקיים "מפגש נגידים", שכן גם נגיד הבנק המרכזי של הרשות הפלסטינית ג'יהאד אלוואזיר נשא דברים לצד פישר. אלוואזיר בירך את פישר על תארי הכבוד להם זכה בחודשים האחרונים. "זוהי עדות לתבונה שלך ולאופן הטיפול שלך במשבר", אמר.
הנגיד הפלסטיני קרא לסיים את הכיבוש במהירות ופנה לקהילה העסקית בישראל ללחוץ על הממשלה בנושא זה: "האתגר הגדול ביותר של ישראל הוא לסיים את הכיבוש שהחל ב-1967. לא יהיה שלום ללא הפסקת הכיבוש. יותר מדי זמן הושקע בתהליכים ופחות מדי במהות. אין כזה דבר שלום כלכלי. מסוכן ומוטעה להניח שבגלל השקט השורר היום - ניתן יהיה להעלים את הקונפליקט. האינתיפאדה השנייה החלה כשהתמ"ג הפלסטיני צמח יפה מאוד. אני קורא לכם, אנשי הקהילה העסקית, לדחוק בממשלה הישראלית לא לסגור את חלון ההזדמנויות הנוכחי לשלום. הגיע הזמן לעבור למעשים. הקול שלכם חייב להישמע".