מושב טכנולוגיות החלל כמנוע צמיחה אותו הנחה ד"ר גלעד פורטונה, עמית מחקר במוסד שמואל נאמן ניסה לתת תמונת מצב של תעשיית החלל הישראלית. "ישראל מתמחה בלווינים זעירים. לוויין הנאנו ששוגר בחודשים האחרונים שוקל 10 קילו גרם, כאשר ישראל הקדימה את המגמה העולמית של הקטנת החלקים של הלוויינים", אומר פרופ' חיים אשד, ראש מינהלת תוכנית החלל.
"צבאות בעולם כולל צבא ארה"ב מסתכלים בפליאה למה שהצלחנו להגיע. את זה אנחנו רוצים להעתיק ללוויינים האזרחיים. לחלל יש אספקטים כללים חשובים. כפי שמערכת הביטחון פיתחה את תעשיית הייטק, גם נושאי תוכנית החלל פותחו על ידי מערכת הביטחון".
"המשבר הכלכלי גרם להפסקה של פרויקטים מסוימים, כאשר הממשלה חייבת להשקיע באקדמיה ובתעשייה הזו, רק אז ישראל תהיה גורם משמעותי בתעשיית החלל העולמית", אומר אשד.
פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית אמר שישראל בנתה תשתית חלל לבטחון, כאשר התרומה שלה לכלכלת המדינה היא כרגע אפסית ביותר, אבל היא תורמת לביטחון וזוהי זכות קיומה. "התוכנית שבנינו היא שהמדינה תיתן 300 מיליון שקל לצורך מחקר ופיתוח והסבה של טכנולוגיות מהשוק הבטחוני לאזרחי. אנחנו יכולים להגיע למצב שיהיה לנו 2 אחוזים בשנה מהשוק העולמי, שיתמקדו בתחום התקשורת והתחום השני זה במזעור של לווינים ובהקטנה שלהם".
ד"ר צבי קפלן, מנהל סוכנות החלל הישראלית סיפר שישראל חתמה חוזה עם ממשלת איטליה למערכת תצפית. "אנחנו רוצים לפתח ענף כלכלי חדש באמצעות התצפית. ישראל נמצאת בדרך לשלוח לוויין מכ"מ לכוכב נוגה".
דוד פולק, מנכ"ל חברת חלל תקשורת, אמר כי "תחום לוויני התקשורת היה בהיקף ב-2009 של 160 מיליארד דולר. שיגור לוייני תקשורת לא יהיה אפשרי במדינת ישראל בעתיד, אלא רק בידי מדינות שהן מעצמות".
פרופ' אהוד בכר, ראש מכון "אשר" לחקר החלל, "הדבר שישראל יכולה להיבנות עליו הוא מחקרים אקדמאיים, ישראל מדורגת יפה מאוד ליד ארה"ב. מבחינת אמצעים אנחנו מדרוגים פחות". לדבריו "התגליות הבאמת גדולות הן לא צפויות. חקר מדעי טהור דורש משאבים, אבל הוא מביא תגליות שצרכנים לא ידעו שהם צריכים. למשל, בטכניון עובדים על הנעה חשמלית . הפעם הראשונה שישראל תשגר לווינים חשמליים תהיה עם לוויין ונוס - פרויקט בשיתוף עם צרפת".
בכר גם התייחס לנושא החינוך, כאשר לדבריו ישראל מפסידה במערכה הזו. "הילדים הצעירים המוכשרים לא באים בהכרח ללמוד נושאים מדעים וטכנולוגיים. המסלול של חלל הוא לא פשוט וצריך להתחיל אותו מוקדם".
עמיצור רוזנפלד, לשעבר מנהל תוכנית עמוס 1 בתעשייה אווירית, "התעשייה האווירית עובדת עכשיו על עמוס 4, ועמוס 5 יהיה מיוצר על ידי יצרן זר. אין לנו קו יצור עובד של לווייני תקשורת בישראל, כאשר לוקח לייצר לוויין 3 או 4 שנים, שאף חברה לא מוכנה לחכות זמן כזה, כי זמן הוא כסף. אני מקווה שלא איבדנו את הסיכוי שלנו לחזור לשוק הלוויין העולמי, זה לא חוכמה שחברת חלל תקשורת ישראלית תזמין מוצרים בארץ. אני מקווה שבעזרת התקציבים שסוכנות החלל תקבל, נוכל לקצר לוחות זמנים. אני מקווה שהיצרנים הישראליים יהיו יותר זולים מחו"ל ואז נוכל להוזיל את המחיר".
אן לייבשוץ, מנכ"לית הקרן המדעית ישראל ארה"ב, "הכיוון שנאסא הולכת אליו עכשיו הוא חוק שנמצא באישור בקונגרס והוא מימון לכניסה לתחומים לשוק הפרטי ולייצר חלליות לשוק הזה".