בקיץ הצהירו במכבי חיפה שגם העונה הם רצים לכל התארים. "זו המחויבות במועדון כזה", אמר אלישע לוי, בהתבטאות שהעלתה לא מעט גיחוכים: איך קבוצה שאיבדה כל כך הרבה שחקני מפתח, התחזקה ברכש לא-בדיוק-נוצץ ומסתכלת על הגב של התל-אביביות מבחינה תקציבית, משתעשעת בפנטזיות האלו.
אלישע יכול לגחך עכשיו על כולם. מחזור אחד לפני תום הסיבוב הראשון, חיפה בפסגת הטבלה, 5 נקודות מהתל-אביביות (הפועל עם משחק חסר). בזמן שהתל-אביביות הפסידו יחד 7 משחקים, חיפה הפסידה פעם אחת בלבד - וגם בהפסד הבודד הזה, להפועל ת"א בקרית אליעזר, היה אלמנט חזק של מקריות.
חיפה ניצחה בשני המשחקים האחרונים את קרית שמונה ועכו, אלה שמכבי והפועל ת"א הצליחו לקושש מולן נקודה אחת מתוך 12 אפשריות.
למרות אחוזי ההצלחה הפנטסטיים שלה (73.8%), לחיפה עדיין יש הרבה בעיות מקצועיות שהיא מודעת אליהן. היא לא כובשת הכי הרבה שערים בליגה; היא לא סופגת הכי מעט; היא לא מרשימה את הקהל שלה שדורש כדורגל יותר מעניין. המודעות הזאת גורמת לחיפה לנסות לתקן. אנדריי פילאבסקי, בלם, כבר סגור בקבוצה. גם שחקן זר קדמי יותר אמור לחתום. אנחנו עדיין בדצמבר, אבל בחיפה כבר עובדים חזק על ינואר.
כל זה בזמן שבהפועל הולכים על שיטת ה"יהיה בסדר". מקווים שאף הצעה מאירופה לא תשודר לפקס בוולפסון. אם מישהו יעזוב את הפועל בינואר, עד שיגיע המחליף שלו אנחנו כבר נהיה קרובים יותר לפברואר - בזמן שהזרים החדשים של חיפה כבר יפתחו בהרכב במשחקי ליגה. מכבי ת"א? להם גם רונאלדו כנראה לא יעזור להתרומם. שם מנהלים הצמד מזרחי-נמני שיטת משחק מתקדמת: נותנים את הכדור לבוזגלו ועטר ומקווים שיהיה בסדר.
***
לחלק מהאוהדים בחיפה אולי לא מתאים שהקבוצה שלהם משחקת כדורגל אפור והם מקללים את אלישע לוי אחרי כל שער שהקבוצה סופגת. אבל עושה רושם שלמערכת עצמה במכבי חיפה פחות משנה כרגע צורת המשחק. יותר חשובה לה המהות. המהות היא להחזיר את הכבוד הפגוע מהעונה הקודמת, והאליפות שהיתה במרחק דקה אחת מהידיים שלה (רפאלוב: "יש לנו חוב להחזיר"). הכמיהה למהות יוצרת את הרעב. חיפה קבוצה שהשחקנים שלה רעבים לתואר. השחקנים של הפועל רעבים בעיקר לעבור לחו"ל. זה ההבדל העיקרי כרגע בין מי שנראות כמו שתי הקבוצות הכי טובות בארץ.
איפה בכל זאת יכולה חיפה ליפול מול הפועל? מלבד סעיף הטראומה אותו סוחבת חיפה מהעונה הקודמת (ראינו במשחק בין השתיים בקרית אליעזר עד כמה אפקט הפחד יכול להיות משמעותי), בחיפה יש הרבה פחות כישרון משיש בהפועל. בשנה שעברה היתה לחיפה קבוצה מצוינת שבסוף הפסידה את האליפות לכישרון של הפועל.
***
"אין טעם שישרקו לפתיחת המשחק הזה. נסעתי היום בכבישים, וזו היתה סכנת נפשות לחיות היום במדינת ישראל". כך תיאר בדרכו החיננית איל ברקוביץ', שפירשן את המשחק שהופסק בין בני יהודה להפועל ת"א, את מזג האוויר שתפס ביום ראשון את אצטדיון בלומפילד לא מוכן.
לישראל באמת יש בעיה עם הקטע הזה של גשם - על הכבישים, במגרשי הכדורגל, בכל מקום.
בלומפילד הוא אולי האצטדיון הטוב בארץ, אבל הוא עדיין אצטדיון ישראלי. עד שבישראל יעלו על הפטנט של מערכות ניקוז יעילות, השופטים כאן צריכים להמשיך לקחת את ההחלטות הנכונות. כדורגל אמור להיות משוחק על מגרשים רטובים, לא מוצפים. וטוב עשה אלי חכמון ביום ראשון כשהפסיק את משחק הכדורמים בין בני יהודה להפועל ת"א במחצית. יותר טוב היה עושה אם כלל לא היה שורק לפתיחה.