בנק ההשקעות האמריקני Landmark Ventures מתכנן להקים בישראל ב-2011 קרן השקעות פרייבט אקוויטי המיועדת לחברות טכנולוגיה. דורון בירגר, שותף ומנהל הסניף הישראלי ויו"ר פעיל בחברות הסטארט-אפ BioCep ,MST , צ'קלייט, SightEra ו-GeoEnergy, אומר בראיון ל"גלובס" כי "אין בישראל פרייבט אקוויטי טכנולוגי, וקשה לחברות לצמוח לגודל משמעותי רק בצורה אורגנית. גם אין גופי מימון שיכולים לעשות עסקאות קטנות ובינוניות בהיקף של 10-200 מיליון דולר. אנו סבורים שהמחסור הזה מהווה הזדמנות עסקית".
אין פעילות מימונית לחברות הבשלות
לנדמרק ונצ'רס הוקמה ב-1995 וממוקמת בניו יורק. היא מתמחה במדעי החיים, בתוכנה לארגונים, במדיה, בתוכן ואינטרנט, בקלינטק ובמוליכים מחצה, ופועלת בשני תחומים: בנקאות השקעות, כולל מיזוגים, רכישות וגיוסי הון לחברות סטארט-אפ; ושירותי פיתוח עסקי לחברות שרוצות לחדור לשוק האמריקני. הסניף שלה בישראל נפתח לפני כשלושה חודשים.
- מה לדעתך חסר בשוק הישראלי?
בירגר: "אין פעילות מימונית לחברות הבשלות יותר, אלה שבשלבי צמיחה ובשלבים מאוחרים. זאת בעיה לאומית, שעוצרת את התפתחות ההיי-טק בישראל. אנחנו עדיין לא יודעים באיזה פורמט ניכנס לתחום בישראל - אם באמצעות קרן ייעודית או במודל אחר - אבל אנחנו רוצים לבסס את הפעילות שלנו בארץ ולהביא לכאן כסף. כך נשלים פעילות משולשת: בנק השקעות; פיתוח עסקי וזרוע מימונית".
האמריקנים באים בבודדים
בירגר מציין, כי לבד מקרן ויולה שמנהל הראל בית-און בקבוצת הקרנות של שלמה דוברת, אין קרנות מקומיות שיכולות להשקיע סכומים גדולים. "חברות שצריכות להשביח ערך ולהגדיל מכירות, צריכות בדרך-כלל גיוסי הון הגבוהים מ-10 מיליון דולר. קרנות ההון סיכון לא תמיד יכולות לספק את הצורך, ואין אלטרנטיבה אמיתית לחברות טכנולוגיה בבורסה המקומית. יש ואקום. לכן, צריך שתהיה בישראל פעילות פרייבט אקוויטי מכוונת חברות טכנולוגיה בצמיחה. יש 500 חברות בישראל עם מכירות של יותר מ-10 מיליון דולר בשנה, וצריך לתת להן צ'אנס".
- איך אתה מסביר את היעדרותם של גופי הפרייבט אקוויטי האמריקנים בארץ?
"הם באים כבודדים. אם תהיה פעילות מקומית מוצלחת, זה יעודד גם את הקרנות האמריקניות לחפש הזדמנויות. אם הממשלה תבחר לסייע, כפי שהיא עושה בתחום הביוטק, זה יהווה זרז משמעותי".
בירגר אומר שבשנה האחרונה הוא פגש בחברות בשלות. "אלה חברות לא מוכרות, שיש להן כסף לרכוש חברה תמורת 20-100 מיליון דולר. אני לא חולם על בניית מיקרוסופט מקומית, אבל אם יהיו חברות רבות שימכרו ביותר מ-100 מיליון דולר לשנה זה ישנה את התמונה. הן ייצרו מרכזי כובד שלא ניתן יהיה להוציא או לסגור אותם".
- האם השירותים שלכם רלבנטיים לתקופה שבה היזמים הישראלים כבר התמקצעו בארה"ב?
"כן. עדיין קשה לחדור לשווקים. הקמת משרד בארה"ב היא סעיף תקציבי כבד, אנשי מכירות עולים הרבה כסף. אנחנו לוקחים תשלום נמוך ואחוז נוסף על הצלחות. אבל זה יותר זול יותר מלקחת איש ולהושיב אותו שם. לנו יש את הערך המוסף של הכרת השוק והלקוחות הפוטנציאלים. איך להגיע לאיש הנכון במיקרוסופט, למשל".
- אם כבר משלמים לבנק השקעות למה לא ללכת לטופ? מורגן סטנלי או מותגים דומים?
"כל הבנקים האמריקנים הגדולים מיוצגים בישראל, אבל רובם לא מתעניינים בעסקאות קטנות; תמורת סכומי כסף גדולים, הטיפול בחברות עובר למנהלים זוטרים יותר. חוץ מזה המצב הכלכלי משתפר, והרף של בנקי ההשקעות עולה. ג'פריס כבר הכריזו שהם עוסקים בעסקאות של מעל 100 מיליון דולר".
- איך לדעתך תיראה 2011?
"תהיה התגברות של פעילות המיזוגים והרכישות, גם של גיוסי כספים. מצד שני נראה פחות קרנות מימון בינלאומיות שמשקיעות בישראל. הן נודדות מזרחה, ואנחנו נצטרך לגדל את החברות לבד, וכיום עוד אין את המשאבים המימוניים לזה".