שכר המינימום בישראל יעלה בכ-300 שקל באמצעות פעימה אחת או שתיים, שבסופן תקום ועדה משותפת אשר תבחן האם להעלות שוב את השכר או להקפיא אותו, על סמך השפעת המהלך הראשוני על המשק. כך על פי הערכות המבוססות על מגעים בלתי פורמליים שהתקיימו בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לבין ארגוני המעסיקים, ואשר הגיעו ל"גלובס". חלק מארגוני המעסיקים אישרו את הדברים, אולם בהסתדרות מבקשים להבהיר כי "הנושא טרם נדון", וכי שיחות רשמיות בעניין יחלו בימים הקרובים עם חזרתו מחו"ל של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.
יהודה טלמון, נשיא ארגוני העצמאים, הבהיר כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום, אולם כתנאי להסכמתו הוא ידרוש כי משרד האוצר יגמיש לראשונה את עמדתו בדבר דמי אבטלה לעצמאים שפשטו רגל, ויאפשר פטור ממס עבור קופת פיצויים שאליה יפרישו העצמאים כספים לשעת משבר. "החבר'ה שלי אומרים לי בצדק שאני מתבלבל בתפקיד שלי, ושאני צריך להביא הישגים לעצמאים ולא רק לעובדים", מסביר טלמון, שתמך בעבר בהסכם פנסיה חובה ובשורה של חוקי עבודה חדשים.
גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מבהיר כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום באופן מדורג עד ל-5,000 שקל ברוטו בחודש, אך הוא לא מתנה את הסכמתו בשום דרישה.
"הגיעה השעה לתגמל את האנשים האלה שכל הזמן דפקו אותם וכל הזמן מצאו סיבות לא להעלות להם את שכר המינימום", אומר לין. "אני אף פעם לא מבין למה כל כך קל לארגן את חברי הכנסת נגד העלאת שכר המינימום, למה כל כך קל להנהיג בעניין הזה משמעת קואליציונית. אני דוחה את הטענות שאם מעלים את שכר המינימום יוצרים אבטלה. היה לנו עשור טוב של צמיחה כלכלית, ומתוך אחריות לאומית צריך לדאוג לשכבות החלשות ולסגור אחת ולתמיד, אפילו במעט, את הפערים החברתיים", מוסיף לין - בעצמו בעלים של חברת כוח אדם.
גם ברוש יתמוך
בעוד שארגוני המעסיקים הקטנים תומכים בפומבי בהעלאת שכר המינימום, דווקא שרגא ברוש, שמהווה את נציגם של המעסיקים הגדולים במשק, הוביל עד היום את ההתנגדות למהלך. למרות זאת, ברוש צפוי לתמוך במתווה המתון והמדורג שמסתמן, זאת בעיקר בהשוואה להצעת החוק המקורית שהציע חבר הכנסת עמיר פרץ - שכר מינימום של 4,600 שקל לעומת 3,850 שקל כיום, שיעלה בשלוש פעימות שיחולקו על פני 15 חודשים בלבד.
כזכור, הצעתו של פרץ זכתה בחודש מאי האחרון לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בניגוד לעמדת משרד האוצר, אך נפלה לבסוף במליאת הכנסת בעקבות משמעת קואליציונית שהטילה הממשלה. עיני זכה אז לביקורת על הצהרתו כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום בהסכמה ולא בחקיקה, ובכך הזיק לכאורה לסיכויי ההצעה של פרץ.
דומה להצעת פרץ
יצוין כי גם פרץ בעצמו הסביר באחת ההזדמנויות שהוא מסכים לפעימה ראשונה של 250 שקל, ולכך שרק לאחר בחינת ההשפעות השונות יוחלט אם להמשיך בפעימות הנוספות. כך, באופן אירוני, נראה כי מתווה הפשרה של ההסתדרות ושל המעסיקים דומה מאוד להצעה של פרץ, למעט עניין עקרוני אחד - פרץ הגיש הצעת חוק בלי לדבר עם המעסיקים, ואילו כאן מדובר בהסכמה רחבה. על פי הערכות, ברוש ידרוש חבילת הטבות למעסיקים ולתעשיינים בפרט, שתמנע את תרחישי האימה שלפיהם עובדים רבים - בעיקר מהתעשיות המסורתיות - ייפלטו משוק העבודה.
