לפני כ-7 שנים פגשתי באביב צידון, איש עסקים יצירתי וכריזמטי, ערב מהלך שיזם לרכוש מחדש את חברת BVR שאותה ייסד עם חברו לקורס טייס, ירון שיינמן.
באותה עת הפריד רק כפסע בין BVR לחיסולה, לאחר שהחובות הכבדים לבנקים, ירידה דרמטית בצבר העבודות והפסדים מתמשכים גרמו לבעלת השליטה, אלישרא מקבוצת כור, להחליט על סגירתה. בדוחות הכספיים של החברה הופיעה הערת רואי חשבון לגבי ספקות משמעותיים בדבר יכולתה לפרוע את התחייבויותיה ולהמשיך לפעול כ"עסק חי".
"מדוע אתה צריך את זה?", שאלתי את צידון, שרק 4 שנים קודם מימש את מניותיו ב-BVR תמורת 7 מיליון דולר. צידון השיב במשל: "מכרתי פרדס ברווח יפה. יום אחד אני עובר לידו, ורואה שהעצים מתייבשים ושהתפוזים הצטמקו. שמעתי שמחר רוצים למכור את הגזעים לפחמים, ואני יודע איפה נמצא השיבר שיידע לעשות שוב תפוזים".
בתוך שבועיים בלבד אירגן סביבו צידון קבוצת משקיעים. בשפתו הציורית תיאר את הפגישה שהכריעה את הכף: "יונתן קולבר (אז בעל השליטה בכור, ש.ש) אמר לי שאם אני רוצה לקנות את BVR, שאבוא למשרדו עם צ'ק ונציג מקבוצת המשקיעים שאיתי. באתי לכור עם צ'ק של 900 אלף דולר ועם בני אורי, המתקרב לגיל 18.
לפני הפגישה אמרתי לאורי שהסיכוי שלנו לקנות את BVR בזמן כה קצר הוא נמוך, וכדי להעריך את מידת הנכונות של כור למכור נעשה ניסיון: ננהל שיחה שבה לא נעלה את נושא הרכישה ביוזמתנו. אם קולבר יעלה אותו תוך פחות מ-15 דקות, יש לנו אור ירוק.
"בתחילת הפגישה סיפרתי לקולבר שאורי הוא נציג המשקיעים, מאחר שאת המשאב העיקרי שלי, שהוא זמן, אני מבלה עם ילדיי. משם עברנו לדבר על קיר טיפוס שהקמנו בספורטק בתל-אביב. בשלב הזה קולבר אמר לי 'בוא ניגש לעניין'. אורי הסתכל בשעון ואמר לי 'שש דקות'".
רומנטיקן עם כיסים מלאים
לגבי ההמשך, התחייב צידון רק לדבר אחד - "יהיה מעניין". או כדבריו: "אין לי ספק שהמקרה של BVR יהפוך ל'קייס סטאדי' בספרי מינהל עסקים, אך לא ברור לי עדיין תחת איזה פרק - 'הרומנטיקן ששרף כסף טוב אחרי כסף רע', או 'המהלך המבריק'".
בשבוע שעבר נסגר המעגל, וצידון הראה שהוא לא רק רומנטיקן.
לאחר שמכר אשתקד את פעילות BVR - פיתוח מוצרים לתחקור מערכות פיקוד ובקרה של קרבות אוויר, ים ויבשה - לאלביט תמורת 34 מיליון דולר, חתם צידון השבוע על הסכם עם חברת גרינסטון, שיאפשר לו לממש את השקעתו בחברה ולצאת ממנה, בפעם השנייה, ברווח נאה של כמה מיליוני דולרים.