מכבי ת"א מחתימה את מילאן מצ'באן לארבע שנים וחצי. זה קורה אחרי שרק לפני כמה חודשים היא התחייבה לחמש שנים גם לליאור אליהו. האם אנו עדים למהפך בתפישת המועדון בבנייה לטווח ארוך? את זה רק הזמן יבהיר. בינתיים נוצרה מציאות חדשה-ישנה שנראית כמו ניסיון במכבי לבניית שושלת חדשה, באמצעות בניית שלד רב-שנתי עם כישרון ופוטנציאל שהרבה זמן לא היו לה. שני שחקנים צעירים הנמצאים על גבול ה-NBA, כנראה לא ברמה שתיקח אותם לשם אבל בדיוק ברמה שתהפוך את הקו הקדמי של מכבי לאחד הטובים שירוצו באירופה בשנים הקרובות.
אבל עד שאליהו ומצ'באן ירכבו להם יחדיו אל עבר השקיעה בכל זאת יש כמה מוקשים בדרך.
נתחיל במה שמצ'באן הוא לא: הענק הסרבי הוא לא החוסם הגדול או ה-2.11 מ' שמכבי באמת היתה צריכה. והוא עדיין רחוק מלהיות שחקן הגנה מרשים. מכאן והלאה הכל חיובי: מדובר בשחקן צעיר, אנרגטי, בעל משחק התקפה מגוון מאוד ואולי הכי חשוב לקבוצה שמאמן אותה בלאט - שחקן עם אינטליגנציית כדורסל גבוהה. פורוורד/סנטר שמוסר כמעט 4 אסיסטים למשחק ביורוקאפ הוא נשק התקפי מרשים. כשנזכרים שמדובר בבחור בן 21, מבינים עד כמה הפוטנציאל גדול.
בעוד שעל הכישרון והפוטנציאל אין מחלוקת, נעלם גדול הוא שאלת ההסתגלות: איך יסתדר מצ'באן בנוקיה כשלראשונה בחייו הוא יוצא מהחממה הסרבית ללהבה התל אביבית. מועדון שבו ימצא על הבלטה שלו בדיוק כוכבים אירופים כבדים, אפילו כבדים מאוד.
נעלם גדול עוד יותר הוא איך יצליח בלאט להכניס את מצ'באן לתוך ההרמוניה שיצר עד עכשיו מבלי שדבר לא יתחיל לחרוק. הסיטואציה של מאמן מכבי מזכירה בניית מגדל מקוביות: הוא מחזיק ביד עוד קובייה אחת שיכולה להרים את המגדל לשיא חדש, ומצד שני מסתכן בכך שאותה קובייה תמוטט את הכל בשנייה ותהרוס את המרקם המופלא שבנה בעמל רב בארבעת החודשים האחרונים.
הקו הקדמי המחודש כולל את שחורציאניטיס, אליהו, בלו ומצ'באן (בהנחה שהנדריקס יושאל וגרין יחזור לעמדת העידוד בספסל). ארבעה שחקנים שכל אחד מהם שווה 25-30 דקות יורוליג. הארבעה האלו יצטרכו להתחלק מעכשיו ב-80 דקות. ארבעה שחקנים שלהבדיל מגרין או הנדריקס לא יעשו קולות של שטיח כשיסופסלו.
ייתכן ונראה פתרונות יצירתיים דוגמת הצבת אליהו או בלו בעמדת הסמול-פורוורד, מהלך שיבוא על חשבון פניני ובורשטיין שכבר היום מסתפקים בשאריות של אידסון. ובעברית, פוטנציאל לעוד בלאגן.
וכך, בתוך כאב הראש החדש קיבל בלאט על הדרך הזדמנות נוספת להוכיח איזה מאמן הוא.
ליאור אליהו. יוביל שושלת חדשה? (צילום: רויטרס)
***
הדמיון בין אליהו למצ'באן לא מסתיים בחוזה הרב-שנתי. בשתי ההחתמות בולטת העובדה שראשי מכבי ת"א לא נתנו לטעויות העבר למנוע מהם את החתמות העתיד. במקרה של אליהו זה כבר היה אחרי שגובש סגל על הנייר, וההחתמה באה ממש בפוטו פיניש של הפגרה. במקרה של מצ'באן זה קורה כבר אחרי שהסגל רץ חצי עונה על המגרש ומדובר במהלך שיכול במובן מסוים לסכן את העונה הנוכחית.
הבדל אחד גדול בכל זאת יש בין השחקנים: כשאליהו יצא מוויטוריה הכיוון היה ברור וחד-סטרי. במקרה של מצ'באן זה לא היה טריוויאלי, אבל שחקן העתיד החליט שהוא נעול דווקא על תל-אביב במקום לחכות לקבוצות הגדולות והעשירות שישימו עליו את היד. דווקא לבחירה הזאת יש משמעות גדולה: מכבי בעידן בלאט חוזרת להיות קבוצה ששחקנים רוצים לבוא אליה גם אם הכסף בה פחות גדול.
במקביל, היא נהנית מהעובדה שהקבוצות הגדולות והעשירות לא ממהרות לקחת ילדים בני 21, עדיף שיתגלחו על הזקן בקבוצה אחרת. ברגע שיבשילו, כסף וחוזה רב-שנתי כבר לא יהוו בעיה, כמו שראינו במקרים של יותם הלפרין ואליהו.
אבל יש גם צד שלישי: מלכוד 22 שמלווה את מכבי בעונות האחרונות. אם ההחתמות יהיו ממש מוצלחות ואליהו ומצ'באן יהיו ממש ממש טובים, תוך שנה-שנתיים הם כבר לא ילבשו צהוב.