לא לגמרי ברור מה יקרה בעקבות הרפורמות הנידונות בממשלה בנושא הפטור לבחורי הישיבות, שהדיון בן מדחה בשבוע, וקצבת הבטחת הכנסה לאברכים שאושרה היום.
אבל כן ברור מה לא יקרה: אף אברך נוסף לא יגויס בעקבות הרפורמות ואף אברך לא יאבד את קצבתו.
מה בעצם קרה שבעקבותיו התפרסמו שתי רפורמות בענייני אברכים בסוף השבוע הזה?
בחודשים האחרונים עבד צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, על גיבוש המלצות בנושא תעסוקת גברים חרדים. כיוון שהצוות כבר פעל, הועברה אליו כל בעיה חדשה שהתעוררה בנושאים אלה (ואם רוצים לדקדק, הוא תפקד כשני צוותים בהרכב כמעט זהה).
בשני הנושאים עבד הצוות בלחץ זמן ולכן גם פורסמו המסקנות במקביל. במקרה של קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, הלחץ היה לספק למפלגות החרדיות פתרון שיאפשר להן לתמוך בתקציב. במקרה של הסדר דחיית השירות לבחורי הישיבות, הלחץ היה הצורך להשיב למספר עתירות לבג"צ בנושא חוק טל.
דו"ח מפורט עתיר נתונים, עובדות, מסקנות והמלצות הגישה ועדת גבאי בנושא קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים. למרות זאת, אפשר לסכם אותו בשלוש מילים: כלום לא ישתנה. 11 אלף אברכים מקבלים היום קצבה.
הרפורמה לא תחול על מי שהיום בן 29 ומעלה, כלומר על כ-9,000 מתוך 11 אלף האברכים. המסקנה: לא מדובר ברפורמה אלא בכ-20% רפורמה. 2,000 האברכים הנותרים אמורים להפסיק לקבל את הקצבה בעוד חמש שנים, שהןן נצח בפוליטיקה הישראלית. המפלגות החרדיות לא מסתירות את כוונתן לדרוש לבטל אפילו את חלקיק הרפורמה הזה.
הסערה הציבורית בנושא חוק האברכים פרצה בשל הקיפוח של הסטודנטים ובשל הכוונה להחזיר לאברכים את 130 מיליון השקלים ששלל מהם בג"צ. אבל ההתנגדות במערכת הכלכלית והפוליטית לקצבה נובעת מסיבה אחרת הרבה יותר חשובה למשק. הממשלה משקיעה מאות מיליוני שקלים בהוצאת אברכים לשוק העבודה.
בכירי הכלכלנים מאוחדים בדעה שאם תמשך ההיעדרות של הגברים החרדים משוק העבודה, תידרדר כלכלת ישראל לעולם השלישי. וכאן המדינה הולכת ומחדשת קצבה שקבלתה מותנית בכך ש-22 אלף איש, 11 אלף אברכים ו-11 אלף נשותיהם, לא יעבדו.
דו"ח גבאי, כמו דו"חות אחרים לפניו, מציין את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים כמחסום משמעותי בפני יציאת אברכים לעבודה. הקצבה מצטרפת להטבות אחרות לאברכים. יחד הן מרכיבות סכום שבגללו פשוט לא משתלם לאברך לצאת לעבוד. קשה לחשוב על פיגוע קשה יותר במאמץ הלאומי לשלב את החרדים בשוק העבודה מהכאילו-רפורמה הזו.
בקיץ האחרון אישרה הממשלה בחשאי החלטה המעניקה פטור גורף משירות צבאי לאברכים (אברך הוא תלמיד ישיבה נשוי) בני 22 ומעלה ומאפשרת להם להסתפק בשירות אזרחי סמלי בן שנה. בשבוע שעבר הודיעה הממשלה על ביטול ההחלטה. היא אף קבעה יעדי גיוס יומרניים של גברים חרדים. היעד ל-2015 למשל הוא 4,800 איש - 2,400 לשירות צבאי ו-2,400 לשירות אזרחי.
גיוס עולה כסף
הרפורמה המוצעת כעת באמת מבטלת את ההחלטה מהקיץ. במקומה מוצעת החלטה חדשה שמעניקה פטור גורף משירות צבאי לאברכים בני 22 ומעלה ומאפשרת להם להסתפק בשירות אזרחי סמלי בן שנה. אז מה ההבדל? עכשיו יקבלו פטור גורף משירות צבאי גם רווקים חרדים בני 24 ומעלה, כלומר הרחיבו את הפטור. יהיו שיטענו שזה טוב לכלכלה, שזה ישחרר גברים חרדים שרוצים לצאת מהישיבה לעבוד.
מה שברור זה שלראשונה פוטרת ישראל מגזר יהודי שלם משירות צבאי. מבחינות רבות זהו סופו של צבא העם. וזהו ערך שקשה לאמוד את שוויו בכסף.
מוזר שבמקביל מנפנפת הממשלה בהצלחה הגדולה של הצבא, שגייס ב-2010 קרוב לאלף חרדים. חציים, בעיקר רווקים, התגייסו לגדוד נצח יהודה הקרבי. חציים, בעיקר גברים נשואים, הצטרפו למסלולי שח"ר (שילוב חרדים), מסלולים טכנולוגיים תומכי לחימה. שני המסלולים מקנים לבוגריהם השכלה או מקצוע ולכן תרומתם לשוק העבודה משמעותית. 87% מיוצאי שח"ר עובדים.
אם אפשר לגייס חרדים וזה עובד כל כך טוב, למה להעניק להם פטור? בדיוק בגלל זה, כי גיוס חרדים עולה הרבה כסף, והאוצר לא רוצה לשלם אותו. רוב חיילי שח"ר נשואים. חייל עם ילד מקבל מהצבא כ-4,000 שקל.
במשך שנתיים זה עולה למדינה כ-100 אלף שקל. צריך לשאול: האם החיסכון פה באמת משתלם או שעדיף דווקא לשלם על כמה שיותר חיילי שח"ר? האם השילוב של החרדים בצבא, המפגש שלהם עם החברה הכללית ובעיקר רכישת המקצוע הטכנולוגי, אינם שווים את הכסף?
ומה יקרה ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה? סביר להניח שיעדי הגיוס לשירות האזרחי יושגו בקלות. סביר שאף תירשם הצלחה של עשרות אחוזים יותר. ומה לגבי יעדי הגיוס לצבא? לא קשה לנחש.
כל שצריך זה לחשוב: מה יעשה אדם נשוי סביר בן 22 שיכול לבחור בין שירות של שנתיים בצבא לשירות קל של שנה בשירות אזרחי? כלומר, לא רק שלא יהיה גיוס נוסף, הממשלה מחבלת ביודעין בהישגים שכבר הושגו ובעיקר בפרויקט שח"ר. אולי ישלימו את יעדי הגיוס באמצעות המסלול המחודש של גיוס אברכים מבוגרים לשירות של 3 חודשים, ולזה קשה לקרוא שירות.
לכאורה המשמעות של הרפורמות נטולות הרפורמות של ממשלת נתניהו היא גלגול שק תפוחי האדמה הלוהט של בעיית התעסוקה והפטור של תלמידי הישיבות לממשלה הבאה (או לזו שאחריה). אבל רק לכאורה.
בפועל יקרה מה שקורה בכל פעם שהמערכת הפוליטית מחליטה לא להחליט. היא מעבירה את הבעיות לפתחו של בג"צ. בג"צ הוא זה שיידרש לקבוע אם פטור גורף לתלמידי הישיבות הוא פרשנות סבירה לחוק טל. בהחלט ייתכן שבג"צ הוא גם זה שיידרש לקבוע אם רפורמה בנוסח "הקצבאות שהיו הן שיהיו" היא פתרון סביר לקביעתו שקצבאות הבטחת ההכנסה לאברכים בלתי חוקיות. אחר כך הפוליטיקאים לא יבינו למה הוא מתערב להם בכל דבר.
הכותב הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון