"שנת 2011 תהיה שנת הרפורמה ברשות השידור. אין לנו תכנון אלטרנטיבי, ואין תקומה לרשות השידור בלי הרפורמה", מכריז אמיר גילת.
כשהוא נושק לחצי שנה בתפקיד יו"ר רשות השידור, ד"ר גילת מפשיל שרוולים. בראיון לגיליון המשפיעים של "פירמה" הוא מצהיר לראשונה בפומבי על שורה של צעדים שאמורים להגשים את חזונו ברשות השידור.
עד לפני מספר חודשים הוא היה דובר אוניברסיטת חיפה, שם עורר מהפכה תקשורתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, לו יעץ גילת לזמן קצר כשהיה שר אוצר, שלף אותו מרשימת המועמדים למליאת רשות השידור והביא למינויו ליושב ראש השידור הציבורי הישראלי.
"זה לא שהייתי מחוסר עבודה", הוא אומר, "קיבלתי את ההצעה, והיא מאוד קסמה לי, דווקא בגלל האתגר שלה והעיתוי הנוכחי שבאמת כבר הונחו הפיגומים של הרפורמה, ועכשיו רק צריך לבנות את הבניין. אם היו מציעים לי להיות יו"ר רשות הדואר או בתי הזיקוק, לא הייתי לוקח. יש לי הרבה מה לתרום, כי ב-DNA שלי אני עיתונאי ואיש תוכן".
מהר מאוד הבין גילת שכאן זו לא האקדמיה המסודרת והשקולה. רשות השידור היא מקום אמוציונלי ורווי יצרים ופוליטיקה, ובעיקר אבן השחזה לכמה מהסכינים הארוכות ביותר בעולם התקשורת הישראלי.
עד עכשיו גילת הקשיב, חייך וקיבל החלטות במשורה, בעיקר בליווי הודעות מאורגנות לתקשורת, המוכיחות את ניסיונו הדוברותי. עכשיו הוא מתחיל לעשות.
"לרשות השידור יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להיות הגורם המשפיע בישראל, וצריך לנצל את זה", הוא אומר בנחישות מעודנת, מקפיד לשמור על חיוך, לא משנה עד כמה נחרצים דבריו. "רשות השידור עשתה שידור ציבורי טוב במשך שנים רבות, אמנם כמונופול, ואין שום סיבה שעם שני ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו ומערך ניו-מדיה, היא לא תהיה זו שתוביל את השידור בישראל - ואני מחויב לזה".
"ערוץ 1 זקוק לניעור"
אם תצא הרפורמה לדרך, צפויה רשות השידור להיפרד בשנת 2011 מ-700 עובדים ולהשקיע כבר באותה שנה 65 מיליון שקל בשוק היצירה הישראלי. סכום זה אמור לעלות בהדרגה, עד שתוך 3 שנים יגיע ל-200 מיליון שקל.
לדברי גילת, אין כל כוונה לוותר על ערוץ 1 כערוץ ליניארי. "הערוץ הוא חלון הראווה של רשות השידור", הוא אומר, "נדאג שיהיה מושך ואטרקטיבי".
- אתה חושב שהרשות, כפי שהיא מתנהלת, זקוקה ליו"ר שעיקר עיסוקו תוכן?
"כן. אני חושב שרשות השידור צריכה להתעסק רק בדבר אחד - בלשדר. אם הייתי יכול, הייתי מוריד את הגבייה ואת הנדל"ן, ומתמקד רק בזה. בסופו של דבר ההצלחה והכישלון של הגוף הזה נקבעים לפי פרמטרים תוכניים. התוכן הוא המלך פה, ואם התוכן טוב - הגוף הזה יצליח, גם כלכלית".
- הצלחת להיגרר לעולמות שלא היית רוצה לעסוק בהם בהכרח?
"נגררתי לעסוק גם בדברים שמחוץ לעולמות התוכן, וזה מטבע הדברים, כי התפקיד שלי הוא להיות אחראי על כל הפעולות של רשות השידור. אבל זה עדיין לא סותר שהתוכן צריך לקבוע את כל שאר הפרמטרים - ולא הפוך. לא המנהל הוא זה שצריך לקבוע את התוכן - אלא התוכן צריך לקבוע איך ייראה המנהל".
גילת אומר שהכול עדיין בתהליכי חשיבה, אבל נדמה שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה. השינוי המאסיבי אמור להיות בערוץ 1, אבל גם על הרדיו הוא לא מוותר.
"אנחנו רואים את הבעיות שם והשינוי בהרגלי ההאזנה",, הוא אומר. "יש פחות אהדה לשידורי חדשות, בעיקר בקרב צעירים, ויותר רצון למוזיקה. אפשר לשקול, למשל, לבטל את החדשות ברשת ג', בהנחה שמי שרוצה רק לשמוע מוזיקה, לא חייב לקבל את החדשות גם שם".
את רשת א' מעוניין גילת למתג כרשת תרבות, והוא בוחן העלאת מבזקי תרבות במקום מבזקי החדשות, ואת התאמתה לעולם הניו-מדיה תוך מתן אפשרות להוריד את תכניה לפוד קאסטינג.
לדבריו, "השידור הציבורי צריך להגיע היום לכל אדם במקום שבו הוא יכול לצרוך אותו - בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט, בסלולר, בלפטופ ובכל מה שימציאו בשנים הקרובות".
ערוץ 1, אומר גילת, "זקוק לניעור, אבל יש בו גרעין מקצועי טוב. במידה רבה יש לו בעיית תדמית ומודעות. הייתי רוצה לראות שינוי במיצוב ובעיצוב של הערוץ. שיהיה לוח שידורים, מבלי למתוח ביקורת או להתייחס להיום".
- אין סיבה שלא יהיה היום לוח שידורים מסודר, זה לא עניין של כסף או רפורמה.
"נכון מאוד. לכן צריך לעשות כל מאמץ בלי קשר לרפורמה כדי לייצב ולעצב לוח המשדרים שיתייחס בכבוד לצופים. לעשות מה שמקובל לעשות בכל תחנת טלוויזיה בעולם - פרוגרמינג".
גילת פורט את תכנוניו: "בשלב הראשון הכי נוח לי שכל יום בשעה 21:00 תהיה רצועה ישראלית, למשל - פעם תעודה ופעם דרמה. אני גם חושב שצריך להקדים את 'מבט'. ערוץ 1 צריך לתת פייט ולא להזדנב שעה מאחור. 20:00 התקבעה כשעת צפיית החדשות בישראל, לכן ייתכן שזו השעה הנכונה גם מבחינתנו. אם נקדים את החדשות, נוכל גם להקדים את הפריים-טיים. אני מעוניין גם בדילול תוכניות האקטואליה".
- מה אתה חושב על "מבט"?
"היא טובה ביסודה, אבל צריכה פרמוט מחדש. היום הצופה שלך בערב כבר מכיר את החדשות, כי הוא ראה כבר והתעדכן באינטרנט. צריך לקבל מוצר אחר, שעדיין צריך לפרמט אותו. משהו שישקף את 'אומנות הטלוויזיה', כך אני קורא לזה. אנחנו לא מספיק שם. אולי לתת את החדשות בצורה יותר עמוקה, פרשנית. אנחנו בודקים אופציה לעשות חדשות מקומיות גם ברשות השידור".
- בנוסף לאלה שנלקחו מכם והועברו על-ידי הכבלים לרם לנדס?
"כן. זו בהחלט אופציה. אני בא משם, וזה חשוב לי (גילת היה מגיש המהדורה החיפאית של החדשות המקומיות, ל"א). זה יכול להיות ייחוד של 'מבט', במסגרת חטיבת החדשות".
- אתה לא חש שאתה נוטל על עצמך סמכויות של עורך ראשי?
"ממש לא. אני נזהר מאוד ומקפיד מאוד לקיים את שני התפקידים העיקריים שלי, שזה גיבוש מדיניות ופיקוח. אני לא נכנס לשיבוץ מגישים או לקביעת תוכניות. אם יש יו"ר שבא מהתוכן, אז יש לו מה לתרום בתחום".
השפעה פוליטית? מה פתאום?!
- איך אתה מסתדר עם המנכ"ל מוטי שקלאר?
"מסתדרים. אני חושב שאנחנו רואים עין בעין בהרבה דברים, ואתה מוזמן לשאול אותו. הגבולות נורא ברורים, מה תפקידו ומה תפקידי. ואגב, לא חובה לראות הכול עין בעין, אבל זה לא מגיע להרמות קול".
- מה אתה חושב על הפרשה שלפיה דרש מוטי שקלאר לא לשדר כתבה של איילה חסון-נשר ב"יומן" על הקשר בין הרמטכ"ל לבועז הרפז?
"אני לא מכיר את הפרטים. ניסו לפנות אליי באותו ערב, ואמרתי שזה לא בסמכותי".
- לא בסמכותך אם ברשות השידור מנכ"ל מנסה, לכאורה, לגנוז כתבה מטעמים לא ענייניים?
"כשפנו אליי ביום שישי בערב, אחרי כניסת השבת, ואמרו לי שיש בעיה, כי השבת נכנסה והעורך הראשי החליט ככה - נמנעתי מלעשות את זה, למרות שאני עיתונאי, ולעיתונאים יש אופי מיוחד. החזקתי את עצמי ולא התערבתי, כי זו לא סמכותו של היו"ר. סמכותי היא במסגרת הפיקוח והבקרה".
- שמירה על חופש הביטוי זה לא חלק מזה?
"כן. אבל ברמת האירוע הבודד, אני לא חושב שאנחנו צריכים לטפל בזה. צריך לראות אם יש מגמה או תפיסת עולם שמשפיעה או לא משפיעה על לוח שידורים או על כתבות".
- יש תפיסת עולם כזו שמשפיעה על שידורי רשות השידור?
"לא יודע, אני עוד לא מספיק זמן שם. אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב ברפורמה".
- אין תפיסת עולם שפוגעת, מנהלת או מנווטת את השידור ברשות השידור?
"לא".
- האם יש גופים שמנסים להשפיע באופן כזה או אחר על שידורים ברשות?
"לא".
- האם יש התערבות של פוליטיקאים כאלה או אחרים בשידורי רשות השידור?
"בתכנים? לא".
- ירון דקל אמר בזמנו שהליין-אפ של יומן הבוקר עובר בלשכת ראש הממשלה.
"הוא אמר שראש הממשלה לא מופתע כשהוא מגלה את הליין-אפ".
- זה שונה?
"כן. זה ניואנס חשוב. תשאל את ירון דקל מה הוא אמר. זה לא היה בתקופתי".
- אלה לא נושאים שמטרידים אותך, מערכת יחסים שאולי יש בין עיתונאים ברשות השידור לבין פוליטיקאים מסוימים?
"לך אין מערכת יחסים כזו או אחרת עם מקורותיך? לכל עיתונאי יש מערכת יחסים".
- ההבדל אצלי הוא שמקורותיי לא אחראים על פרנסתי. המקורות של העיתונאים שלכם, כן.
"אני לא רואה את זה ככה. אני, אגב, עוד לא התחלתי את הקדנציה שלי. אני עדיין בסטאז', אני עוד מנהל את המליאה היוצאת ואמור להתחיל את הקדנציה עם כינון המליאה החדשה. אבל אני בהחלט בתפקיד ונושא באחריות, זה לא שאני מתחמק. לא ראיתי מאז שאני פה משהו שיכול לרמוז לכיוון הזה שאתה אומר".
- כעיתונאי, האם לגיטימי שלגוף שידור עיתונאי תהיה אג'נדה?
"אני שייך יותר לאסכולה הקלאסית שאומרת שעיתונאי הוא רק מסקר ומשקף את המציאות, ולא יוצר אותה. אנחנו עמלים עכשיו גם על ניסוח קוד אתי חדש או עדכון של מסמך נקדי".
- החדשות שהציבור מקבל היום מאוזנות?
"פוליטית? אני חושב שכן. הבעיה היא לא באיזון, אלא בדברים אחרים. בזילות של החדשות. עמודי החדשות של העיתונות הכתובה נראים לפעמים כמו 'פנאי פלוס' או 'רייטינג', לא כמו עמודי חדשות שאמורים לטפל בנושאים שעל סדר היום של החברה הישראלית".
- ובעיתונות הטלוויזיונית?
"בערוצים המסחריים אנחנו ערים לזליגה של אייטמים שבאים מכיוונים אחרים. אני חושב שהבעיות המהותיות הן במה זולג לחדשות, ולאו דווקא בכיוון ההשפעה הפוליטית".
להפיץ את "עמוד האש" בעולם
הרפורמה ברשות השידור כוללת 3 חלקים. החלק הראשון, העוסק בפרישת העובדים, נחתם כבר לפני זמן רב. גם הסכמי העבודה המחודשים נסגרים בימים אלה. רק את הליך אישור המבנה הארגוני החדש גילת ביקש לעצור, וכעת הוא עורך אותו מחדש. "אני עוסק בו עכשיו בצורה יסודית כדי לבנות מבנה ארגוני שיבטא את תפיסת העולם שלי לאיך שאני רוצה שהשידור הציבורי ייראה".
- יש טענות שהרפורמה, במיוחד בכל הקשור למבנה, עוצבה במיוחד לאנשים ספציפיים.
"שמעתי את זה. היתרון שלי הוא שאני בא מבחוץ, ואני לא מדביק פרצוף על כל ריבוע במבנה הארגוני ויכול לשקול את זה מבחינה עניינית ועל-פי הניסיון המקצועי".
במסגרת השינויים של גילת, הוא מדבר על פלטפורמה שלישית שתצטרף לערוץ 1, קול ישראל - הניו-מדיה, ועל חטיבה בינלאומית חדשה. עם זאת, הוא אומר, השינוי במצבת העובדים לא יהיה דרמטי.
"המדיה הדיגיטלית של רשות השידור תישען על שתי הפלטפורמות האחרות, ולא תמציא הכל מעצמה", הוא מסביר. באשר לחטיבה הבינלאומית החדשה, "בפעם הראשונה בתולדותיה רשות השידור תעסוק בהפקה והפצה של תכניה לעולם הרחב דרך לוויין או באמצעים אחרים".
- דרך ערוץ 33?
"לא. אין לי בעיה לבנות ערוץ שכולו יהיה תכנים באנגלית ולהעלות אותו על לוויין במיוחד".
- ראש הממשלה דיבר על המודל של "פראנס 24".
"ראש הממשלה אמר שהוא רוצה להגיע למלון בפריז ולצפות ב-CNN ישראלי. אין לנו עכשיו יכולות לעשות ערוץ שישדר חדשות 24 שעות. אנחנו יכולים כרגע להעלות את התכנים שלנו על לוויין כזה או אחר ולהגיע איתם לאירופה, לארה"ב וגם למזרח-התיכון. תכנים כמו 'עמוד האש' או 'מבט' שיותאמו, או הפקות שהחטיבה תייצר בעצמה. אחד מאנשי החטיבה יהיה איש הקשר שלנו ל-EBU (איגוד השידור האירופי, ל"א), הפעם הראשונה שיאויש תפקיד כזה, והוא יעלה תכנים לערוץ של האיגוד האירופי ואולי גם לאיגודי שידור אחרים".
- מה יהיה עם ערוץ 33?
"אנחנו בוחנים את אופיו. צריך לשדרג אותו, להפוך אותו לערוץ אטרקטיבי לצופיו".
- שהם ערבים?
"לא. זו בדיוק אחת השאלות - מי הוא הצופה הפוטנציאלי של ערוץ 33. הערוץ יעבור שדרוג ובדיקה מחודשת לגבי התכנים שישובצו בו. לא מן הנמנע שיהיו בו גם תכנים דוברי עברית. בכלל, כל נושא הלילה למשל, אני רוצה להיכנס לטפל בו. יש 7 שעות לופ בלילה".
- מה באשר לתוכניות ילדים ונוער?
"אלה דור העתיד של השידור הציבורי, וכן, הייתי רוצה שיתחנכו על ברכיו של השידור הציבורי כמונו. צריך לחשוב על רעיון שחטיבת הילדים והנוער תשודרג בפלטפורמת המדיה החדשה ולא בטלוויזיה".
נתניהו לא מרים טלפון
גילת עומד על כך שבמשרד ראש הממשלה רוצים את הרפורמה ברשות השידור. "אני רואה איך אייל גבאי (מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ל"א) מחויב לרפורמה ועושה כל מאמץ כדי לקדם אותה".
- נתניהו אישית הרים אליך טלפון בענייני הרשות?
"לא. שוחחתי אתו כשנכנסתי לתפקיד ושיחות אקראיות מעת לעת. אבל שיחה של יו"ר רשות עם שר ממונה היתה אחת".
- צריך לדעתך להעלות את האגרה?
"אין ברירה. הייתי שמח אם היו מקורות אחרים, כרגע אין. לכן הפתרון או ברירת המחדל להעלות את האגרה, וזה לא בשיעור משמעותי במיוחד. אני רואה עצמי כמשרת של משלמי האגרה ומתכוון להוציא להם דוח שנתי כדי שידעו מה עושים עם הכסף שלהם. אני רואה עצמי כנציג של הציבור, ואני הולך לשים דגש על חיזוק הקשר שבין האגרה לתמורה. אני בקשר ישיר עם הצופים באמצעות האימייל והפייסבוק, ואני מתכוון להגביר את זה. אני בהחלט קשוב לציבור".