"העולם הפנסיוני בישראל הפך מעולם של ניהול כספים כמטרה ראשית לעולם של ניהול תומך שיווק". כך אמר פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בדיון בנושא החיסכון הפנסיוני שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
לדברי קנדל, "יש שיווי משקל בעייתי בתחום החיסכון לטווח ארוך, הנובע בעיקר מכך שהציבור, שאליו עברה האחריות, לא יודע שהוא לא יודע, וגם מכך שהיצרנים הפנסיוניים מתמקדים בתמריצים".
בדיון עלו כמה סוגיות מהותיות הנוגעות לאופי שוק החיסכון הפנסיוני המקומי. כך, לדברי יעקב רוזן, מנכ"ל מבטחים החדשה היוצא, "החיסכון הפנסיוני לא מספיק בצורה מובהקת. רבים מהציבור חושבים שאפשר להגיע לפנסיה של 70% מהשכר האחרון, אבל לא כך הוא, ובמכשירי הפנסיה כמעט אין סיכוי להגיע לשיעורי הפנסיה הללו - גם במקרה של חוסך מתמיד וצעיר, שבמקרה הטוב יגיע לחיסכון של 50% מהשכר האחרון שלו. החיסכון הוא משהו שצריך להתמיד בו".
דורון גינת, משנה למנכ"ל וראש חטיבת החיסכון לטווח ארוך בהראל ביטוח, הוסיף בהקשר זה, כי "היעדר המכשיר ההוני לטווח של 10-15 שנה יחייב את החוסכים להשתמש ברכיב הפיצויים בחיסכון שלהם, ולפגוע בחיסכון לתקופת הפנסיה. קרן השתלמות היא לטווח קצר, ומשמשת לצריכה, כך שיש להוסיף לסט הכלים שלנו חיסכון הוני לטווח יותר ארוך", אמר.
הבעיה מחריפה
יונל כהן, מנכ"ל מגדל, הוסיף כי הבעיה מחריפה עקב כך ש"השכר האמיתי לפנסיה הוא חצי מהשכר שאותו מקבל העובד", ואמר שהבעיה מוחרפת בכך ש"רבים מושכים את הפיצויים במהלך שנות החיסכון".
אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, ציין ש"החיסכון הפנסיוני לא יספיק בקרנות החדשות. אפשר לפתור זאת באמצעות העלאת שיעורי החיסכון, מה גם שהייתה טעות גדולה בכך שלא אפשרו להמשיך בחיסכון הוני. האוצר שם מגבלות שלא מאפשרות לחסוך באופן המיטבי", אמר.
מהצד השני ניצבה ענת לוין, בעבר מנהלת ההשקעות הראשית במגדל וכיום משנה למנכ"ל וחברת הנהלה בבנק הפועלים וראש חטיבת ה-Global Treasury, שאמרה כי למעשה "שיעור החיסכון בישראל גבוה. הסוגיה היא הטבות המס, והשאלה היא אלו הטבות ניתן ולמה כדי לעודד את הציבור לחסוך לעתיד ולטווח ארוך". לוין הציעה להכניס תחת מעטפת ההטבות גם "פיקדונות עם אפס דמי ניהול פורמליים, וזה יכניס תחרות לשוק".
סביב השולחן נוצר גם דיון ער סביב המודל הצ'יליאני (מודל חכ"מ) בחיסכון הפנסיוני, שלפיו ינוהלו הסיכונים בחיסכון הפנסיוני בהתאם לגיל החוסך. לדברי רוזן "יש באג מרכזי במודל, בכך שהגיל מוביל את שיקול ההשקעה".
לוין הציעה פתרון חלופי למודל הצ'יליאני, שבו יש להתמקד. "צריך להסתכל על תשואת יעד. בשוק הפנסיה לא קיימת התאמה נכונה ואמיתית של נכסים להתחייבויות".
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, הגיב ואמר כי "כשמדברים על התאמת נכסים להתחייבויות זה המודל החכ"מ (המודל הצ'יליאני)". שריג ציין עוד, כי "במקרה שלנו התיאוריה לא שונה מהותית מהמציאות. ככל שאדם יותר מבוגר יש לו פחות הזדמנות להגדלת הכנסה ותיקון טעויות, וזה העיקרון של המודל הצ'יליאני".
"היסטריה מוגברת"
יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בילין לפידות, התייחס בדיון לבעיה נוספת הנוגעת לשוק הפיננסי-פנסיוני בישראל. "בעיית הבעיות של שוק ההון בישראל היא היסטריה מוגברת שלא מצליחים לשנותה. במשבר האחרון המצב בישראל היה קל ביחס לארה"ב, אבל הבהלה סביב החיסכון לטווח ארוך הייתה הרבה יותר גבוהה כאן. תבנית זו חוזרת כל פעם מחדש. כשמסתכלים בפרספקטיבה אני חושב שאת המלצות ועדת חודק היה צריך להחיל בארה"ב ולא פה", אמר.
במסגרת הדיון דנו הדוברים גם בסוגיית מערכי ההפצה. "האבסורד הוא שכשאתה בודק בתוכניות פנסיה חדשה את העלות של הרגולציה אתה מוצא שלגוף מנהל כדאי ששליש מהלקוחות שלו לא יהיו אצלו", אמר כהן. באותו נושא, ובהתייחס לתוכנית החדשה של האוצר, אמר קפלן כי "צריך למצוא שיווי משקל חדש בין ההפצה, דמי הניהול ועוד. כיום זה עומד בסתירה זה עם זה. תעשיית הביטוח הגיע כיום למבוי סתום בגלל הסיבוכיות האדירה. הרצון לאחד את האפיקים הפנסיוניים, כל אחד עם הסיבוכיות שלו, מחייבת בדיקה מעמיקה ואסור להטיל עוד מעמסה".
הדוברים גם התייחסו לניוד החופשי בשוק הפנסיוני, ש"יפה בתיאוריה אבל פוגע בניהול ההשקעות". לדברי גינת, "אנו רואים ניידות, אמנם לא במספרים גבוהים, ורואים עקומת למידה של הציבור. אבל ניידות היא לא חזות הכול, ובעבר אף ביטלו הטבות לחוסכים בשם הניידות, ובכך פגעו בהם".
לדברי זאב רותם, יועץ אסטרטגי המתמחה בשוק הפנסיוני, "הניידות לא הצליחה. רוב הניידות היא בלחץ הסוכנים. כל המאמצים לשכלול השוק מצליחים פחות מהרצוי".